הצצה
שלווה אינסופית.
פרצוף זועף מתקרב אליך.
"היי, איך יתכן ששלווה, אם ההפוך אינו אלא X בריבוע, אז אתה בעצם לא חווה כלום!" והפרצוף מתפוצץ מרוב תסכול ונעלם.
מרחב קסום, אינסופי, רוטט.
עוד עובר אורח מופיע... "מה אתה כל-כך מאושר?!" הוא מתעצבן.
הריכוז שלו חלש מכדי להישאר בכדי לחכות לתשובה או להבין אותה.
הוא מתפוגג בהמשך ציר הזמן, חלש מכדי לדעת משהו, מהבהב כציור חשמלי חולף.
הקסם ממשיך להעמיק כל הזמן. צלילים שמיימיים שמעבר לצלילים.
"אם הכל היה כחול
לא היית יכול להבחין בכחול
מפני שלא היתה לך השוואה"
אומר איזה מיינד מתוסכל.
"אתה טועה", אתה מחייך אליו, "אני באינסוף, חלק מהאינסוף... ומבחין בו, למרות שאין לו כל הפכים..."
"אבל איך אתה יכול להבחין בדבר שאין לו הפכים?!
וליתר דיוק, איך אתה יכול להבחין בדבר שרק הוא קיים?!? אין לך למה להשוות... זה כמו טוב בלי רע... זה כמו..." ועד מהרה הריכוז פוחת והאנרגיה משנה צורה, מרשה לאותו מיינד מתוסכל להפוך לדבר מה חדש.
צבעים וצורות, אינסוף מנהרות, מרחב פתוח.
שלווה אינסופית.
פרצוף זועף מתקרב אליך.
"היי, איך יתכן ששלווה, אם ההפוך אינו אלא X בריבוע, אז אתה בעצם לא חווה כלום!" והפרצוף מתפוצץ מרוב תסכול ונעלם.
מרחב קסום, אינסופי, רוטט.
עוד עובר אורח מופיע... "מה אתה כל-כך מאושר?!" הוא מתעצבן.
הריכוז שלו חלש מכדי להישאר בכדי לחכות לתשובה או להבין אותה.
הוא מתפוגג בהמשך ציר הזמן, חלש מכדי לדעת משהו, מהבהב כציור חשמלי חולף.
הקסם ממשיך להעמיק כל הזמן. צלילים שמיימיים שמעבר לצלילים.
"אם הכל היה כחול
לא היית יכול להבחין בכחול
מפני שלא היתה לך השוואה"
אומר איזה מיינד מתוסכל.
"אתה טועה", אתה מחייך אליו, "אני באינסוף, חלק מהאינסוף... ומבחין בו, למרות שאין לו כל הפכים..."
"אבל איך אתה יכול להבחין בדבר שאין לו הפכים?!
צבעים וצורות, אינסוף מנהרות, מרחב פתוח.
