"הצל ואני"

עץ שתול

New member
"הצל ואני"

הצל שלי ואני יצאנו לדרך השמש עמדה כך בערך פעם אני מוביל ופעם צל על השביל עננים התכנסו בשמיים התחילו לרדת טיפות מים צילי התכנס בתוכי המשכתי לבדי בדרכי הרוח טלטל הפחד טפטף וחלחל צילי בתוכי מרעיד מפחיד יותר מתמיד הוא שואל לאן אתה לוקח אני משיב לאן אתה בורח למה תמיד קירות מוגנים למה צל כשאור בפנים בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים אל חיבור דמיוני שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי בוא נקפוץ, נמריא, נעוף אל קשר הצל והגוף די להמשיך לברוח אל מה שתמיד רצינו לשכוח לשכוח את דלתות הבלבול את הילד שמציץ דרך חור המנעול בוא נעבור את הגבול אל החופש שהיה כבול ורק מנגינות מזכירות שבחוץ אפשר להיות משוחרר מכל פחד רק כשהצל ואני ביחד (מילים ולחן - יהודה פוליקר) כל כך אקטואלי. עד כמה זה מזוהה עם הצל והפחד, הבילבול והטלטלה שאנחנו עוברים.
 

עץ שתול

New member
לגולשים מסלולארי

שנים אני ואת בתוך מלכודת, יותר מידי ביחד. בתוך אותה ביצה. היום אני נוסע.. לאן אנ'לא יודע.. אל תבכי, אל תבכי. לכל סיום יש התחלה חדשה.. ותמיד הפרידה היא קשה. פזמון: זהו הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי מכל הכבישים. זה הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים. אני ואת עובדים במערבולת, סבוכים במעגל סגור, בדרך בלי מוצא. יותר מידי ביחד. רגשות אשמה ופחד. אל תבכי, אל תבכי. לכל סיום יש התחלה חדשה, וכל דרך היא דרך קשה. פזמון: זהו הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי מכל הכבישים. זה הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים. אין מחיר לחופש.. לא יקנו אותי חינם. לא ייקחו אותי בכסף.. אין שום כוח לעולם... פזמון: זהו הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי מכל הכבישים. זה הזמן, זה היום, זה הרגע. החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים.
 

גבעון 1

New member
יש לך מושג

למה ועל מה כתב פוליקר, את השיר העצוב הזה..... על מי ולמה
 

עץ שתול

New member
כל אחד והקשיים שלו

זה לא פוסל אותו כבן אדם, ובודאי שאינו פוגם מאום בכישורים המצויינים של האיש הנפלא הזה, שאצלי לפחות הוא מצליח לגעת בנימים חבוים וכבוים בלב.
 

גבעון 1

New member
לא רותם

חמודה זה לא קשור לנטיותיו המיניות זה קשור, לסיפור של הוריו זאקו, ושרה פוליקר יוצאי שלוניקי, שנלקחו לאושוויץ בירקנאו זה מפורש יותר בשיר אחר שלו רק באוויר תלויה דממה לקדם פניך בשממה אטומה ושותק עמוד התחנה ושותקים שלושת האשוחים שותקת הכתובת השחורה כי כאן התחנה טרבלינקה... רק שלט פרסומת תלוי עוד מאז סיסמה ישנה ובלויה האומרת: "בשלו רק בגאז" מתוך "התחנה הקטנה טרבלינקה"
 

רותם 36

New member
טוב די ניחשתי

למרות שהשיר לדעתי הכי מזעזע שלו על השואה הוא "שיר אחרי הגשם"
 

גבעון 1

New member
בהחלט שיר חזק השיר הזה

האלבום שלו"אפר ואבק" הוא לדעתי, אחד הטובים שיצאו בארץ......
 

עץ שתול

New member
לא להאמין אבל גם לזה יש פירוש מגויר

http://www.kipa.co.il/tarbut/show.asp?id=19762 צלו של אדם מזכיר את היצר הרע שיש בקרבו, גם הוא שחור, אפלולי, אך חלק בלתי נפרד מן האדם המלווה אותו בכל דרכיו. דרך שירו של יהודה פוליקר - הצל ואני, ניתן להגיע לדרך התמודדות שונה עם אותו צל-יצר. אז הנה עוד שיר קדוש שנשבה בידי הס"מ. אנחנו כאן נפדה נעלה ונקדש שוב את הניצוצות השבוים מידי הצל - הדת!!!
 

גבעון 1

New member
פירוש מעניין אבל

אין לו קשר, ליהודה פוליקר.. ובכן השיר לא קשור ליצר האדם, אלא להיסטוריה האישית של פוליקר, הוריו ומשפחתו באו מיוון, ונלקחו לאושוויץ כנערים. ע"י אייכמן שם היו הוריו מס' שנים,(הוא נולד אחרי השואה, כשהוריו הכירו ועלו ארצה). בשיר יהודה משחזר את הנסיעה שלו עצמו לפולין ולאושוויץ. בעקבות הרכבת שבה הובלו הוריו לאושוויץ. אם תסתכל טוב בשיר, תבין את ההקשר, הדלתות הננעלות, חור המנעול, ו"הצל" הכבד שאותו הוריו, רצו לשכוח.....
הפירוש שנתנו לשיר, אינו קשור לשיר עצמו
 
למעלה