הקבלה לשואה בDjango Unchained
שלום חברים,
ראיתי זה עכשיו בפעם השנייה את הסרט הנפלא, ושמתי לב לעניין שתפס את תשומת ליבי בפעם הראשונה, והקדשתי לו יותר מחשבה בצפייה השנייה.
ספייק לי אמר שהוא לא מעוניין לראות בכלל את סרטו של טרנטינו, בטענה שעבדות האפריקאים בארה"ב היא לא "מערבון ספגטי", אלא היא Holocaust [sic[. אולי אם הוא היה טורח לצפות בסרט במקום לדבר באוויר הוא היה מבין כמה הבחירה המדוייקת שלו במילה הזאת היא אירונית כשזוהי הסיבה לגינוי הפקת והקרנת הסרט.
הצילום הראשון שהזכיר לי את השואה הוא צילום הכניסה לאחוזת קאנדילנד - ה-One Point Perspective הכל-כך מוכר של פסי הרכבת המובילים לבירקנאו כשמשני הצדדים שדות, ונקודת המגוז היא בצריח משולש במרכז התמונה.
היו עוד חלקים איקוניים יותר זוטרים שהזכירו לי את הנושא, כמו השימוש בכלבים לריסון האסירים (שהזכיר לי את הפתיחה של רשימת שינדלר) ותיאורי הבריחה שבמהלכה נשרטה ברומהילדה מהשיחים.
קטע אחרי שמאוד הזכיר לי תמונות זוועה היה ההובלה של ברומהילדה העירומה במריצה. הקומפוזיציה היא כזו שהפעולה מתבצעת בחלקו השמאלי של הפריים, ורוב-רובו הימני ריק. הוא אפילו לא מחולק לקומפוזיציה של שלוש הקונבנציונלית. זה נראה כאילו הבמאי - שידוע בסגנונו המדויק - הניח את המצלמה ו"נתן לה לצלם" בזמן שהם גוררים את המריצה עם האישה העירומה עליה, כאילו הוא מתעד אירוע כללי שמתרחש מעבר למעשה הבודד הזה. אני לא חושב שאני צריך לפרט על הקשר של התמונה של אישה עירומה שוכבת במריצה שמספר אנשים גוררים, שיצר אצלי אסוסיאציה כמעט מייד.
אבל כנראה שמה שהדליק לי את המנורה יותר מכל היה תיאורו של סטיבן למכרה: מקום אליו יישלח לעבוד, כל יום כל היום, ובו שמו יילקח ממנו והוא יקבל במקומו מספר. הקשר נעשה אצלי מייד. מה גם שדמותו של סטיבן הזכירה לי, באסוסיאציה חופשית ואינטואיטיבית, דמות של קאפו - הוא אמנם אחד מהאפריקאים, אבל הוא עובד עבור האמריקאי.
אני נוטה להיות מאוד ספקני כשאני מגיע למקומות כאלה, לעצור ולהסתכל מהצד. אני יליד ישראל, עם קשר הדוק לנושא. האם יכול להיות שאני רואה דברים שאני מדמיין, כמו מה שמזכירה לי כל ארובה מעשנת שאני רואה? ובכן, במקרה הזה כדאי לזכור שגם טרנטינו היה בשנים המאוד-לא-אחרונות עמוק בענייני מלחמת העולם השנייה והיהודים בה, בשנים הרבות בהן כתב והפיק את "ממזרים חסרי כבוד". אני אפילו נוטה, ללא מחשבה מעמיקה יותר מדי, לתהות אם שני הסרטים באופן זה או אחר מתכתבים אחד עם השני ונועדו להיות צמד, שכן גם ב"ממזרים חסרי כבוד" יש התייחסות לעבדות האפריקאים בארה"ב בסצינת מרתף הפאב.
עכשיו, אני ממש לא אומר שאני מסכים עם ההקבלה הזו, במידה והיא בכלל קיימת. אני אפילו חושב שאין סיבה או מקום להשוואה, משני הצדדים. אני רק מציין שנראה לי שהיא קיימת, והדבר מעניין אותי.
האם מישהו ראה את הסרט והרגיש כמוני? מישהו שם לב לדברים נוספים בנושא זה?
שלום חברים,
ראיתי זה עכשיו בפעם השנייה את הסרט הנפלא, ושמתי לב לעניין שתפס את תשומת ליבי בפעם הראשונה, והקדשתי לו יותר מחשבה בצפייה השנייה.
ספייק לי אמר שהוא לא מעוניין לראות בכלל את סרטו של טרנטינו, בטענה שעבדות האפריקאים בארה"ב היא לא "מערבון ספגטי", אלא היא Holocaust [sic[. אולי אם הוא היה טורח לצפות בסרט במקום לדבר באוויר הוא היה מבין כמה הבחירה המדוייקת שלו במילה הזאת היא אירונית כשזוהי הסיבה לגינוי הפקת והקרנת הסרט.
הצילום הראשון שהזכיר לי את השואה הוא צילום הכניסה לאחוזת קאנדילנד - ה-One Point Perspective הכל-כך מוכר של פסי הרכבת המובילים לבירקנאו כשמשני הצדדים שדות, ונקודת המגוז היא בצריח משולש במרכז התמונה.
היו עוד חלקים איקוניים יותר זוטרים שהזכירו לי את הנושא, כמו השימוש בכלבים לריסון האסירים (שהזכיר לי את הפתיחה של רשימת שינדלר) ותיאורי הבריחה שבמהלכה נשרטה ברומהילדה מהשיחים.
קטע אחרי שמאוד הזכיר לי תמונות זוועה היה ההובלה של ברומהילדה העירומה במריצה. הקומפוזיציה היא כזו שהפעולה מתבצעת בחלקו השמאלי של הפריים, ורוב-רובו הימני ריק. הוא אפילו לא מחולק לקומפוזיציה של שלוש הקונבנציונלית. זה נראה כאילו הבמאי - שידוע בסגנונו המדויק - הניח את המצלמה ו"נתן לה לצלם" בזמן שהם גוררים את המריצה עם האישה העירומה עליה, כאילו הוא מתעד אירוע כללי שמתרחש מעבר למעשה הבודד הזה. אני לא חושב שאני צריך לפרט על הקשר של התמונה של אישה עירומה שוכבת במריצה שמספר אנשים גוררים, שיצר אצלי אסוסיאציה כמעט מייד.
אבל כנראה שמה שהדליק לי את המנורה יותר מכל היה תיאורו של סטיבן למכרה: מקום אליו יישלח לעבוד, כל יום כל היום, ובו שמו יילקח ממנו והוא יקבל במקומו מספר. הקשר נעשה אצלי מייד. מה גם שדמותו של סטיבן הזכירה לי, באסוסיאציה חופשית ואינטואיטיבית, דמות של קאפו - הוא אמנם אחד מהאפריקאים, אבל הוא עובד עבור האמריקאי.
אני נוטה להיות מאוד ספקני כשאני מגיע למקומות כאלה, לעצור ולהסתכל מהצד. אני יליד ישראל, עם קשר הדוק לנושא. האם יכול להיות שאני רואה דברים שאני מדמיין, כמו מה שמזכירה לי כל ארובה מעשנת שאני רואה? ובכן, במקרה הזה כדאי לזכור שגם טרנטינו היה בשנים המאוד-לא-אחרונות עמוק בענייני מלחמת העולם השנייה והיהודים בה, בשנים הרבות בהן כתב והפיק את "ממזרים חסרי כבוד". אני אפילו נוטה, ללא מחשבה מעמיקה יותר מדי, לתהות אם שני הסרטים באופן זה או אחר מתכתבים אחד עם השני ונועדו להיות צמד, שכן גם ב"ממזרים חסרי כבוד" יש התייחסות לעבדות האפריקאים בארה"ב בסצינת מרתף הפאב.
עכשיו, אני ממש לא אומר שאני מסכים עם ההקבלה הזו, במידה והיא בכלל קיימת. אני אפילו חושב שאין סיבה או מקום להשוואה, משני הצדדים. אני רק מציין שנראה לי שהיא קיימת, והדבר מעניין אותי.
האם מישהו ראה את הסרט והרגיש כמוני? מישהו שם לב לדברים נוספים בנושא זה?