סינדרלה92365
New member
הקפצת כיתה
כבר מזמן שרציתי לרשום את החוויה שעברנו עם בני שהיה אז בכיתה ב'.
כשחיפשתי בזמנו סיפוריים אישיים על הקפצת כיתה כמעט ולא מצאתי ולכן חשבתי לשתף למען הורים ששוקלים להקפיץ כיתה.
לאורך השנים בגן ואח"כ בבית הספר הבחנו בתופעה שבה בני מסתדר תמיד עם ילדים שגדולים ממנו, מרגיש איתם בנוח, מדבר איתם בגובה העניים
ועם ילדים בני גילו לא כל כך היה מסתדר הוא לא הבין את המשחקים שלהם וחשב שהם ילדותיים.
בני ילד מאוד חברותי והחברה חשובה לו מאוד.
אבל ילדים בני גילו חשו קצת מאויימים ומתוסכלים לידו. פעם הגננת אמרה לי שייש לו שפה כל כך גבוהה ועשירה לגילו שייש מצב שהם אפילו לא מבינים מה הוא אומר.
תמיד חשבתי שלאורך השנים והזמן ילדים בני גילו ידביקו את הקצב של בני אך זה לא קרה.
בכיתה ב' שילדים נהיים בררנים ופחות סלחנים בני באמצע השנה מצא את עצמו קצת בלי חברים. היה לו מאוד קשה.
פנינו לטיפול באומנות , המטפלת שוחחה עם בני רבע שעה ואח"כ יצאה החוצה ואמרה לנו :"הוא פשוט לא מתאים לבני גילו, אתם חייבים להקפיץ אותו כיתה". אני מאוד התפלאתי ואף התנגדתי לקביעה הנחרצת הזו שייש בה השלחות רבות.
המטפלת שוחחה עם יועצת בית הספר והוחלט בשיתוף איתנו לגשת ולעשות אבחון, במהירות, כי כבר חג שבועות והחלטות צרכות להתקיים לפני סוף השנה, אז כפי שבעלי אמר "לא מזיק לדעת מה יש בקופסה של הילד
"
פחדתי מאוד שהאבחון לא יהיה חד משמעי ושבסוף ההחלטה תיפול על כתפינו. אך המאבחנת היתה חד משמעית והמליצה בחום להקפיצו כיתה.
וכך בשיתוף עם בית הספר הוחלט: שבוע ההורים מתאפקים ולא מספרים לאף אחד.
בשבת מספרים לילד שהיה המום , הוא בכלל לא לקח בחשבון אפשרות כזו ומאוד התרגש וחשש במקביל.כשהצגנו את זה לילד לא היתה פה שאלה "האם אתה רוצה?" היתה פה קביעה חד משמעית החלטה של ההורים שהתקבלה וכל זאת כדי לא להפיל החלטה כה קשה על כתפיו של הילד.
אז איפה הייתי .. בשבת סיפרנו , בראשון המורה סיפרה לילדי כיתה ב', בשני הוא כבר למד בכיתה ג', בשלישי מסיבת פרידה מכיתה ב' חופש שבועות שלאחריו הוא התחיל ללמוד בכיתה ג'. (ללמוד זו לא ההגדרה הנכונה כי הוא לא הבין שם כלום אבל רשמית הוא קפץ כיתה ועם הכנה נכונה מצידנו הוא גם לא התרגש מכך בכלל) הכל נעשה במעבר חד בכדי שלא יציקו לו בכיתה הקודמת, שלא יקנאו לו, שהוא יתחיל להכיר ילדים חדשים מהכיתה החדשה ויוכל להיפגש איתם בקיץ וגם כמובן להוריד את הלחץ וההתרגשות ממנו למעבר לכיתה חדשה.
ואיך הילדים מהכיתות הגיבו? כולם רצו גם !! הילדים בכיתה ב' הכינו לו ברכות ואיחלו לו בהצלחה והילדים בכיתה ג' התרגשו לקבל ילד "חדש" ושמחו מאוד (הורים סיפרו לי שהם לא הפסיקו לדבר על זה ולא נרדמו בלילה מרוב התרגשות). השמועה נפוצה מהר בכל בית הספר ובני היה מפורסם בתור הילד שקפץ כיתה. לא נרשמו הצקות בכלל.
בקיץ השלמנו בקלות את החומר באנגלית וחשבון כל שאר המקצועות לא ממש חשוב או כפי שהמנהלת אמרה "הוא כבר ילמד את זה בבגרויות".
בני השתלב בצורה נהדרת בכיתה ורכש חברים רבים וטובים שמלווים אותו עד היום והוא כבר בכיתה ו', מאושר שמח וטוב לב מיותר לציין שמבחינת הלימודים לא נרשם קושי בכלל.
אנחנו שמחים שקיבלנו את ההחלטה. ההקפצה התרחשה אומנם מבחינות חברתיות משום שבני היה בוגר מאוד לגילו אך עצם היותו מחונן (הוא אובחן בסוף ב') בהחלט תרמה ועזרה. . אוסיף רק ואומר..למי שחושב להקפיץ כי לילד משעמם בכיתה לא מומלץ תוך כמה שבועות בני שוב מצא עצמו משועמם בכיתה.
מקווה שעזרתי ולו במעט להורים מתלבטים.
כבר מזמן שרציתי לרשום את החוויה שעברנו עם בני שהיה אז בכיתה ב'.
כשחיפשתי בזמנו סיפוריים אישיים על הקפצת כיתה כמעט ולא מצאתי ולכן חשבתי לשתף למען הורים ששוקלים להקפיץ כיתה.
לאורך השנים בגן ואח"כ בבית הספר הבחנו בתופעה שבה בני מסתדר תמיד עם ילדים שגדולים ממנו, מרגיש איתם בנוח, מדבר איתם בגובה העניים
ועם ילדים בני גילו לא כל כך היה מסתדר הוא לא הבין את המשחקים שלהם וחשב שהם ילדותיים.
בני ילד מאוד חברותי והחברה חשובה לו מאוד.
אבל ילדים בני גילו חשו קצת מאויימים ומתוסכלים לידו. פעם הגננת אמרה לי שייש לו שפה כל כך גבוהה ועשירה לגילו שייש מצב שהם אפילו לא מבינים מה הוא אומר.
תמיד חשבתי שלאורך השנים והזמן ילדים בני גילו ידביקו את הקצב של בני אך זה לא קרה.
בכיתה ב' שילדים נהיים בררנים ופחות סלחנים בני באמצע השנה מצא את עצמו קצת בלי חברים. היה לו מאוד קשה.
פנינו לטיפול באומנות , המטפלת שוחחה עם בני רבע שעה ואח"כ יצאה החוצה ואמרה לנו :"הוא פשוט לא מתאים לבני גילו, אתם חייבים להקפיץ אותו כיתה". אני מאוד התפלאתי ואף התנגדתי לקביעה הנחרצת הזו שייש בה השלחות רבות.
המטפלת שוחחה עם יועצת בית הספר והוחלט בשיתוף איתנו לגשת ולעשות אבחון, במהירות, כי כבר חג שבועות והחלטות צרכות להתקיים לפני סוף השנה, אז כפי שבעלי אמר "לא מזיק לדעת מה יש בקופסה של הילד
" פחדתי מאוד שהאבחון לא יהיה חד משמעי ושבסוף ההחלטה תיפול על כתפינו. אך המאבחנת היתה חד משמעית והמליצה בחום להקפיצו כיתה.
וכך בשיתוף עם בית הספר הוחלט: שבוע ההורים מתאפקים ולא מספרים לאף אחד.
בשבת מספרים לילד שהיה המום , הוא בכלל לא לקח בחשבון אפשרות כזו ומאוד התרגש וחשש במקביל.כשהצגנו את זה לילד לא היתה פה שאלה "האם אתה רוצה?" היתה פה קביעה חד משמעית החלטה של ההורים שהתקבלה וכל זאת כדי לא להפיל החלטה כה קשה על כתפיו של הילד.
אז איפה הייתי .. בשבת סיפרנו , בראשון המורה סיפרה לילדי כיתה ב', בשני הוא כבר למד בכיתה ג', בשלישי מסיבת פרידה מכיתה ב' חופש שבועות שלאחריו הוא התחיל ללמוד בכיתה ג'. (ללמוד זו לא ההגדרה הנכונה כי הוא לא הבין שם כלום אבל רשמית הוא קפץ כיתה ועם הכנה נכונה מצידנו הוא גם לא התרגש מכך בכלל) הכל נעשה במעבר חד בכדי שלא יציקו לו בכיתה הקודמת, שלא יקנאו לו, שהוא יתחיל להכיר ילדים חדשים מהכיתה החדשה ויוכל להיפגש איתם בקיץ וגם כמובן להוריד את הלחץ וההתרגשות ממנו למעבר לכיתה חדשה.
ואיך הילדים מהכיתות הגיבו? כולם רצו גם !! הילדים בכיתה ב' הכינו לו ברכות ואיחלו לו בהצלחה והילדים בכיתה ג' התרגשו לקבל ילד "חדש" ושמחו מאוד (הורים סיפרו לי שהם לא הפסיקו לדבר על זה ולא נרדמו בלילה מרוב התרגשות). השמועה נפוצה מהר בכל בית הספר ובני היה מפורסם בתור הילד שקפץ כיתה. לא נרשמו הצקות בכלל.
בקיץ השלמנו בקלות את החומר באנגלית וחשבון כל שאר המקצועות לא ממש חשוב או כפי שהמנהלת אמרה "הוא כבר ילמד את זה בבגרויות".
בני השתלב בצורה נהדרת בכיתה ורכש חברים רבים וטובים שמלווים אותו עד היום והוא כבר בכיתה ו', מאושר שמח וטוב לב מיותר לציין שמבחינת הלימודים לא נרשם קושי בכלל.
אנחנו שמחים שקיבלנו את ההחלטה. ההקפצה התרחשה אומנם מבחינות חברתיות משום שבני היה בוגר מאוד לגילו אך עצם היותו מחונן (הוא אובחן בסוף ב') בהחלט תרמה ועזרה. . אוסיף רק ואומר..למי שחושב להקפיץ כי לילד משעמם בכיתה לא מומלץ תוך כמה שבועות בני שוב מצא עצמו משועמם בכיתה.
מקווה שעזרתי ולו במעט להורים מתלבטים.