כידוע לך
גם אני חושבת שעישון זה מפגע.
הייתי רוצה שיהיה ברור לכולם שעישון - זה רק באיזור המוקצה (תרתי).
זה לא כך, חבל לי שזה לא כך ויחד עם זה - המדינה לא נתנה בידי הרכבת סמכויות אכיפה.
עובד הרכבת יכול להעיר, לבקש, לא יותר מזה.
הוא לא יכול, גם אם היה רוצה, לתת דוח/קנס/מה שלא נותנים הפקחים של העיריה.
היחידים שיש להם סמכות בנושא הם פקחי העיריה ושוטרים.
בוא נניח שעובדי הרכבת יודיעו לעיריה על כל מעשן שמסרב לפנות את עצמו לאיזור העישון.
בוא נניח שהעיריה אשכרה תשלח פקח.
הרי עד שהוא יגיע - המעשן הסורר כבר מזמן נמצא בדרכו על הרכבת ואז מה יעשה הפקח?
האם למשטרה/עיריה יש כח אדם מיותר שיסתובב בתחנות הרכבת באופן קבע ויחלק דוחות?
כמו שכתב אחד מהמגיבים בכתבה אליה קישרתי - כפי שזה נראה, היחידים שירוויחו מהעניין הם עורכי הדין,
ששכר הטרחה שלהם נקבע מראש וישולם ע"י הנתבעת. לצערי, זה נראה כמו השינוי היחיד שיקרה כתוצאה מהתביעה הזו.
זה - ועוד קצת שנאה של מעשנים כלפי לא מעשנים, בשל העלאת הנושא לתודעה הציבורית לכמה דקות.
