הצילו - מה עושים?
שלום, אני בדילמה נוראית. זה מה שקרה : בערב החג גיסתי החזיקה את ביתי התינוקת בידיה ובנה בן החמש זרק עליה לפתע מכונית צעצוע ופגע בה. ( לא בתינוקת). אמו הקמה אחזה בו בכוח והחלה להעיף לו סטירות ומכות בישבן תוך צעקות: אני אהרוג אותך, אני אשבור לך את היד, אתה חיה צריך לשלוח אותך למוסד, אני לא אמא שלך יותר. ולסיום נעלה אותו באחד החדרים. אני הייתי בשירותים בדיוק ורק שמעתי את החבטות והמכות והתחלתי לבכות מרחמים עליו. כולם היו בהלם ואף אחד לא הפריד ביניהם. לאחר המקרה התחלנו לדבר בינינו ולי היה ברור שאסור לשתוק. לקח לי זמן לשכנע שהוא ילד מוכה שעובר התעללות פיזית ונפשית. זו הפעם הראשונה שהיינו עדים להתקף היסטריה כזה אך כבר ראינו פה ושם מכה בישבן או סטירה אחת וצעקות בלי סוף. לידיעתי הם עוברים טיפול אצל פסיכולוגית מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת שכן הילד "בעייתי" מרביץ לכולם, מקלל אין לו אף חבר ועוד. החלטתי לדבר איתה היום ולנסות להבהיר לה את חומרת מעשיה לפני שאני פונה לגורמים אחרים והתרשמתי מהשיחה איתה שהיא חושבת שזה בסדר שהיא מרביצה לו שכן רק כך הוא מבין וילמד ואין דרך אחרת. שאין לי מושג כמה קשה איתו ושאני הייתי נוהגת בדיוק כמוה לו הייתי במצבה. כשאמרתי לה שהיא עוברת על החוק היא לא ממש הבינה כששאלתי אם היא לא פוחדת שהשכנים יתלוננו היא אמרה על מה? ושיתלוננו. בקיצור אין ממש עם מי לדבר. היא לא הביעה חרטהוהיא פוחדת שאם לא תעצור אותו היום הוא יעיף כסאות על מורים בהמשך ועוד ושהיא לא יודעת ממי הוא למד להתנהג ככה. לאחר השיחה איתה חששתי שאם אפנה לגורמי רווחה היא תדע שזו אני וגם אין לי עניין להסתיר את זה ממנה או לשקר העניין הוא שאני חוששת להמשך הקשרים במשפחה או לגרוע מכל או אולי לא שיוציאו את הילד מהם וארגיש אחריות לכך שדיברתי. רציתי להוסיף שאחרי השיחה איתה היא התקשרה לחמותי ואמרה לה שהיא מאוד כועסת עלי ושהיא לא רוצה לראות אותי יותר ושהיא הבינה מדבריי שאני מתכוונת להתלונן עליה. התלוננתי כבר בעבר על ילדה שכנה שחששתי שהיא מוכה אבל אז לא היה קשר משפחתי כל כך קרוב ולכן לא הקרבתי דבר. יש לכם עצה? אני ממש בדילמה.
שלום, אני בדילמה נוראית. זה מה שקרה : בערב החג גיסתי החזיקה את ביתי התינוקת בידיה ובנה בן החמש זרק עליה לפתע מכונית צעצוע ופגע בה. ( לא בתינוקת). אמו הקמה אחזה בו בכוח והחלה להעיף לו סטירות ומכות בישבן תוך צעקות: אני אהרוג אותך, אני אשבור לך את היד, אתה חיה צריך לשלוח אותך למוסד, אני לא אמא שלך יותר. ולסיום נעלה אותו באחד החדרים. אני הייתי בשירותים בדיוק ורק שמעתי את החבטות והמכות והתחלתי לבכות מרחמים עליו. כולם היו בהלם ואף אחד לא הפריד ביניהם. לאחר המקרה התחלנו לדבר בינינו ולי היה ברור שאסור לשתוק. לקח לי זמן לשכנע שהוא ילד מוכה שעובר התעללות פיזית ונפשית. זו הפעם הראשונה שהיינו עדים להתקף היסטריה כזה אך כבר ראינו פה ושם מכה בישבן או סטירה אחת וצעקות בלי סוף. לידיעתי הם עוברים טיפול אצל פסיכולוגית מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת שכן הילד "בעייתי" מרביץ לכולם, מקלל אין לו אף חבר ועוד. החלטתי לדבר איתה היום ולנסות להבהיר לה את חומרת מעשיה לפני שאני פונה לגורמים אחרים והתרשמתי מהשיחה איתה שהיא חושבת שזה בסדר שהיא מרביצה לו שכן רק כך הוא מבין וילמד ואין דרך אחרת. שאין לי מושג כמה קשה איתו ושאני הייתי נוהגת בדיוק כמוה לו הייתי במצבה. כשאמרתי לה שהיא עוברת על החוק היא לא ממש הבינה כששאלתי אם היא לא פוחדת שהשכנים יתלוננו היא אמרה על מה? ושיתלוננו. בקיצור אין ממש עם מי לדבר. היא לא הביעה חרטהוהיא פוחדת שאם לא תעצור אותו היום הוא יעיף כסאות על מורים בהמשך ועוד ושהיא לא יודעת ממי הוא למד להתנהג ככה. לאחר השיחה איתה חששתי שאם אפנה לגורמי רווחה היא תדע שזו אני וגם אין לי עניין להסתיר את זה ממנה או לשקר העניין הוא שאני חוששת להמשך הקשרים במשפחה או לגרוע מכל או אולי לא שיוציאו את הילד מהם וארגיש אחריות לכך שדיברתי. רציתי להוסיף שאחרי השיחה איתה היא התקשרה לחמותי ואמרה לה שהיא מאוד כועסת עלי ושהיא לא רוצה לראות אותי יותר ושהיא הבינה מדבריי שאני מתכוונת להתלונן עליה. התלוננתי כבר בעבר על ילדה שכנה שחששתי שהיא מוכה אבל אז לא היה קשר משפחתי כל כך קרוב ולכן לא הקרבתי דבר. יש לכם עצה? אני ממש בדילמה.