הקפצה...

[יאנה י]

נו טוב ואז גוגול ואז יאקומו ,צדקתי?

"קארי מה נעשה?"שאלה גאטומון"לא יודעת" ענתה קארי הישות השחורה אדומה בפינת החדר זרמה אליהן והתרוממה וקיבלה צורה שאם קצת דימיון (טוב,קצת הרבה) ניתן היה לזהות אותה כאדם."אז" אמר הגוש המגעיל "אתן רוצות ליברוח - לא ניראה לי, אתן חלק מהכוח של הדיג'יגורלים אני לא אשחרר אתכן , ואין לכן סיכוי ליברוח. אז הדיג'ימון בפינה טוען שאתן לא יודעות והוא כן, האים זה נכון?" "אינני יודעת " אמרה קארי"אולי תיתעסק עם מישהו בגודל שלך?" נהמה גאטומון"והיא באמת לא יודעת, גוש בוץ !"הצחוק האירוני (והנוראי) של מיוטיסמון נשמע שוב מהפינה"אתה שוטה, אתה מנסה לילמוד ממישהו שלא יודע דבר, ואיך הן יכולות לדעת משהו עלי(צחוק אירוני) אם הן האוייבות שלי" הגוש נזל לעבר מיוטיסמון וצעק "אל תיתערב,אתה יכול להיות עדיין שימושי אז לא תמות אבל זה לא אומר שאסור להתעלל בך?" הגוש היתרוממם אליו וקארי וגאטומון הפנו את ראשן, הצרחות של מיוטיסמון נימשכו זמן רב ואז הוא הוזז לעבר קארי וגאטומון והושאר שם. הגוש נזל החוצה. ובינתיים אצל שאר הדיג'יגורלים.....

 

[יאנה י]

תמשיכו אני רוצה לדעת מה יקרה

זה מעניין ליכתוב סיפור במשותף לא יודעים מה הולך לקראת.......

 

[Goggle Girl]

*ממשיכה!*

"שמעתם משהו?!" גבומון שאל בדאגה. זעקות האימה שהדהדו ברחבי העולם הדיגיטלי הגיעו עד אליהם אפילו. "אני לא יודע מה זה, אבל זה מרטיט את האנטנות שלי" טנטומון ענה בעודו מתחבא מאחורי איזי שעדיין הקליד בקדחתנות על המחשב שלו. "אתם חושבים... אולי זאת..." "לא יכול להיות, טיקיי, פשוט לא יכול להיות." מאט ענה בדרך הכי רגועה שהוא יכל, לא רק בשביל טיקיי. טאי התחיל להידמות יותר ויותר לגוממון על יותר מדי סוכר, אבל בצורה לא מעודדת וחמודה כל כך. "טאי, אתה חייב להירגע..." סורה, כמו תמיד, קול ההגיון וקור הרוח. "היא צודקת טאי, אתה חייב לנוח קצת." "אבל ג'ו!" בקור רוח לא לו, ג'ו העלה את משקפיו מעלה על אפו ודיבר בטון שאביו לימד אותו, טון של רופא. "תיראה, אנחנו רוצים להציל את קארי, נכון? אבל קודם צריך למצוא אותה. אנחנו אפילו לא יודעים איפה להתחיל, אז אנחנו צריכים לשמור את הכוחות שלנו. ואם היא נחטפה בידי דיג'ימון שנצטרך להלחם בו..." כתגובה להבעתו המפוחדת של טאי, כולם כמקהלה צעקו "ג'ו!" "אני רק מנסה להיות ריאליסטי כאן, אל תדאגו. חוץ מזה, אני בטוח שגם אם, לא בטוח, גם אם קארי נחטפה, היא עדיין בסדר. אחרי הכל, אם היא נחטפה, הם רוצים אותה בחיים, לא? חוץ מזה, טאי, אני לא חושב שקארי הייתה רוצה שתתאמץ יותר מדי בשבילה." הבעתו של טאי הפכה מבעתה לזו של עצבות וכאב, וג'ו כמעט העדיף את ההבעה הק3ודמת. כמעט. "אתה צודק... היא, היא תמיד חשבה עלי קודם..." אגומון משך בקצה חולצתו של טאי, והמנהיג הלא רישמי של הקבוצה הביט אליו עם חיוך עצוב. "אל תדאג, אני בסדר. בואו נלך לישון." "אני אקח משמרת ראשונה. קדימה, גאבומון." "תודה, מאט." מאט חייך אל טאי קלות, רוצה לעודד אותו אך עדיין בעל תדמית לשמור, אחרי הכל. "אתה רק תנוח טאי." "לילה טוב." "לילה טוב!" "אתה באמת חושב שקארי בסדר?" גאבומון שאל לאחר כמה זמן, כשהיה בטוח שכולם ישנים. "שש! לא כל כך חזק, אתה תעיר אותו!" "אתה באמת בן אדם נחמד, מאט. ממש אכפת לך מהחברים שלך." מופתע ומובך, מאט הביט הצידה עם סומק קל, ואז עיניו התרחבו כאשר משהו החזיר את האור מהאש ונצץ קלות. "מה זה?" "מאט?" דיג'יגורל החברות ניגש אל החפץ, ועיניו התרחבו בבהלה כאשר זיהה את החפץ. "זאת... המשרוקית של קארי..." המשך יבואאאאא!

 

[יאקומו]

ממשיכה! (יש סדר עכשיו... ../images/Emo13.gif)

לי לא אכפת ש'החברה של קודי' תצטרף, אבל כמו שגוגל אמרה- זה תורות קבועים! אי אפשר כל פעם שיש רעיון לכתוב חלק! (עכשיו צריך רק את הדעה של יאנה...) "מה?!?!" קפץ גאבומון. "זאת המשרוקית של קארי" חזר מאט, יותר לאט, כלא מאמין, כשהוא מסתכל לכיוון העצים שבהם נעלמו קארי וגטומון קודם לכן. "איך לא ראינו את זה מקודם?!" שאל את עצמו בכעס "אם היינו מוצאים את זה עוד בבוקר, יכול להיות שהיינו גם מצליחים למצוא את קארי! עכשיו הן בטח התרחקו מכאן...". "אמממ... מאט? להעיר את האחרים?" שאל גאבומון. "לא! כולם זקוקים לשינה, ואם טאי ישמע על זה הוא ישתגע!!! עדיף שמחר נעדכן את כולם" החליט מאט. גטומון ניסתה לשחרר את השלשלאות שקשרו אותה ואת קארי בעזרת מתקפת הציפורניים שלה, אבל זה לא עזר. לפני שעה הדיג'ימון שחטף אותן והבוס שלו, היצור שעינה את מיוטיסמון, השאירו אותן לבד בחדר האפלולי. מיוטיסמון עוד התנשם מכאב, אבל עדיין ניסה לשמור על הבעה של גאווה. "מה יש לשרשרת הזו?! המתקפה שלי הייתה אמורה לפוצץ אותה!" חשבה בכעס גטומון. "תתעודדי גטומון! אני בטוחה שאחי יבוא להציל אותנו!" אמרה קארי בבטחון. "או... אבל מה אם הדבר המגעיל הזה יעשה לקארי מה שהוא עשה למיוטיסמון?!" חשבה גטומון בכאב.

 

[החברה של קודי]

הוי..סליחה שגרמתי לכם לחכות

אני פשוט לא נמצאת כל היום מול המחשב,טוב אני ממשיכה את הסיפור. למחרת בבוקר כולם התעוררו. "אנחנו צריכים להמשיך לחפש את קארי" אמר טאי. "מאיפה נחפש עדיין אין לנו רמזים" אמרה מימי. "חבר'ה,אתמול אני וגאבומון מצאנו את זה ביער" אמר מאט והראה להם את המשרוקית של קארי. "זאת המשרוקית של קארי,איפה מצאתם את זה?" שאל טאי. "שם,ליד העצים האלה,שבהם נעלמו קארי וגטומון" אמר גאבומון. טנטומון עף לשם. "העצים האלו מובילים ליער האפל שם ארמון שבו מתגורר שליט האפלה" אמר טנטומון. "אתה חושב שלשם הם יכלו להיעלם?" שאלה סורה. "זה אפשרי" אמר טנטומון. "אז בואו נכנס ליער ונחפש שם את קארי" אמר טאי. "אתה לא חושב שזה מסוכן להיכנס ליער הזה? אולי שליט האפלה הזה יכול לתפוס גם אותנו?" כעס עליו מאט. "אבל קארי נמצאת שם וזה הרבה יותר חשוב" אמר טאי בכעס. "ומה אם היא לא נמצאת שם?!" אמר מאט בכעס. "אוף,תפסיקו לריב,זה ממש לא הזמן המתאים" אמר אגומון. "עכשיו אנחנו צריכים לחפש את קארי וגטומון" אמר גבומון. "אז אנחנו נכנסים ליער?" שאל ג'ו בפחד. "כן,נכנסים ליער" אמר לו גוממון והם נכנסו...

 

[Goggle Girl]

אה הא! עכשיו הכל ברור!

זה בסדר, פשוט לנו, עם המחשב שמחובר לוריד, קשה להבין אנשים לא כל היום ליד המחשב. עדיין יש חיה כזאת?

בסדר, אז פשוט את תגיבי בבוקר, ואנחנו נגיב במשך היום (או הלילה...)

 

[יאנה י]

תורי?

וביינתיים....... "את לא מבינה "אמרה גאטומון "הדבר הזה יתפוס את כולם אם הם יבואו" "אז מה נעשה "שאלה קארי"לא יודעת , ניסיתי להישתחרר עם מיתקפת הציפורניים אבל זה לא עבד, יש לך רעיונות?" שאלה וניסתה ללטף את ראשה של קארי בכפותיה הקשורות."אולי" ענתה קארי "אבל איפה אנחנו נימצאות?" מיוטיסמון גיחך ואמר "את ילדה טיפשה, אבל אני אומר לך, ממילא אתן לא היחידות שרוצות להשתחרר, אתן בטירה שלי" הוא צחק שוב באירוניה "ואת לא יכולה להישתחרר, וגם החברים שלך לא יוכלו לשחרר אותך ,חתולה טפשה ,מהאזיקים האלו" "איך אתה יודע " שאלה קארי "כי תיכננתי אותם בעצמי" אמר במעיין גאווה מנופצת והמשיך "מי שקשור כאן לא יכול להישתחרר בעצמו, וגם חבריו לא יוכלו לשחרר אותו - ניראה שאתן תקועות". אמר וצחק שוב. "תפסיק כבר ליצחוק ותן לחשוב" אמרה גאטומון"אולי אתה יכול לשחרר אותנו ואז נשחרר אותך"אמרה קארי "למה לי ליבטוח בכן? וחוץ מזה אני לא יכול לשחרר אתכן, מה שהוא עשה לי גמר את האנרגיה שלי" אמר והמשיך "יש לי רעיון - המיטפחת המטופשת שמיסביב לצוואר שלך יכולה לעזור" תמשיכו.............

 

[יאנה י]

גוגול תורך!

 

[Goggle Girl]

*חוזרת משיעור נהיגה* יוש!

יאנה, אין לי ממש איך להמשיך את הקטע שלך ואני לא רוצה להרוס, אז אני אשאיר את זה לבאים אחרי, טוב? ^^ "מאוד חשוך כאן..." אף אחד לא יכל בדיוק לחלוק עם פטמון, שניתלה לכובע של טיקיי כמעט כמו שטיקיי נתלה על היד של מאט. או כמו מימי שנתלתה על ג'ו. "אני לא אוהבת את המקום הזה יותר, הוא לא מתאים לשמלה שלי." "אוי מימי, תפסיקי, זה לא כאילו שאת לבד. קארי, לעומת זאת..." ג'ו מייד התחרט על שאמר זאת כאשר טאי המשיך הלאה מהר יותר. "טאי, חכה רגע!" סורה רצה אליו ותפסה בידו, ביומון מייד אחריה. "איך אני יכול לחכות כשאני יודע שקארי בסכנה!" "אסור לך לרוץ מהר מדי, אנחנו נאבד אותך ככה!" "אני לא רץ, אתם פשוט איטיים יותר מדי!" "טאי..." "סורה, טאי, זהירות!" מאט קרא אליהם כאשר וודמון סורר קפץ לעברם עם ענפים שלופים. "סורה, זוזי!" במהירות, טאי דחף את סורה מהדרך, ונפל כאשר הוודמון פגע בו. "טאי!!! נשימת פלפל!" אגומון הגיב במהירות, והוודמון ברח לתוך הסבך, אך הצחקוק שלו הדאיג את הקבוצה. סורה ומאט מייד היו לצידו של טאי. "טאי, תגיד משהו!" "אתה בסדר, איש?" טאי היה קפוא, לא יכול להאמין למראה עיניו. "הסמל שלי... הוא... הוא לקח את הסמל שלי!" המשך יבוא!!!

 

[יאנה י]

יאקומו תורך...........

 

[יאנה י]

החברה של קודי עכשיו.........

זה קצת מעצבן אבל ככה אני מזכירה לעצמי......

 

[יאקומו]

הנה אני! ../images/Emo13.gif

סליחה שלקח לי הרבה זמן... "זהו זה!" אמר איזי והקפיץ את כולם, חוץ מטאי שעדיין מישש את הצוואר איפה שהסמל היה. "אתם זוכרים שאתמול אמרתי לכם שמצאתי משהו?" המשיך איזי, "אז עכשיו תודות לגניבה של הסמל לא טאי, בלי לפגוע בך, כן?" הוסיף מהר כשראה את המבט הרצחני שטאי תקע בו. "אז מה שמצאתי זה- שהסמל של קארי פועל!" הכריז איזי. "פועל? איך?!" שאלה סורה. "טוב, אני לא מבין איך, מה שאני כן יודע, זה אומר שהיא נמצאת בעולם הדיגיטלי!, והיא חיה! אם לא הוא לא היה מופעל!". ניצוץ של תקווה פתאום האיר בעיניו של טאי, שקם בחיפזון, כשבדרך הוא מבהיל את ג'ו שרכן אליו וניסה לעודד אותו. "זה אומר שהיא בסדר!" שמח טאי "נכון איזי?" שאל. "טוב, לגביי המצב הבריאותי והפיזי שלה אני לא יכול לדעת" התחמק איזי, "אבל אני בטוח שהיא בסדר!" מיהר כשהוא שם לב שהניצוץ שמקודם האיר בטאי כבה "תשמע, יש לה את גטומון, הסמל שלה פועל, מה שאומר שהיא יכולה לגרום לגטומון לדיג'יגדול!" הסביר. "אבל..." הוסיף וכולם מיד הביטו בו "אני שחושב שזה שלקח אותם, מלך האפלה אם אנחנו ל טועים וזה הוא, יודע על זה! כי גטומון יכולה לדיג'יגדול רק עם הסמל והדיג'יכלי. וכבר שמנו לב שהדיג'יכל שלה לא מתגלה אצלנו, מה שמצביע על כך שהיא אינה נמצאת פה, בעולם הדיגיטלי, אבל היא כן נמצאת, מה שאומר שמישהו בעצם חיבל בדיג'יכלי בכוונה ככה שנחשוב שהיא לא נמצאת פה, וככה הוא גם יצליח למנוע מגטומון לדיג'יגדול, ולעזור לקארי לברוח" איזי עצר כדי לנשום. "אבל יש עוד משהו שמציק לי" המשיך שוב "למה הוא לקח דווקא את קארי?"

 

[יאנה י]

לנה זה תורך........................

ראיתי אותך................

 

[החברה של קודי]

אני לא אוכל לכתוב עכשיו

ההורים המעצבנים שלי אומרים לי ללכת לשטוף כלים

 

[יאנה י]

את לא היחדה........................

 

[יאנה י]

אוף לי אין אף'חד שיהיה כאן אני ....

אני מבואסת...................................................

 

[החברה של קודי]

עכשיו אני יכולה להמשיך

"אתה שואל אותנו? מאיפה לנו לדעת?" אמר טאי. "אולי זה בגלל שהיא דיג'יגורלית האור ומלך האפלה רוצה להשתלט על האור שבה" הציעה ביומון. "זה נשמע הגיוני" אמרה סורה. "טוב,בואו נמשיך לחפש,איזי, לאן נלך?" שאל טאי. "אני הולך שלשם" אמר איזי והצביע לכיוון שבו היער נראה עוד יותר אפל. "לא אני לא הולך לשם" אמר ג'ו בפחד "זה מפחיד מדי ובטח יש שם דיג'ימונים אפלים" "ג'ו,תפסיק להיות כזה פחדן" אמר לו מאט. "כולנו הולכים לשם,אז גם אתה הולך" אמרה סורה. "לא אני נשאר" אמר ג'ו. "טוב,אז תישאר" אמר אגומון והם הלכו. מימי הסתובבה אל ג'ו. "אה,ג'ו" היא אמרה. "מה, מימי? למה את לא הולכת איתם?" שאל ג'ו. "אני פשוט לא רוצה ללכת בלעדייך,אני לא רוצה להשאיר אותך לבד" אמרה מימי. "תודה,מימי,את היחידה שאכפת לה ממני" אמר ג'ו. "טוב,אז איך נצא מהיער?" שאלה פלמון. "אני חושב שנלך לשם" אמר ג'ו והצביע לצד שמאל והם הלכו לשם. "אתה בטוח שככה נצא מהיער?" שאל גוממון. "לא ממש" אמר ג'ו. "ג'ו,אני אלך לאן שתגיד וחוץ מזה אתה לא יודע את הדרך לצאת מהיער יותר טוב מג'ו,גוממון" אמרה מימי. "ואז נלך לשם" אמר ג'ו הם התקדמו כמה צעדים ואז ראו משהו אפל שצחק. "טיפשים! אתם לעולם לא תמצאו את דיג'יגורלית האור,עכשיו היא שלי" אמר היצור האפל. "אאאהההההההה" הם צעקו ואז היה נדמה להם שהם התעלפו והם מצאו את עצמם על מיטות במקום שהקירות שלו היו אפורים. "איפה אנחנו,ג'ו?" שאלה מימי. "אני לא יודע,אבל איך בכלל היגענו לכאן?" שאל ג'ו.

 

[יאנה י]

מסלקים אותי עכשיו

ההורים של רוצים לישון אני אמשיך מחר בבוקר.

 

[יאנה י]

הנה אני ממשיכה!

"תיזדרז - אני שומעת אותו" אמרה גאטומון "אני מנסה, אני מנסה , זה לא קל עם ידיים קשורות - ומי בא הנוזלי או הקטן? הנה מוכן לגמרי" אמר מיוטיסמון"הקטן, קארי את מוכנה שם למעלה?" שאלה גאטומון"כן" ענתה קארי שהייתה תלויה גבוהה עכשיו מחזיקה את השרשרת כדי לא ליפול "יופי, אנחנו עולים," אמרה גאטומון"זה לא היה בתוכנית" אמר מיוטיסמון "שתוק ותעלה - אני לא כל כך טיפשה והחלק ההוא בתוכנית שלך צלע לגמרי" אמרה גאטומון והתחילה לטפס מיוטיסמון רטן ועלה גם הוא "קארי, שיחררת את השרשרת מספיק?" שאלה גאטומון "הכל מסודר" ענתה קארי "עכשיו רק תידחפי אותי אל הפינה עם הדיג'יכלי" " במירצפת בשמאלית השלישית יש מלכודת, וגם על על אלה שמסומנות בעטלף" אמר מיוטיסמון גאטומון דחפה אבל לא הצליחה במיוחד ומיוטיסמון עזר לה לידחוף תוך כדי קללות שאינן ראויות לדפוס , אחרי שקארי התמקמה על הפינה וגאטומון ומיוטיסמון התמקמו. "הוא יכנס עכשיו" אמרה גאטומון"מוכנים?" קארי ומיוטיסמון הינהנו הדלת ניפתחה בחבטה. הדיג'ימון הקטן ניכנס ומיצמץ הוא לא ראה את האסירים, המיטפחת של אתת האסירות היתה מונחת בפינה, הוא ניגש לשם ובחן את המיטפחת היה משהו לא נכון בזה. "עכשיו" נישמעה צעקה מיוטיסמון נחת על הדיגימון. "התקפת ציפורניים" צעקה גאטומון והיממה את הדיג'ימון הקטן. הדיגימון תקף אותם "חיצי אופל " אבל בימקום ליפגוע באסירים הוא פגע באזיקים שלהם. מיוטיסמון הצליח להרוג את הדיגי'מון הקטן. "גאטומון תעזרי לי" קראה קארי ידה היתה תקועה בתוך המגן שעטף את הדיג'יכלי. תמשיכו....

 

[יאנה י]

גוגול תורך