הקץ הכואב לאשליה
חשבנו שאנחנו יכולים להביא איתנו מחו"ל כמעט כל דבר ולהוציא כאוות נפשנו. החוק היבש טפח אתמול על פנינו. חבר שלי חזר אתמול מחו"ל וגילה את החוק היבש, שעושה את כולנו עבריינים - הפטור ממכס הוא על כל דבר שמכניסים מחו"ל, עד סכום של 200 דולר לאיש, כולל מה שקניתם בדיוטי פרי ואתם משאירים בסאקאל. אנחנו חיים בחסד, תלויים ברחמי החוק ובעצימת עינם של אנשי המכס (ששבתו אתמול כי האוצר רוצה לאחד את המכס ומע"מ ולהפסיק להאכיל חינם על חשבוננו 700 עובדים מיותרים, והם - הראו לכל עם ישראל אתמול מה הם באמת חושבים עליו - למרות שהם מקבלים את הלחם ממנו). הוא שילם על דיסקמן שהיה לוקח קבוע איתו לחו"ל להעביר את זמנו בטיסות הארוכות ועל מצלמת פילם פשוטה כי לא היו לו קבלות שקנה אותן בארץ, ובסאקאל הוא קנה כבר טלויזיה בערך של 200 דולר. נכון, לא צריך להצהיר ביציאה על מצלמות וכ"ו, אבל צריכים קבלות שקניתם אותם בארץ. מי שקנה בחו"ל מצלמה, והצליח להכניס אותה לארץ פעם אחת, והרגיש בטוח - תשכחו מזה בשביתה או בתפיסה הבאה. תשלמו כמו ילדים טובים. הכל רמאות אחת גדולה, משל, "תבריחו חופשי, אנחנו נעצום עין, אבל כשיתחשק לנו פתאום - נקרע אותכם". הפתרונות: 1. לשנות את החוק הקומוניסטי המטומטם של 200 דולר לאיש, שקיים עדיין בשתי ארצות בעולם - זימבבואה וישראל (לא בטוח לגבי זימבבואה). 2. למצוא את הקבלות אם קניתם בארץ ולהחזיק אותם קבוע בתיק (אפשר לבקש מהחנות שקניתם העתק מאושר של חשבונית אם אבד לכם). 3. לדרוש להחזיר קבוע את המוכס ביציאה מהארץ כדי לאשר משהו שאין לכם קבלות או קיבלתם מתנה. הם הפכו תיקים, וחוץ מאשר לבנים מלוכלכים, הם אמדו כל דבר - כולל עניבה או מטפחת ראש או מתנה קטנה שקניתם לעצמכם או לחברים בחו"ל. השפלה לאומית בכיסוי החוק. מדינת עולם שלישי, והם עוד רוצים שנפרנס אותם. הם הרי חיים מהמכס שהם גובים מאיתנו! התפכחות כואבת מהאשלייה. הם הפכו את כולנו לגנבים, עברייינים ומבריחים בכוח. אין שום סיבה שנחטוף פיק ברכיים אם קנינו לילדים נעליים בחו"ל ונרגיש כמו גנבים בלילה. יש לשים לזה קץ אחת ולתמיד ולהתחבר לעולם הנאור.
חשבנו שאנחנו יכולים להביא איתנו מחו"ל כמעט כל דבר ולהוציא כאוות נפשנו. החוק היבש טפח אתמול על פנינו. חבר שלי חזר אתמול מחו"ל וגילה את החוק היבש, שעושה את כולנו עבריינים - הפטור ממכס הוא על כל דבר שמכניסים מחו"ל, עד סכום של 200 דולר לאיש, כולל מה שקניתם בדיוטי פרי ואתם משאירים בסאקאל. אנחנו חיים בחסד, תלויים ברחמי החוק ובעצימת עינם של אנשי המכס (ששבתו אתמול כי האוצר רוצה לאחד את המכס ומע"מ ולהפסיק להאכיל חינם על חשבוננו 700 עובדים מיותרים, והם - הראו לכל עם ישראל אתמול מה הם באמת חושבים עליו - למרות שהם מקבלים את הלחם ממנו). הוא שילם על דיסקמן שהיה לוקח קבוע איתו לחו"ל להעביר את זמנו בטיסות הארוכות ועל מצלמת פילם פשוטה כי לא היו לו קבלות שקנה אותן בארץ, ובסאקאל הוא קנה כבר טלויזיה בערך של 200 דולר. נכון, לא צריך להצהיר ביציאה על מצלמות וכ"ו, אבל צריכים קבלות שקניתם אותם בארץ. מי שקנה בחו"ל מצלמה, והצליח להכניס אותה לארץ פעם אחת, והרגיש בטוח - תשכחו מזה בשביתה או בתפיסה הבאה. תשלמו כמו ילדים טובים. הכל רמאות אחת גדולה, משל, "תבריחו חופשי, אנחנו נעצום עין, אבל כשיתחשק לנו פתאום - נקרע אותכם". הפתרונות: 1. לשנות את החוק הקומוניסטי המטומטם של 200 דולר לאיש, שקיים עדיין בשתי ארצות בעולם - זימבבואה וישראל (לא בטוח לגבי זימבבואה). 2. למצוא את הקבלות אם קניתם בארץ ולהחזיק אותם קבוע בתיק (אפשר לבקש מהחנות שקניתם העתק מאושר של חשבונית אם אבד לכם). 3. לדרוש להחזיר קבוע את המוכס ביציאה מהארץ כדי לאשר משהו שאין לכם קבלות או קיבלתם מתנה. הם הפכו תיקים, וחוץ מאשר לבנים מלוכלכים, הם אמדו כל דבר - כולל עניבה או מטפחת ראש או מתנה קטנה שקניתם לעצמכם או לחברים בחו"ל. השפלה לאומית בכיסוי החוק. מדינת עולם שלישי, והם עוד רוצים שנפרנס אותם. הם הרי חיים מהמכס שהם גובים מאיתנו! התפכחות כואבת מהאשלייה. הם הפכו את כולנו לגנבים, עברייינים ומבריחים בכוח. אין שום סיבה שנחטוף פיק ברכיים אם קנינו לילדים נעליים בחו"ל ונרגיש כמו גנבים בלילה. יש לשים לזה קץ אחת ולתמיד ולהתחבר לעולם הנאור.
