הצעה

ness2342

New member
הצעה

שלום קוראים לי נס נדה.
אני בן 22 ,גילו לי את המחלה בגיל 15 וחצי.
ההתקפים שלי הם פירכוסים.
אני מוכן להישבע שבהתקף האחרון שחוויתי(חשוב לציין שהיו לי רק 3 התקפים),הצלחתי במשך 5 דק' בזמן "הרגשת ההתקף שבא" הצלחתי לשלוט על ההתקף לחלוטין.
אני רוצה לדעת אם יש מישהו שמוכן או בודק וצריך עזרה מחולה מסויים.
אני רוצה לדעת אם מישהו מוכן לקחת את זה איתי צעד קדימה ולבדוק אם באמת יש אפשרות להישתלט על ההתקף.
אשמח שאותו בן אדם יהיה מונע באמצעיים חיוניים ל"מחקר" הזה..פרופסור,נוירולוג.
הטלפון שלי ליצירת קשר: 0545951635.
תודה.
 

museMe

New member
אהלן

גם אני חוויתי "אאורה" שנמשכה כ-20 דקות עם קצת תנועות לא רצוניות של הגפיים, לקחתי כדור קלונקס ( שהוא נוגד פרכוסים) וכעבור 20 דק' חזרתי לעצמי. כשסיפרתי את זה לנוירולוג הוא מנגד אמר כי ייתכן ולא היה אירוע אפילפטי.

שמעתי הרבה על כך שהחזקת דברים מתכתיים בזמן האאורה עלולה "למנוע את ההתקף" (בכוונה במרכאות), "לעכב אותו" ועוד כל מיני, לא באמת בדקתי על עצמי.

על כל פנים, אם אתה מצליח לשלוט בהתקף כמה דקות לפני שאתה מאבד שליטה אני ממליץ להתייעץ עם נוירלוג על תרופה "למקרה חירום", תרופה שכזאת שקיבלתי הינה קלונקס.

בהצלחה!,
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוך הבא. אני שמח שלך זה עבד.

צריך לזכור שאפילפסיה מופיעה בצורות שונות ולרבים אין בכלל אאורה. כך שזה לא יעזור להם.
בכל מקרה מה שעוזר זה טוב.
 

guligirl

New member
גם לי קרה

אני סובלת מניתוקים, וכשמתחילים להיות הרבה מאוד ניתוקים אני יודעת שזה סימן שמתקרב התקף פירכוס תוך חצי שעה-שעה. הצלחתי למנוע התקף כזה כמה פעמים. אצלי, הדרך הכי מהירה היא לקחת וואליום ולהרגיע מהר את כל המערכות, אבל היו מקרים שהספיק שאכלתי משהו פחמימתי ונשכבתי לנוח עד שהגוף נרגע מספיק והצלחתי להירדם.
 

עופרי86

New member
גם לי זה קרה :)

היו לי שלושה התקפים שכיווכול ידעתי עליהם לפני ושלטתי עליהם בערך 10 שניות לפני שאיבדתי שליטה
נוירולוג המליץ לי לקחת קלונקס כל פעם שאני מרגישה פרכוס מתקרב- ומאז אני חיה על קלונקס פחות או יותר
 

n3o3a3

New member
היי

אני בת 30 וחולה מגיל 12.
אני סובלת מהתקפי גראנד-מאל גם פטיט-מאל.
מההתחלה (חוץ מההתקף או 2 הראשונים) אני מרגישה לפני תחילת ההתקף שהוא הולך להגיע.
אני תמיד הולכת ונשכבת בחושך ושקט וכשההתקף מגיע אני מרגיעה את עצמי והגוף באופן אינסטנקטיבי לא נותן להתקף להשתלט (רק אם זה נמשך יותר מדי זמן והגוף מתעייף אז ההתקף קורה).
אני לא ידעתי מה אני עושה עד שהסברתי לרופא שלי - זה קורה. אני יודעת שבתור חולה אפילפסיה זה מרגיש חשוב לשלוט בגוף ובמה שקורה אבל לפי מה שנוירולוגים אמרו לי כל הקטע שאתה עוצר את ההתקף ולא נותן לו להשתחרר זה לא ממש טוב - הוא בעצם נתקע לך בתוך הגוף ולא מתפרק כמו שחשוב שיקרה וזה רק יכול להוביל לסדרות של התקפים...
 
למעלה