הקצאה דינאמית
אני מדבר פה על שפות בלי garbage collection, כמו נגיד ++C: אם פונקציה מסויימת צריכה להשתמש בכמות דינאמית של זיכרון (נגיד מערך), וגודל הזיכרון הדרוש נקבע ע"י פרמטרים מסויימים בתוך הפונקציה,למלא את הזיכרון בנתונים, ולהחזיר אותו (כערך מוחזר הכוונה) , אז איך אפשר לעשות את זה מבחינת תכנות נכון/יפה? אולי להקצות את הזיכרון בתוך הפונקציה, ואח"כ המשתמש אחראי לשחרר את הזיכרון הזה מחוץ לפונקציה (שזה נראה לי הפתרון היחיד שאפשר, אבל אולי לא כל כך נכון לעשות?) המשתמש לא יכול להקצות את המקום מחוץ לפונקציה ואז לשלוח את הזיכרון המוקצה לפונקציה, כי הוא לא יודע כמה מקום להקצות.
אני מדבר פה על שפות בלי garbage collection, כמו נגיד ++C: אם פונקציה מסויימת צריכה להשתמש בכמות דינאמית של זיכרון (נגיד מערך), וגודל הזיכרון הדרוש נקבע ע"י פרמטרים מסויימים בתוך הפונקציה,למלא את הזיכרון בנתונים, ולהחזיר אותו (כערך מוחזר הכוונה) , אז איך אפשר לעשות את זה מבחינת תכנות נכון/יפה? אולי להקצות את הזיכרון בתוך הפונקציה, ואח"כ המשתמש אחראי לשחרר את הזיכרון הזה מחוץ לפונקציה (שזה נראה לי הפתרון היחיד שאפשר, אבל אולי לא כל כך נכון לעשות?) המשתמש לא יכול להקצות את המקום מחוץ לפונקציה ואז לשלוח את הזיכרון המוקצה לפונקציה, כי הוא לא יודע כמה מקום להקצות.