שלום קורינליר, השאלה שלך מאד במקום
והתשובה שלי היא - כן ! בוודאי שיש מקום. תמיד יש מקום להתריע, להתקומם, להיאבק לשינוי, וזאת בכל מקום בו דברים מתנהלים שלא כשורה ונוצרת פגיעה בזכויות הפרט/החברה. ולמה אין מקום? לצ´פחות ידידותיות על הראש. במיוחד כאלה "שלפעמים נוחתות חזק מדי" תגידי לי קורינליר יקרה, את לא שמה לב כמה ההתנהגות הזו מזעזעת? את יודעת, לפעמים, בתחום עבודתי, מישהו מספר לי משהו נורא ואיום שקרה לו/ה בחיים ואז הוא צוחק. אני שואלת: למה אתה צוחק? הוא עונה: אה, סתם ככה. מזה סתם ככה? אני מתעקשת אה, זה הצחיק אותי מה הצחיק אותך? חושב/ת , חושב/ת, חושב/ת - לא יודע אני מקשה: זה מצחיק כשקורה משהו כזה נורא ? לא ואם זה היה קורה לאמא שלך, לאבא, לאח לאחות, זה היה מצחיק אותך? לא אז למה אתה צוחק? וכך הלאה וכך הלאה, עד שהבנאדם/בתאדם מגיע למקום בו הרגש שלו צועק ואז הבנאדם מרגיש שרע לו ואז הוא בוכה ומתייפח. אז מה אני רוצה לומר? זה רע להכות במקום ללטף או לחבק. זה נורא ש"מתייחסים לזה בהומור". זה נכון שהחברה שלנו אלימה, אבל עד שקראתי את דברייך, לא ידעתי עד כמה. אז בבקשה, משתתפת יקרה, בבקשה בבקשה, תנסי לחשוב, להרגיש ובהמשך לחדול מלתת צ´פחות. תנסי להחליף את הצ´פחות בחיבוק ובליטוף. תנסי להסביר לאחרים שצ´פחות זה לא נעים, זה כואב, זה אומר "אני מכה אותך כי ככה אני אומר/ת - אני אוהב/ת אותך, וזו הדרך הכי דבילית בעולם להגיד את המילים האלה. ונכון, זה בדיוק כמו ההורה שמכה את ילדו ואומר שהוא עושה את זה מאהבה. אין אהבה במכות !!! אני סומכת עליך שתעשי את המלאכה בתבונה ותביאי לשינוי בעולם. ובהחלט, את תועילי שם יותר מאשר בהפגנה, גם אם בהפגנה כל אחת מועילה כמו "נר קטן". מאחלת לך בהצלחה ושנה טובה מכל ה
