הצילו - סיועכם!!

[ה צ י ל ו]

הצילו - סיועכם!!

נישאתי לפני מספר שנים לאחר שנואשתי מהרעיון להתאהב ממש במישהי שתרגיש אותו הדבר, זה הרי לוטו מטורף, יש לזה סיכויים אפסיים! נישאתי לבחורה נפלאה ומקסימה ונולדה לי בת מתוקה. לצערי וללא כל הסבר מספק מצאתי עצמי מוצף עד אימה ברגשות עמוקים כלפי אחרת שלתדהמתי מרגישה אותו הדבר. אנו קרוע, מה עושים? איך אני יכול לעולל דבר כזה לאשתי ולילדונת? מצד שני להקריב את הסיכוי שלי ככל הנראה האחרון לאושר אמיתי? הצילו!!!

 

[seeyou]

לפני מספר שנים לאחר שנואשתי ?

?????????? אז איך זה קרה ש:"לצערי וללא כל הסבר מספק מצאתי עצמי מוצף עד אימה ברגשות עמוקים כלפי אחרת שלתדהמתי מרגישה אותו הדבר".??? שנואשתי סיכויים אפסיים! נישאתי לבחורה נפלאה ומקסימה וללא כל הסבר מספק מצאתי עצמי מוצף עד אימה שלתדהמתי מרגישה אותו הדבר איך אני יכול לעולל דבר כזה לאשתי מצד שני להקריב את הסיכוי שלי ככל הנראה האחרון לאושר אמיתי?? אני בטוח שכולם מבינים אותך אני? לא! סליחה!

 

[ה צ ו פ י ת]

אתה לא מעולל לה דבר

אם תיפרד ממנה עכשיו לפחות יהיה לה איזשהו סיכוי למצוא לעצמה מישהו כשהיא עוד צעירה ואין לכם עוד ילדים. להיפרד מאישתך לא אומר לעזור פחות עם הילדה, אתה יכול להשאר מעורב בגידול הילדה באותה המידה, ולהיות מחויב כלכלית ומבחינת שעות ההתראות איתה, כמו גם אחריות משותפת באותה המידה. ספר לאישתך על ההתלבטות, תן לה לפחות לדעת איפה היא עומדת, תן לה סיכוי הוגן להשפיע על חייה. אם אתה לא יכול לספר לה את זה אז היחסים שלכם הם הצגה אחת גדולה, ואני מצטערת להגיד שהשלת אותה בצורה מ-א-ו-ד לא הוגנת בדרך לחופה. אל תמשיך לעשות את זה, גם אם אתם צריכים להמשיך יחד, אתה חייב לבסס את זה על חברות אמיתית, והרגשת אינטימיות לפחות. שמע, אני יודעת שמקובל לחשוב שהמעשה המוסרי הוא להשאר בכל מחיר, אני פשוט מכירה מקרוב נישואים שהמשיכו בשל המחשבה הזו, ואימללו את המוערבים בהם למשך שנים, וללא תועלת. אל תעשה את זה לעצמך ואל תעשה את זה לאישתך אם בתך.

 

[הזאתי]

אני מסכימה עם הצופית בהסתייגות

אני מסכימה ש-"זה לא יעבור לך". אם לא תעשה עכשיו צעד, כל החיים שלך תתחרט על זה. לאו דווקא כי זה צעד נכון,אלא כי זה מ-"הדאבדין שאינם משתכחים". כל חייך תתגעגע לגברת השנייה, ואולי התסכול גם יגרום לך לאט לאט לכעוס על אשתך, לא לאהוב אותה, לא להמשך אליה יותר, וסתם תאמלל אותה למרות שאינה אשמה כלל. ההסתייגות שלי היא, שלדעתי אתה לא צריך לומר לה את הסיבה האמיתית. בטח שאסור לך לומר לה אם אינך בטוח ב-100% שאתה רוצה לעזוב. וגם אם החלטת שאתה רוצה לעזוב (וכמו שאמרו אחרים, זה לא מחייב הרס, ואפשר למזער מאד את הנזק), אתה לא צריך לספר לה את כל הפרטים. אין צורך לפגוע סתם. אתה יכול להגיד לה שאתה מרגיש שלא התחתנת מהמניעים הנכונים, שאתה רוצה להמשיך לחפש, שלא טוב לך בקשר למרות שאתה מחבב, מכבד ומעריך אותה , תדגיש כמה החברות ביניכם חשובה לך, וכמה אתה רוצה לתמוך, ולעזור ולהשאר משפחה. זכור כי חיים ומוות ביד הלשון.

 

[המיתבונן]

תשובה עקרונית וגם לא עקרונית

העקרונית- הזוגיות היא עוד מעשה שבו אדם מחפש את הנאתו, שלוותו, ביטויי האני העצמי, ועל כן, הייתי אומר לך- לך אחר צוו ליבך ומוחך, החיים בטעם של "הפסדתי" בסופו של דבר יחלחלו לאותה אישה "נפלאה" ובאחד הימים היא כבר תהיה ההפך מניפלאה כתוצאה מתחושות הפיספוס שלך. הלא עקרוני- הקלילות שבה "לקחת" את הזוגיות וההיסחפות אחר ריגושים אחרים, מחשידים שגם במערכת האחרת הנך נוהג בקלילות, וגם שם במהלכה יבואו ריגושים אחרים , וכן הלאה, לאמור- יש בי הירהור האם אתה לא שייך לאלו המקפצים כחרגול מריגוש לריגוש מבלי לקיים את המשתמע "סוף מעשה במחשבה תחילה"? איני טוען שכך זה, אלא שזוהי נביעה מדבריך. רק אתה יודע את האמת. ולסיום השאלה שעליך לשאול היא- לא מה אתה מרגיש בפועל היום, עתה, אלא זאת- מה ארגיש בפועל מחר מחרתיים כשאהיה עם האחרת במערכת אחרת. וכדי להשיב על השאלה הזו נסה בכינות להשיב על השאלה הבאה לעצמך, מול בבואתך- בבואי לעזוב מערכת אחת לטובת מערכת אחרת, מה טוב יהיה לי באחרת יותר מזו הנוכחית? השאלה רלוונטית משום ש- רגש האהבה נמוג בכל מערכת, עוצמותיו משתנות, ואתה תמצא עצמך עם מסגרת שאולי לא פיללת לעצמך, אולי תלבלב בך חרטה וכן הלאה. עצור!!! שקול!!! אל תהיה קליל בענייני נפשות עסקנן, זה לא פשוט. אך מרגע שהיגעת לנחישות, מול עצמך, ישם את האני העצמי בלי כחל וסרק. בהצלחה ואיני טוען שאתה בסיטואציה קלה.

 

[פינה בלב]

שאלת השאלות!

אתה לא הנשוי הראשון שמוצא את עצמו מאוהב מחוץ למסגרת הנישואין ... לא קשה להסחף ולהתאהב במשהי שנפגשים איתה מדי פעם - מדברים, צוחקים, כיף. מאוד לא בטוח שזה ישאר כך ברגע שהיא תהפוך להיות בת הזוג הקבועה שלך לאורך זמן ... (וחוץ מדבורים וכיף תצטרכו גם לשלם משכנתא יחד, ללכת לבקר את ההורים יחד, לריב לפעמים, אולי גם לחתל או לרחוץ ילדים ...). כך שלמרות שכך זה נראה לך עכשיו , בכלל לא בטוח שהשארות עם אשתך הנפלאה זה "הקרבה של הסיכוי האחרון שלך לאושר אמיתי". וזו רק עוד נקודה למחשבה. אם תבין, תסכים ותפנים - תגיע למסקנה שאתה בעצם לא מפספס, תשאר עם אשתך הנפלאה ותהיה מאושר. אחרת, אם תמשיך לראות בהשארות עם אשתך - הקרבה ופספוס, חסוך את ה"טובה" הזו ממך וממנה. אכן - לא פשוט ...

 

[זוגיות טובה]

"תאווה ממבט ראשון"

כך קוראים לתופעה הזו והיא נובעת מזה שאתה פשוט רואה רק את הדברים "היפים" אצל האחרת ולא רואה את כל הקופת שרצים הפרטית שלה (לכולנו יש כזו) ודבר נוסף אם היית שומר את העינים שלך עבור זוגתך והיית אסיר תודה לה שהעניקה לך ילדה בריאה לא היית מסתכל יותר מדי והיית שמח בחלקך. חבל