הצילו עצבים!!??

הצילו עצבים!!??../images/Emo5.gif

אני כלכך מנסה לא להתעצבן...ולפעמים אני ממש לא יודעת אם אני צריכה לשחרר ...או לא כי זאת הילדה שלי!!! וזה החיים שלי והזמן שלי!! הוא היה צריך לקחת אותה הבוקר - כי זה היום שלו ובנוסף רצה שתיהיה איתו ערב חג וזה סבבה לי! אני עובדת (מה לעשות ) חצי יום אז הוריי הסכמינו כמובן (לעזור כמו תמיד בשמחה..)....הבאתי אותה אליהם בבוקר מוקדם כי רצתי לעבודה.. והאדון היה צריך לאסוף אותה מהם ב9 וחצי!! (נורא קשה נכון!!??) הוא מאחר לי קבוע כי זה נורא קשה לקום בשעות כאלה...((אלללק חושב שהוא יכול לגדל ילדה...) בשעה 10:00 הגיע לאסוף אותה אחות שלו - שהיא מותק אבל.. הוא לא ענה לטלפון לא לי לא לאבא שלי! חוצפן לא הודיע כלום.. ואני ממש חושבת שהוא צריך לאסוף אותה..חלק מהעניין של "ללכת לאבא" זה שאבא יבוא בכבודט ובעצמו לא?? אוף אוף אוף..אני גם לא אוהבת שכל אחד ינהג איתה באוטו..עליו אני סומכת עם זה...אבל עליה לא ממש!(היא חמודה אבל נהגת מעפנה) מה מה מה עושים?
 
גם אני אבא...

ולפעמים לא מצליח להגיע בול בזמן.... אז מארגן לי גיבוי. וזה לא רע לפחות לא לטעמי אז ממש כיף גם לאבא שהוא יכול לבוא תמיד בעצמו...אבל מה לעשות יש גם את החיים בדרך שלא תמיד באים לקראתנו אזמסכים איתך לגביי החלק הראשון של דברייך החלק השני ממש ממש לא וחוץ מזה בזמן שלו במידה שעומד בזמנים וכולי... לך אין מילה בעניין אם אחותו אמא שלו חברה שלו באים לאסוף את הילדה ורק עצה קטנה לסיום...אם מההתחלה זה בא עם עצבים וכאלה ויש לכם עוד דרך ארוכה יחד אז העתיד בכלל בכלל לא יהיה טוב.
 

שרשירית

New member
../images/Emo45.gif מצטרפת לדברים ומוסיפה

מאמינה שהוא היה רוצה להגיע לקחת את הילדה, אחרת הוא היה מתקשר אליך והיה אומר שלא יכול להגיע. אבל כנראה שיש לו אילוצים - זה גם משהו שקורה לפעמים. היה חשוב לו להיות עם הילדה אז ביקש מאחותו. אני לא רואה בזה משהו רע או לא נכון. גם אני הייתי נוהגת כמוהו. לדעתי, אין טעם לעצבים מיותרים, תשמרי אותם למשהו מהותי יותר. תנשמי עמוק... תרגעי, שום דבר נורא לא קרה.
 
תודה על ההתיחסות......./images/Emo214.gif

אני נורא מנסה לא להתרגז סתם ולקבל שינויים ולבוא לקראת.. אבל אפשר להרים טלפון וליידע..בשביל הרגשת שת"פ אני אדם מבין באמת.אבל לפחות יחס וברור לי שלא ענה בכוונה לטלפון... אני עובדת על לא להתעצבן. אבל לפעמים הוא עושה לי את זה מאוד מאוד קשה.
 
נעה

נעה נעה נעה נעה פשוט אוהב את השם... אבל תעצרי רגע תחשבי למה הוא מצליח לחדור לך מתחת לעצמות? תמצאי את הדרך לשחרר..לא יודע בת כמה הילדה אבל מעכשיו אומר לך שסביר שברגע שיהיה לך בן זוג וייראה שאת מאושרת הוא ינסה לעשות הרבה יותר ותחשבי עכשיו קדימה כל השנים שבאות בא לך להתעצבן בגללו?? בטוח שלא
 
מקווה לטוב..

יש דינמיקה שהתפתחה שהיא הסיבה שהוא מצליח לחדור אליי ולעצבן אבל אני מציינת בביטחון מלא - שהוא עושה את זה הרבה במכוון!! הוא איש טוב אבל חלש בתחום של להיות "נקי" והאגו עובד שעות נוספות!!! צריך למצוא דרך לשחרור מהאגו..לשלח אותו לחופשי מדי פעם...אהה?
 
יש לנו את אותו X???? בניגוד לחבריי פה אני

ממש מבינה את העצבים כי זה קורה גם אצלי. באמת לא נותר אלא לנשום עמוק ומי כמוני יודעת שזה קשה במיוחד כי הדברים נעשים בכוונה. וכשתמצאי דרך לשלוח אותו לחופש - אותו ואת האגו שלו. תגידי לי. ל נ ש ו ם ע מ ו ק
 
אני חושבת שאת צריכה לעשות הפרדה בין הדברים

1. האיחורים - זה אכן מעצבן וצריך להבהיר שזו לא אופצייה. 2. זה שהוא לא מגיע בעצמו - זה לא נראה לי בעייתי. יש כאן קאטצ' וצריך להיזהר ממנו. הזמן שלו עם הילדה הוא אמנם בזמן שלו איתה, אבל הוא גם הזמן שלך בלעדיה. אני יכולה לספר לך על הדילמות שהיו לי בעניין הזה. מצד אחד - היה לי מאוד חשוב שהוא יהיה עם הבנים ולא מישהו אחר. מצד שני - הזמן שלי בלעדיהם היה לי מאוד מאוד חשוב. מה שקרה בפועל - ותאמיני לי שאח"כ קשה לשנות את ההרגלים האלה - היה, שבכל פעם שהוא לא הצליח להגיע לקחת אותם בשעה היעודה (וזה קרה המון) - הוא ידע שהם יהיו איתי עד שהוא יגיע. מבחינתו זה היה מאוד נוח - "אני עובד עד 17:00, אז אגיע בסביבות 17:45 לקחת אותם" (במקום בארבע!). בהתחלה זה נשמע לי הדבר הנכון, אבל מה שקרה בפועל היה, שהזמן המועט גם ככה שהיה אמור להיות לי בלעדיהם - התמעט עוד יותר. היום, אחרי הרבה מאמצים, יש שיפור קטן בהתייחסות שלו לעניין, ופעם אחת אפילו בת זוגו הגיעה לאסוף את אחד הילדים והיתה איתו שעתיים לבד עד שהוא הגיע. אני מאוד מקווה שהמקום האחראי הזה, שבו הוא מבין שהאחריות למצוא סידור לבנים לשעות שבהן הם אמורים להיות איתו היא אחריות שלו - יגיע במהרה. מה שקורה בינתיים הוא שאני זו שמוצאת את התפירה בין הזמן שהוא היה אמור לקחת אותם לזמן שהוא מגיע בפועל. ותאמיני לי - זה מעצבן. אם אני בבית - ניחא. אבל אם אני צריכה לנסוע להדרכה ישר מהעבודה - או שאימא שלי 'זוכה' בחלק מהנטל, או שאני דואגת לפזר אותם בין חברים. בקיצור - תנסי לראות את התמונה שציירתי לך (של המציאות היומיומית שלי) ולחשוב מה יותר חשוב בעיניך. בעיני, יש חשיבות גדולה שהוא יבין שאלה שעות אחריות שלו, מתוך שאיפה שהוא ירצה ויוכל להיות איתה כמה שיותר בזמן הזה. זה לא מנוגד לעובדה שאם הוא לא יכול להיות איתה את כל הזמן הזה הוא מחוייב למצוא לה סידור מוצלח, חם ואוהב, לזמן הזה, ע"י עזרה מחברים או ע"י מציאת בייביסיטר.
 
למעלה