הצעה לדיון ציבורי

הצעה לדיון ציבורי

רבותי המלומדים, הקריאה "פושעי אוסלו לדין" (שבמאמר מוסגר, אני שלם איתה) נתקלת בהתנגדות קשה מצד השמאל המגובה לצורך כך בתקשורת וגם בחוגי ימין. אכן יש גם טעם לפגם בקביעתם כ"פושעים" לפני שהאשמה הוכחה (ושוב - אל תזרקו לי הוכחות כי אני אישית מאמין שנעשו פה מעשים שלא ייעשו). שינוי הסיסמא לשפה שמקובלת על חלקים רחבים בעם עשוי להביא למטרה הרצוייה. לדעתי, הסיסמא הנכונה צריכה להיות: "ועדת חקירה ממלכתית להסכם אוסלו" . גם ראשי השמאל לא יוכלו להתנגד לוועדת חקירה הנתפסת בציבור כמוסד אמין, אחראי ומיושב בדעתו. מצדדי הוועדה יוכלו תמיד לשלוף את נימוקי השמאל הבנאליים ולאמר: "הרי אם הכל היה תקין ובהתאם לחוק, אין למעורבים בדבר מה לחשוש, הלא כן?" או גם: "הרי אינכם מטילים ספק בנקיון הכפיים של המערכת המשפטית המעולה שלנו?" בוועדת חקירה יכול כל אזרח למסור חומר ראיות והוועדה תידרש לבדוק זאת, להבדיל מבית משפט שתלוי בפרקליטות ובמשטרה שפעולתם אינה נקייה מאינטרסים, כידוע לנו. הוועדה תהווה את עמוד הקלון שבו יתבררו מעשיהם של ביילין, סביר, הירשפלד, פונדק ויתר המרעים. אני בטוח שמר שמעון פרס, אשר כושר עמידתו בביקורת ידוע, לא ירווה נחת מהופעתו בוועדה כזו. אם הוועדה תחליט להרחיק חלק מהמעורבים מעשייה ציבורית לנצח - דייני. ואם בעקבות מסקנותיה יחליטו אזרחים נפגעי ההסכם לתבוע אותם תביעה אזרחית - לא אבכה מרה. מה דעתכם? אשמח לשמוע תגובות!
 

אהרן5

New member
שכח מזה

השמאל בנוי על ערפל, לא על דיונים ציבוריים. מישהו כבר הגיש הצעה לועדת חקירה ומפלגת העבודה התנגדה בחריפות. (מעניין מה יש להם להסתיר)... הסיסמה הנכונה היא פשוטה: "חשבון הנפש של אוסלו - עכשיו! דיון ציבורי בשאלה: הסכם אוסלו - איפה טעינו? אכן, קלעת בול, רק שלצערי אין סיכוי שהדבר יתרחש.
 

רפרפים

New member
זאת סיסמא אבסורדית

במיוחד מפאת מה שהימין עשה ליצחק רבין. - ברוח הסיסמא הנוראה אחד כבר נתן את הדין. האם למי מאדריכלי אוסלו הייתה כוונת זדון? חשבון הנפש של אוסלו מתקיים הרי גם בשמאל. ובינינו - לימין אין פיתרון טוב ממנו. מציאותי ממנו. סיסמאות נבובות כמו גירוש רק מזיקות לנו. הרי ברור לכל מי שראש על כתפיו שאוסלו יהיה פחות או יותר הפיתרון ברגע שיהיה עם מי לדבר.
 
מה הקשר לכוונת זדון?

ממתי חוקרים רק כוונות זדון? לדדו היתה כוונת זדון לגרום למחדל יום כיפור? וועדות חקירה נועדו לחקור מחדלים וכשלונות, רשלנות והטעייה. ואין כמו אוסלו ראוי לחקירה מעמיקה ויסודית, בה יתגלו כל השקרים והשלמונים, החיפוף וההטעייה, השגיאות והשחיתות.
 

אהרן5

New member
מחדל לא קשור לכוונות זדון

אם למי מאדריכלי אוסלו היתה כוונת זדון הרי שהוא היה ראוי להתלות. אף אחד איננו מעלה זאת על דעתו. השאלה היא אחרת: האם הם היו (שוב) שבויים בקונפציה? (קונספציית שלום). האם הם שמו את כל יהבם על ערפאת, התארסו איתו, ונסעו לירח דבש כשכל עם ישראל בבגאז´... זאת השאלה. מדוע אי אפשר פעם אחת לערוך דיון תקשורתי גם בשאלה הזו?... מה כל כך מסובך? מה אבסורדי בכך שהתקשורת תערוך דיון רציני של חשבון נפש, תזמין אנשי רוח, אקדמיה, תקשורת, צבא, פוליטיקה, וכו´, ותנסה להעלות את הגרסאות השונות באשר לשאלה: איפה טעינו (אם בכלל)... אכן צדקת: "הרי ברור לכל מי שראש על כתפיו שאוסלו יהיה פחות או יותר הפיתרון ברגע שיהיה עם מי לדבר"... הבעיה היא שעד שזה יקרה, או יותר נכון: כדי שזה יקרה, צריך קודם לדאוג למחוץ את הפלסטינים. ולכן, עד אז אדריכלי אוסלו, והשמאל כולו, ראוי שישב בשקט בצד. כשיגיע זמנכם נקרא לכם. שבו ליד הטלפון, אל תלכו...
 

רפרפים

New member
חשבון נפש

חשבון נפש תקשורתי ראוי שיהיה קודם כל לגבי ההטעיה והכיבוש הזוחל של כל התנועות והמפלגות שתרמו לאסון הכיבוש שהוא הוא הביא עלינו את הטרור, השנאה, הרצח, הקיצוניות והמשיחיות. אני חוזר ואומר כל מי שאומר או מאמין ב "פושעי אוסלו לדין" מצדיק בצורה זאת או אחרת את רצח רבין! אבל בזאת הרי אין חדש.
 

אהרן5

New member
איזה חשבון נפש שתרצה

מעניין, תמיד שאני אומר חשבון נפש, אנשי השמאל מרגישים מתקיפים וכתגובה הם מאיימים עלי שיהיה גם חשבון נפש בנושאים אחרים... אין שום בעיה, אני לא קובע שום דבר, רק שיהיה כבר... באשר ל"פושעי אוסלו", אתה טועה: הציבור מרגיש שהיה כאן מחדל, ושאלו שאחראים לו הם אשמים. לכן הוא קורא להם פושעים. זו איננה אשמה פלילית, אבל הצדק צריך להיעשות ולהיראות. כל עוד התקשורת והדרג המדיני נמנעים מעריכת חשבון הנפש של אוסלו, הם משאירים ערפל (בכוונה), אך טבעי הוא שהציבור יתפרץ אל הסדק הזה שמותירים לו... מי שאשם בקריאה "פושעי אוסלו לדין" הם מפלגת העבודה והתקשורת (השמאל), המסרבים לערוך את חשבון הנפש, ומאלצים את ההמונים לבצע את משפט הציבור בעצמם!
 
תיאוריה משפטית מעניינת

אם למי מאדריכלי אוסלו היתה כוונת זדון הרי שהוא היה ראוי להתלות. משפט כזה צריך להעביר בכל אחד צמרמורת. אתה מתכוון לתת עונש כזה רק לשמאלנים, או לכל איש עם כוונת זדון? ובכלל, ממתי אפשר לתת עונש על כוונה? אם אני מתכוון לדקור אותך מתוך רשעות טהורה, מגיע לי עונש מוות? כדאי שתחזור למציאות, וכמה שיותר מהר. העולם המודרני לא אוהב רוצחים.
 

pelegs

New member
נפלא. בואו ונעמיד לדין כל אדם

בהנהגה אשר טעה. כמובן שנתחיל מאוסלו, הרי הם הכי קרובים ללבינו... אח"כ אני מציא להעמיד לדין את ראש הממשלה, מר אריאל שרון על טעות קטנה שנקראת "מלחמת שלום הגליל". הוא הרי לא רצה להזיק, הוא פשוט רצה להגן...אבל למי איכפת מהכוונות, המעשים הם העיקר. בנוסף, נעמיד לדין גם את בנימין נתניהו שבלם את התנופה הכלכלית פה בארץ, ושוב, את אריאל שרון וחבר מרעיו על התקציב היפה והשיוויוני שהם מכילים. הם לא תכוונו לרע, אבל מעשים הם העיקר...
 

Deathatred

New member
חס וחלילה לחקור את ברוני השמאל

הם הרי אף פעם לא טועים. ברק ובן-עמי הפילו את תיק מהומות אוקטובר בועדת אור על אליק רון וכאשר בכנסת ניסו להעביר חוק להקמת ועדת חקירה להסכם אוסלו גייסו השמאלנים את מיטב כוחותיהם ואת התקשורת כדי להפיל את ההצעה. לחקור מותר רק מנהיגי ימין - את ביבי, את דרעי, את איווט. אבל לא לא את ברק, פרס ,ביילין ובן-עמי. כאן אהרון צודק. ידרש זמן רב לפני שלשמאל לא יהיה כוח למנוע הקמת ועדת חקירה להסכם אוסלו ובקצב שהוא מתפורר - מי יודע...
 

אהרן5

New member
אתה לא בסדר

אני אוהב לשמוע את המילה "אתה צודק", אבל רק אם היא מדברת על מה שאמרתי. אני לא דיברתי על ועדת חקירה. אני דיברתי על חשבון נפש תקשורתי. אני היחיד בארץ המעוניין בחשבון נפש כזה (בדיוק כפי שאני היחיד המעוניין בדיון תקשורתי בנושא איכות השלטון). אילו עשירית מן הצועקים "פושעי אוסלו לדין" היו דורשים: "חשבון הנפש של אוסלו - עכשיו!", מצבנו היה טוב הרבה יותר... ועדת חקירה הם יכולים לדחות ולדחות. אבל אם יהיה לחץ ציבורי לדיון תקשורתי, איך הם יתרצו את התנגדותם?... לצערי איש אינו מבין את כוחה של התקשורת ולכן כולם לועגים לי ולהצעותי.
 

אהרן5

New member
יופי של מאמר

קוראים לזה: "הטרור הרוחני של השמאל". כבר כתבתי מאמר בנושא. התקשורת (השמאלנית) מציגה את המציאות בצורה מעוותת על פי הצרכים שלה כדי להשפיע על דעת הקהל. אין ספק שחשבון הנפש הציבורי יחשוף גם את חלקה של התקשורת ב"קונספצית השלום". לפי הקונספציה הזו, השמאל היה בטוח שהוא צודק (הולכים לשלום), והוא לא היה מוכן שאף אחד יפריע לו או יבלבל אותו מן "המטרה הקדושה" (השלום)... כולל לעובדות... ולכן נשוב ונקרא: חשבון הנפש של אוסלו - עכשיו!
 
למעלה