הצילו!!!!

[נורית מ.]

זה עבד לתקופה קצרה

הייתי שואלת אותו "מעניין באיזה צבע יהיה הקקי היום? אני אומרת סגול עם נקודות ירוקות. מה אתה אומר?" והוא היה מציע איזה רעיון משלו ("כתום עם כוכבים סגולים") ואז הייתי מציעה לבדוק. כשהחיתול היה יורד הייתי מביעה אכזבה שזה סתם חום (או שחור אם נותנים ברזל) ומביעה תקווה לקקי צבעוני יותר מחר.

 

[צימעס]

נחמד ../images/Emo13.gif

נדמה לי שאצלינו, לא היינו מעדכנים את צבע הקקי לאור המציאות האפורה. אופס. חומה.

 

[שרוֹן]

../images/Emo6.gif גם לנו היה כזה,

על הנקודות לא חשבתי. גם שואלים "אולי הוא גדול? אולי הוא קטן? אולי הוא בולקלים ואולי גוש אחד, או בכלל קקי-רך?

 

[צימעס]

עוד

אמא תחליף, אבא יספר סיפור. להחליף בחוץ (בית קרקע). להציע חלופות - מקלחת/מגבון, אמא/אבא. לשאול מי יחליף (כולל תשובות לא אפשריות כמו סבתא שבבית שלה, או התינוקת, משחקים קצת עם הבלתי אפשרי - קצת דמיון סוריאליסטי, ואז, שהבצק כבר רך ונעים, אפשר לחתל). "מי עשה לך קקי בחיתול?". בוא נוריד ממך את הקקי של... יו, כשאני קוראת את הרשימה הזאת, נדמה לי שאני מבינה למה ההורים שלנו חושבים שהילדים קובעים בלעדית את מהלך הענינים בבית

 

[ליליה והגמדים]

כי הם באמת קובעים ../images/Emo13.gif

אז הבוקר הסתובבה לי פה ילדה עם חיתול שמגיע עד מתחת לברכיים מרוב כובד, מדָדה קצת בפיסוק, עד שהיא החליטה להוריד והביאה לי חיתול כדי שאחליף לה.

 

[vered4]

מה, ככה כל ההורים../images/Emo8.gif?

גם אצלינו התגובות של הסבא/סבתא הן כאלה כלפי הקטן. יש גם הבדל בין איך שאנחנו מתיחסים אליו לבין איך שהתיחסנו לגדולים- איתם היה לנו ברור מה אנחנו מאפשרים ומה לא. איתו אנחנו מוותרים הרבה יותר, גם בגלל הניסיון וגם בגלל שאנחנו רואים חלק מהדברים אחרת. מאוד קשה למצוא את הנקודה שבה מצד אחד מאוד הולכים לקראת הילד ומצד שני הוא לא "עולה לנו על הראש". אני רואה את זה כמשהו מאוד ברור מבחינת בדיקת הגבולות שלהם. כשהם רואים שמאפשרים להם, הם מנסים עוד בדיקות חדשות. עד שהם מגיעים למקום שלנו לא נוח איתו ואז זו לפעמים בעיה להבהיר להם את זה.

 

[דסי אשר]

לא יודעת מה "סוד הקסם" .....

הי, באמת, לא יודעת מדוע איתי הדברים נעשים בשמחה ובשיתוף פעולה. המקום- השידה המאד מעניינת והמושכת שלי במשפחתון (אליה ניתן לטפס עם סולם- אטרקציה בפני עצמה...) - כאשר אני מחליפה לקטנים- גם עד גיל שלוש(לפעמים)- אין שום מרד, אלא הרבה שיתוף פעולה, ענין בקורה מסביב, בתקשורת איתי לגבי אחד הפריטים שבהישג ידם, מבטם וכו'. באותו מקום נפלא- כאשר ההורים מבצעים את אותה פעולה- נשעות צעקות ומחאות... לא,הם לא מפחדים ממני. מעולם איני מפעילה כוח. אני תמיד מזמינה להחליף טיתול. מגיעים אלה שרוצים. לפעמיים רבים על התור. לפעמים "מבלפים" שיש להם קקי- העיקר להגיע למעלה, לשידה, לקשר האישי איתי. המקרים היחידים בהם אני לא מוותרת - כאשר בטוסיק יש קקי. איני ההורה אלא המטפלת, שאחר כך תצטרך לתת להורה הסבר מדוע הטוסיק שורף... אבל מעבר להתנגדות בשטח , על השטיח,ליד הצעצועים,החברים למשחק - בעת ההחלפה אין שום בעיה. דסי

 

[שחר של עמית]

דסי, את דורכת על "יבלת" ../images/Emo8.gif

גם אצל בני יקירי המלחמות וההתנגדויות סביב ההחתלה שמורות לאמא שלו, ואילו המטפלות בגן לא מבינות על מה אני שואלת ומתעניינת...

אני מנסה להיות יצירתית כדי להשיג שיתוף פעולה בנושא הזה. לא תמיד זה מתאפשר (כנראה שהיכולות היצירתיות שלי מוגבלות

), אבל משהו קטן שביומיים האחרונים עובד אצלנו - הצעתי שנחליף חיתול ל"בוב" (בובה-ילד שלו), והוא כל כך התלהב, שעכשיו כל פעם שאני אומרת שעוד מעט נחליף חיתול או שצריך להחליף חיתול, הוא מייד מביא חיתול, מתיישב עם 3 הבובות הרכות שלו ודורש שאחליף חיתול לכל אחת מהן (כולל ללטף אותן "שלא יבכו")... אני מתארת לעצמי שה"פטנט" הזה יעבוד לאיזה פרק זמן קצר, ואז אצטרך להמציא "פטנט" יצירתי חדש (והרעיונות בשרשור הזה בהחלט נותנים חומר גלם טוב

).

 

[irisgh]

ואצלנו בזמנו עבד:

אני אומרת: אמא עשתה קקי! צריך להחליף לאמא חיתול! ילד: צוחק צחוק גדול אמא: או, הנה הטוסיק של אמא! ילד: כנ"ל... מאוד הצחיק אותו עצם היכולת לעשות חילופי תפקידים. להגיד שלאמא / אבא / סבתא יש קקי בחיתול וצריך להחליף להם. זה עבד לתקופה, ואז, משום מה, הטעינות של הסיטואציה חלפה, ואחרי זמן מה כבר לא היתה לו כזו התנגדות, גם בלי ה'טריקים' הללו. (ואז אפשר היה להציע לו לבחור: מחליפים חיתול על השידה או על השטיח..)

 

[She Dolphin]

גם תומר לא עושה בעיות בהחלפת

חיתול בגן, רק בבית. דסי, כנראה שזה לא את

פשוט ככה זה.