הצעצוע של חלי

מוסיף4

New member
הצעצוע של חלי

הישבן שלו היה הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבה – קטן ומוצק, ובעיני רוחה כבר נעצה בו ציפורניים רעבות. הדבר השני בו הבחינה היה גב רחב שהתרומם מאותו בסיס איתן והסתיים בכתפיים חסונות. בדבר השלישי הבחינה כשהסתובב, אוחז בשלוש כוסות מקציפות של בירה בכל יד. כן… אצבעותיה החליקו לאורך שרשרת זהב דקיקה שצללה למעמקי המחשוף. בהחלט. חלי בלשה אחריו במבטה. השולחנות בפאב הכפרי היו עגולים וקטנים. נדרשו שניים מהם לאכלס את החבורה הגועשת אליה הצטרף. לא רחוק מהם, איתרה שולחן צדדי, שעדיין היה פנוי. מאחוריו יכלה לעקוב אחרי המתרחש מבלי למשוך תשומת לב. היא ערסלה כוס יין ארוכת גבעול והאזינה בסבלנות.

דווקא היה מעניין לשמוע את הגולנצ'יק מספר איך דפק ציוד מהאפסנאי הדפ"ר ואיך הבחור השזוף מדי שכנע את המם-מם לשחרר אותו גם השבת, אבל עוד יותר מעניין היה לדמיין את מה שקורה מתחת לחולצה של הפר הצעיר, שנראה קצת חסר סבלנות, ולא הפסיק להתעסק עם הסלולרי שלו. הבנות הראשונות שהצטרפו לשולחן נוטף הטסטוסטרון תססו בין הבנים כמו טיפות מים בשמן רותח. לשמחתה, הסלולרי עניין אותו יותר מהבחורה שופעת החזה שאימצה בירה אקראית מהשולחן. היא התיישבה על כיסא שהזדרזו להביא לה, ונאנחה בדרמטיות למראה הנשנוש ההדדי שפצחו בו חברתה והשזוף. היא לא הייתה היחידה. בוטן מכוון היטב קטע את המפגש הנלהב מדי.

"מה זה?" המתולתלת קפצה מהצוואר הצרוב בו היתה שקועה, "מי זה היה?"

"תנוחו רגע. קרן, יש לך מושג מה עם חברה שלך? לא מצליח לתפוס אותה."

"אסנת?" קרן התיישרה, ומשכה את ידה אל מחוץ לחולצה הגברית, "מה, היא לא אמרה לך?"

"לא."

"נכון הדודים שלה – הדוסים? אז יש להם שַׁבָּת בר-מצווה או משהו כזה."

"סאאמק. מאיפה הביאה לי עכשיו בר-מצווה?"

"אחשלנו!" חבטה חברית נחתה על גבו של הפר הצעיר בעצמה שגרמה לחלי להתכווץ. "לא סתם בר-מצווה, שַׁבָּת בר-מצווה הביאה."

"מה אתה מתבאס?" עלה גל צחוק ידידותי מהשולחן, "כולה הלך'ךָ הסופ"ש."

"סאמ-אמק! לא מספיק סגרתי שבת שלישית?" סינן ובעט את עצמו מהשולחן. "שלישית!" הוא התחיל לפסוע הלוך ושוב, אגודליו מתרוצצים שוב על מסך הסלולרי שלו.

כמעט קל מדי. חלי כבשה חיוך, והתרגשות קטנה חלחלה במורד בטנה. נגיעות קלות של בושם במקומות אסטרטגיים, כוס יין ריקה ביד, הצרור של הג'יפ, וקדימה.

נו... ומה עכשיו?
 

מוסיף4

New member
תחרות? מוגש כשירות לציבור.

הסיפור הזה היה מיועד לתחרות סיפורים אירוטיים של סלונה. אני אפילו מאמין שהיה לו סיכוי לזכות, או לפחות להכנס לעשיריה הראשונה ולהתפרסם בספר.
אבל מה?
קראתי את התקנון. אתם יודעים, זה שבדרך כלל מסמנים עליו וי בלי לקרוא.
מסתבר שיש שם סעיף שמעביר את כל הזכויות על הסיפור לעורכי התחרות. כלומר, לא רק שזה נותן להם אפשרות להרוויח מהפרסום בלי לתת לך אגורה, זה גם נותן להם אפשרות לשנות אותו איך שבא להם ולהשתמש בו איך שבא להם.
אז תודה, אבל לא תודה.

ואם משהי/משהו פה חשבו להשתתף בתחרות הזו, תחשבו שוב.
 
למעלה