הקדיח תבשילו

[AKben]

הקדיח תבשילו

אני יודע שהפירוש הוא: "נהג שלא כהוגן, הפריז בהתנהגות לא נאותה", אבל מה המקור?

 

[אדרם ד חולם]

לא בדיוק

אלא עשה משהו שקלקל. לפי מסכת גטין פרק ט: בית שמאי אומרין, לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערווה, שנאמר "כי מצא בה ערוות דבר" (דברים כד,א); בית הלל אומרין, אפילו הקדיחה תבשילו (קלקלה או שרפה את התבשיל בחימום יתר)

 

[AKben]

תודה לך

 

[r o r o r o]

לא רק

ב"הקדיח תבשילו" מתכוונים מילולית למי ש"שרף" את התבשיל, ובהשאלה למי שהתאמץ לעשות משהו אבל נכשל, כאשר הכישלון נגרם דווקא עקב המאמץ המיותר. מילון ספיר אומר: קלקול הישגים, הפרזה בדבר עד קלקולו. באתר זה מופיע גם מובן נוסף שפחות מוכר לי: הִקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים = שָׂרַף אֶת מְנַת הָאוכֶל הַמְּבֻשֶּׁלֶת עַד שֶׁרֵיחַ הַתַּבְשִׁיל הַשָּׂרוּף הָלַךְ לְמֵרָחוֹק. הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל מִי שֶׁהִתְנַהֵג שֶׁלּא כַּהוגֶן בְּפֻמְבֵּי. דוגמה: חַבְרַת הַכְּנֶסֶת הָיְתָה מְקֻבֶּלֶת כְּאִשָּׁה יְשָׁרָה וְנֶאֱמָנָה, עַד שֶׁנִּתְפַּרְסְמָה הַפָּרָשָׁה בִּדְבַר הַשּׁוחַד שֶׁלִּפְנֵי הַבְּחִירוֹת [קְנִיַּת קוֹלוֹת], בְּכָךְ הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילָהּ בָּרַבִּים. מקור: "אֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ " [תְּהִלִּים קמד יד]...שֶׁלֹּא יְהֵא לָנוּ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד שֶׁמַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים [בְּרָכוֹת יז]. הביטוי "הקדיח תבשילו ברבים – נהג שלא כהוגן, עבר את גבולות המותר",