הצגות ובלגנים
אני חושבת שהבעיה שנוצרת בהצגות (וההצגה האחרונה היתה ממש מביכה מהבחינה הזאת, עם הבכי והריצות
) לא נובעת בגלל זילזול. אולי חלק לא ממש מעריכים, אבל העניין הוא יותר שבד"כ מי שמגיע להצגה יהיו אמהות שילד אחד מתאים בגיל להצגה, ועוד שני ילדים קטנים יותר שדורשים השגחה וריצה - ומהם מגיעות רוב הפדיחות. כי צריך להשתיק אותם - אז עושים את זה ע"י נישנוש חטיפים, וצריך לצאת איתם כי נמאס להם באמצע - אז זה פתיחה וסגירה של דלתות, והם לא כל כך ממושמעים - אז יש בכי ובלגן. ובסה"כ יש רצון לגוון ולהנות, אז מגיעים גם עם ילדים בגילאים לא מתאימים ומנסים לתמרן. מחשבות על פתרונות שגם ימזערו את רמת הפדיחות וגם ימשיכו לשרת את הציבור: אולי לסגור את הדלת הראשית של המועדון כשההצגה מתחילה, ולהשאיר את הדלת הפנימית שפונה לביה"כ בתור דלת יציאה יותר מוסווית. אולי להביא מישהו במקביל להצגה שיוכל להיות בייביסיטר לקטנים בחוץ. (האמת זה לא נראה רעיון ישים, אם כבר אז ההיפך, שההורים יצאו עם הקטנים החוצה, ויהיה מישהו אחראי במועדון שהילד הגדול שנשאר יודע לפנות אליו אם הווא מחפש את ההורה). אולי להקפיד על הגיל. אם ההצגה לגילאי 4 פשוט לא תהיה כניסה לגילאים הנמוכים יותר. זה ידרוש התארגנות מההורים, ובטח יגרור מרמור, אבל תכל'ס אפשרי.