ההורים רוצים מאוד.
הבעיה היא שהקיבוץ מנוהל ע"י קומץ קטן של אנשים, חלקם חברי הקיבוץ וחלקם שכירים. אנשים אלה דואגים בעיקר לאינטרסים שלהם, מתמרנים את שינוי הקיבוץ כך שישרת בעיקר את כיסם הפרטי. לאנשים אלה יש ילדים גם כן, אך תאוות הבצע - זו מחלה כמעט חשוכת מרפא. בינתיים, הליך שיוך הדירות בעיצומו והוא מהווה יופי של תירוץ לדחות אותנו שוב ושוב, כדי שחלילה, לא ננגוס בחלקיק קטן של עוגת הנכסים. אני מאמין שהרוב המכריע מעוניין בדור המשך, הרי גם כ"בנים-תושבים" יש לנו חלק רב בקיבוץ ובהוויתו (הפקנו מסיבת פורים בלתי נשכחת רק לפני 10 ימים) אך בינתיים - הקומץ שולט והרוב שותק... אני מציין שכל האמור נכון לגבי הקיבוץ שלי בלבד, אני לא יודע מה קורה במקומות אחרים.
