Digi Lista
New member
טאי ודי(הטור של טאי)
היי חבר'ה מה קורה?זה טאי. אנחנו עדיין בישראל,אני חייב להגיד שבאופן אישי התאהבתי במדינה הזאת שלכם,אנשים חמי מזג לטוב ולרע,אין אצלכם רגע אחד של שקט,אי אפשר לדעת מה יקרה עוד חצי דקה,אני מת על האקשן הזה!כשצילמתי עם מאט וסורה לפני כמה שנים קטלוג באירופה מלבד הקור(ממנו שאבו את הרעיון לעונה הראשונה,מזג האוויר פשוט משוגע-יש שמש ומתחיל במקביל גשם),הקטלוג הזה היה חלק מהפיילוט שעברנו לתוכנית-אתם יודעים עמידה מול מצלמה זה לא דבר שבא לכולם באופן טבעי ואותנו חייבו ללמוד את זה,חוץ מיזה שהיינו צריכים להתגבש כצוות,אני זוכר שהתרגשתי ולא הפסקתי לדבר (בעיקר שטויות),הכול היה חדש לי,אחת הבנות של המפיקה הקיאה לסורה בכובע והרעיון התגלגל עד שבסרט יוצא שכאילו אני הקאתי לה-האפשרויות היו או שמאט יקיא לה או שג'ו או שאני,אז ברור שאני התנדבתי,החזרות היו מצחיקות עד כאבי בטן(של איזי,בפירוש לא תקבלו ווידוי ששלי,איזי ודאי יכחיש כול קשר אבל זאת האמת,בקטנה...),מה שבעצם רציתי להגיד וגלש לזכרונות שלי זה שהייתי כבר במקמות שונים בעולם במסגרת העבודה אבל ישראל זאת המדינה(אחרי יפן,בית נשאר בית...)הכי כיפית והכי מתאימה לאופי שלי,נחתנו בארצכם ב1.7.2003 בגלל עיכובים במופע נשארנו הרבה מעבר למתוכנן,בזמן הזה למדתי על חיים שלכם ואני חייב להגיד שבקרוב אנחנו עוזבים- אני עוד פה וכבר מתגעגע,הייתם מאמינים? יהיה לי קשה לעזוב את הארץ שלכם היא כול כך מתאימה לדמות שאני מגלם,מלאת אנרגיות,חמה(משמעות כפולה...באמת חם אצלכם,חם ויבש) עם הרבה דברים מגניבים לגלות כול יום והמון אוכל מכול הסוגים(מלבד סרטנים וכאלה,האמת שלא הייתי מכניס כאלה דברים לקיבתי הרגישה לא בקטע של שמירה על הדת שלכם-אני לא מאמין בדת כולשהי,מלבד הדת בה אני האלוהים אבל זה נושא אחר,אבל תחשבו על זה סרטנים?כאילו,איכס!),האהבה שנתתם לנו,המכתבים,המעריצים(אנשים,בארבע וחצי לפנות בוקר להתנפל על החדר של קוג'י וקואיצ'י כדי לצלם אותם ישנים בלי מכנסיים זאת כבר הגזמה...),בזכותכם הביקור הזה הפך לחלומי,כזה שאני(וגם כולם)לא נשכח הרבה זמן,בטח כול החיים יצוצו לנו זכרונות,אנחנו נבוא שוב(אני לא יודע מי יבוא אבל אני,דיוויס וטאקויה כבר מתכננים להתנחל אצלכם שוב לקראת הקיץ). בזמן האחרון קצת איכזבתם אותנו,הסיכום של המופע היה דליל ואנחנו באמת התאמצנו לכתוב טורים אישיים ולספר לכם על מאחורי הקלעים אבל אתם לא ממש שיתפתם פעולה,איפה המכתבים למערכת?איפה התמונות שהבטיחה המערכת הרי צילמתם ועקבתם אחרינו בלי הפסקה!אין מישהו שלא שמח לקבל פידבקים חיוביים מהקהל שלו(נכון לגביי כול תחום,לא רק כוכבי בידור)ואתם הקהל שלנו,אז נכון שפירגנתם,שמחתם ובעיקר ריגשתם אותנו עד דמעות(שוב,אם תשאלו אותי אני אכחיש שבכיתי,אבל...בכיתי...קצת!רק קצת!דמעה אחת קטנה!זה לא באמת בכי!...),אני מקווה שאת העזיבה שלנו לא תשכחו לסקר. ובינתיים אנחנו עדיין בישראל-בנו לנו סוכה מיוחדת,סוכה זה דבר מוזר אבל מגניב,זה לא בדיוק בית או אוהל אבל זה משהו מיוחד,הסכך זה פשוט דבר שכיף לישון עליו,דיוויס ניסה לנגוס באתרוג כמו שהוא עם הקליפה,אתם מבינים הוא לא כול כך מכיר פירות מהסוג הזה,ברגע שנגס טעם מר מילא את חיכו,הפרצוף שלו היה שווה צילום(ראיתי את הפלאש,זה היה מהעיתון שלכם נכון?אני חייב שתפרסמו את התמונה!),ריקה אמרה לו שהוא דביל,השאר צחקו בלי הפסקה,גילמון בלע את האתרוג כמו שהוא ואמר שהוא אוהב "לחם צהוב לימוני", יש לנו זוג חדש בקבוצה-יהרגו אותי אם אני אספר(לא שאני מפחד,מי שרק ינסה יחטוף בעיטה חזקה בתחת!שלא יתעסקו איתי!),יש גם כמה פרידות ומריבות בין כמה מהזוגות הותיקים,אתם חייבים לחקור ולדווח לקוראים!פשוט חייבים לספר להם על זה!על...(הערת מערכת-מטעמי פרטיות וחוסר אישור רשמי צינזרנו את ההמשך ואת השמות שטאי הזכיר) טוב,קוראים לי להתכונן למפגש עם המעריצים שזכו לפגוש איתנו(אתם מסקרים את זה,כן?חסר לכם שלא!),אתם יודעים מטור לטור אני יותר נהנה. תשמרו על עצמכם(תסקרו אותנו ואל תאכזבו,אנחנו באמת משקיעים!),חג סוכות שמח,תיזהרו לא לבלוע אתרוגים עם קליפה,ד"ש לעשר שנים ביחד של ערוץ שתיים(אמרתי לכם בטור הקודם שיצא לי לצפות הרבה מאוד בטלוויזיה שלכם ככה שאני ספץ'),אוהב אתכם תמיד אנשים מקסימים (וישראלים)שכמוכם,טאי. ואיך אפשר בלי נ.ב. נ.ב. יש תמונה חדשה בטור הזה,שלא תגידו שאני לא משקיע בכם!
היי חבר'ה מה קורה?זה טאי. אנחנו עדיין בישראל,אני חייב להגיד שבאופן אישי התאהבתי במדינה הזאת שלכם,אנשים חמי מזג לטוב ולרע,אין אצלכם רגע אחד של שקט,אי אפשר לדעת מה יקרה עוד חצי דקה,אני מת על האקשן הזה!כשצילמתי עם מאט וסורה לפני כמה שנים קטלוג באירופה מלבד הקור(ממנו שאבו את הרעיון לעונה הראשונה,מזג האוויר פשוט משוגע-יש שמש ומתחיל במקביל גשם),הקטלוג הזה היה חלק מהפיילוט שעברנו לתוכנית-אתם יודעים עמידה מול מצלמה זה לא דבר שבא לכולם באופן טבעי ואותנו חייבו ללמוד את זה,חוץ מיזה שהיינו צריכים להתגבש כצוות,אני זוכר שהתרגשתי ולא הפסקתי לדבר (בעיקר שטויות),הכול היה חדש לי,אחת הבנות של המפיקה הקיאה לסורה בכובע והרעיון התגלגל עד שבסרט יוצא שכאילו אני הקאתי לה-האפשרויות היו או שמאט יקיא לה או שג'ו או שאני,אז ברור שאני התנדבתי,החזרות היו מצחיקות עד כאבי בטן(של איזי,בפירוש לא תקבלו ווידוי ששלי,איזי ודאי יכחיש כול קשר אבל זאת האמת,בקטנה...),מה שבעצם רציתי להגיד וגלש לזכרונות שלי זה שהייתי כבר במקמות שונים בעולם במסגרת העבודה אבל ישראל זאת המדינה(אחרי יפן,בית נשאר בית...)הכי כיפית והכי מתאימה לאופי שלי,נחתנו בארצכם ב1.7.2003 בגלל עיכובים במופע נשארנו הרבה מעבר למתוכנן,בזמן הזה למדתי על חיים שלכם ואני חייב להגיד שבקרוב אנחנו עוזבים- אני עוד פה וכבר מתגעגע,הייתם מאמינים? יהיה לי קשה לעזוב את הארץ שלכם היא כול כך מתאימה לדמות שאני מגלם,מלאת אנרגיות,חמה(משמעות כפולה...באמת חם אצלכם,חם ויבש) עם הרבה דברים מגניבים לגלות כול יום והמון אוכל מכול הסוגים(מלבד סרטנים וכאלה,האמת שלא הייתי מכניס כאלה דברים לקיבתי הרגישה לא בקטע של שמירה על הדת שלכם-אני לא מאמין בדת כולשהי,מלבד הדת בה אני האלוהים אבל זה נושא אחר,אבל תחשבו על זה סרטנים?כאילו,איכס!),האהבה שנתתם לנו,המכתבים,המעריצים(אנשים,בארבע וחצי לפנות בוקר להתנפל על החדר של קוג'י וקואיצ'י כדי לצלם אותם ישנים בלי מכנסיים זאת כבר הגזמה...),בזכותכם הביקור הזה הפך לחלומי,כזה שאני(וגם כולם)לא נשכח הרבה זמן,בטח כול החיים יצוצו לנו זכרונות,אנחנו נבוא שוב(אני לא יודע מי יבוא אבל אני,דיוויס וטאקויה כבר מתכננים להתנחל אצלכם שוב לקראת הקיץ). בזמן האחרון קצת איכזבתם אותנו,הסיכום של המופע היה דליל ואנחנו באמת התאמצנו לכתוב טורים אישיים ולספר לכם על מאחורי הקלעים אבל אתם לא ממש שיתפתם פעולה,איפה המכתבים למערכת?איפה התמונות שהבטיחה המערכת הרי צילמתם ועקבתם אחרינו בלי הפסקה!אין מישהו שלא שמח לקבל פידבקים חיוביים מהקהל שלו(נכון לגביי כול תחום,לא רק כוכבי בידור)ואתם הקהל שלנו,אז נכון שפירגנתם,שמחתם ובעיקר ריגשתם אותנו עד דמעות(שוב,אם תשאלו אותי אני אכחיש שבכיתי,אבל...בכיתי...קצת!רק קצת!דמעה אחת קטנה!זה לא באמת בכי!...),אני מקווה שאת העזיבה שלנו לא תשכחו לסקר. ובינתיים אנחנו עדיין בישראל-בנו לנו סוכה מיוחדת,סוכה זה דבר מוזר אבל מגניב,זה לא בדיוק בית או אוהל אבל זה משהו מיוחד,הסכך זה פשוט דבר שכיף לישון עליו,דיוויס ניסה לנגוס באתרוג כמו שהוא עם הקליפה,אתם מבינים הוא לא כול כך מכיר פירות מהסוג הזה,ברגע שנגס טעם מר מילא את חיכו,הפרצוף שלו היה שווה צילום(ראיתי את הפלאש,זה היה מהעיתון שלכם נכון?אני חייב שתפרסמו את התמונה!),ריקה אמרה לו שהוא דביל,השאר צחקו בלי הפסקה,גילמון בלע את האתרוג כמו שהוא ואמר שהוא אוהב "לחם צהוב לימוני", יש לנו זוג חדש בקבוצה-יהרגו אותי אם אני אספר(לא שאני מפחד,מי שרק ינסה יחטוף בעיטה חזקה בתחת!שלא יתעסקו איתי!),יש גם כמה פרידות ומריבות בין כמה מהזוגות הותיקים,אתם חייבים לחקור ולדווח לקוראים!פשוט חייבים לספר להם על זה!על...(הערת מערכת-מטעמי פרטיות וחוסר אישור רשמי צינזרנו את ההמשך ואת השמות שטאי הזכיר) טוב,קוראים לי להתכונן למפגש עם המעריצים שזכו לפגוש איתנו(אתם מסקרים את זה,כן?חסר לכם שלא!),אתם יודעים מטור לטור אני יותר נהנה. תשמרו על עצמכם(תסקרו אותנו ואל תאכזבו,אנחנו באמת משקיעים!),חג סוכות שמח,תיזהרו לא לבלוע אתרוגים עם קליפה,ד"ש לעשר שנים ביחד של ערוץ שתיים(אמרתי לכם בטור הקודם שיצא לי לצפות הרבה מאוד בטלוויזיה שלכם ככה שאני ספץ'),אוהב אתכם תמיד אנשים מקסימים (וישראלים)שכמוכם,טאי. ואיך אפשר בלי נ.ב. נ.ב. יש תמונה חדשה בטור הזה,שלא תגידו שאני לא משקיע בכם!