הצילו!!!

הצילו!!!

שם המשחק הוא גבולות ילדתי אותו בדם ויזע, תהליך הלידה היה קשה . כמעט אבדנו האחת לשני.... משהו בי נשאר רך במיוחד כלפיו. הוא חכם ופיקח מאוד בעל חיוך כובש במיוחד, כשאנחנו מופיעים ברכב משפחתי מלא רואים אותו ראשון ולעיתים עד כדי כך שרואים רק אותו... אני לא בטוחה שההקדמה הכרחית להבנת הבעיה שלי ובכ"ז לא יכולתי בלעדיה. הוא חסר גבולות. בגללי. אני רכה אליו נשברת מול חוכמתו הערמומית מול חיוכיו הכובשים ויודעת היום במיוחד איזה עוול אני גורמת לו בכך. צריכה עזרה, איפה מתחילים איך מציבים את הגבולות מבלי לשבור את נפשו. לו היה זה דף פוליו ועט פיילוט כחולה היה הדף מרוח בכחול. משום דמעותי.
 

Kalla

New member
למה שלא תוסיפי את שאלתך

לשרשור האירוח? נראה לי בדיוק התחום המתאים.
 

פלגיה

New member
כתבת מאוד נוגע ללב

מאוד פיוטי ומאוד מרגש. ניתן בהחלט להרגיש את הקושי שלך. אבל אם נרצה ליעץ לך בצורה טובה, כדאי לדעת כמה פרטים. למשל -- בן כמה הילד? באילו סיטואציות מתבטאים הויתורים שלך כלפיו? כיצד את רואה שזה פוגע בו?
 
למעלה