הפתעה על הדשא.

מיכי 10

Member
הפתעה על הדשא.

ביום שלישי, הסתובבתי על הדשא של הבניין שלנו, וראיתי משהו שנראָה לי מוזר:
על חלק מהדשא, רק על שטח ממנו, צמחו עשבים מעל לדשא, עם פריחה מיוחדת - של כמה זרועות עם אבקנים בראש כל עשב, בצורה של ממטרה.

היה לי ברור שאני מכירה את העשבים האלה מילדותי, אבל לא הצלחתי להיזכר מה זה. לא היה לי ספק שזה עשב ממשפחת הדגניים, אבל איזה?

אז חיפשתי בגוגל, עד שמצאתי שזאת פשוט יבלית, או יותר נראה לי, בת יבלית.
מעניין שהשנה אני רואה זאת לראשונה על הדשא, שקיים בחצר כבר עשרות שנים.



 

מ ש ה 53

Well-known member
בוקר טוב מיכל! נכון. זוהי פריחה שדומה לזו של אי אלה דגניים
שלהם יש תפרחות דומות: חלקם גם עשבים.

הדשא שצילמת אינו אלא דרבן, או כפי שרן מיודענו קורא לו: "בת יבלית דרומית".
אז זוהי הפריחה של הדרבן, והיא מופיעה החל בסוף חודש אוגוסט, ותיעלם רק אם
תתחזקי את הדשא בכיסוח נמוך וצפוף יחסית.
לא תכסחי בזמן? הוא ישוב ויפרח. לא מדאיג. לא דורש תשומת לב רבה מדי, וכן ניתן לתחזוקה.
 

מיכי 10

Member
קודם כל, *אני* לא אתחזק ולא אכסח את הדשא


כי זה לא הדשא הפרטי שלי! בבית הוריי, הם ואני תחזקנו וכיסחנו במו ידינו את הדשא בחצר הפרטית שלנו. תחילה במספרי דשא גדולים, וכשרווח קצת - במכסחת פשוטה ,שאותה היינו מסיעים הלוך וחזור על הדשא, וזו היתה עבודה מאד לא קלה...

את הדשא של הבניין שלנו, של 24 דיירים, והמשותף גם לעוד שני בניינים, כלומר, בסך הכל ל-72 דיירים, אני לא מתכוונת לכסח. אפילו לא תמורת תשלום! בשביל זה אנחנו מעסיקים "גננים", שבאים פעם בשבועיים על הבוקר, ומכסחים אותו ואת גדר עופרית הכף במכשירים חשמליים, תוך רעש והמולה רבים.

אני לא יודעת מה סוג הדשא שלנו, שנשתל לפני כ-40 שנה. אני רק יודעת שאף פעם לא ראיתי שהוא פורח, וגם עכשיו, זה רק בחלק קטן יחסית מתוכו. של כ-7 מ' על 4, 5 מ', אולי.
ונדמה לי שהפריחה היא של בת יבלית מצרית.
 

מ ש ה 53

Well-known member
לא אמרתי וגם לא רמזתי, שאת אמורה להיות המכסחת התורנית.
רק ציינתי, שבתחזוקה נכונה, לא תראי את הפריחה הזו, אף כי הדשא עצמו "יעשה הכל",
כדי להציג את תפרחותיו.
אציין רק, שגם לנו היה דשא וותיק (בופאלו גס), ושנים הוא היה יפה והחזיק מעמד.
גם לבופאלו יש פריחה, שמזכירה במידה כלשהי שיבולים קצרות וגסות, אלא שהיא אינה
בולטת במיוחד ועל כן, לא ממש מכערת אותו כשהיא מופיעה.
אז גם בילדותי, הייתה לנו מכונה ידנית שהיה צורך להסיעה בכוחות עצמנו על פני הדשא.
זה לא היה קל, אבל כשאת עושה זאת מדי פרק זמן, את גם לומדת מתי הכי נכון לעשות
זאת, כדי שהמאמץ יהיה בגדר הסביר.
כן להשקות קודם? לחכות יום או יומיים לאחר ההשקייה? מפתחים מיומנויות...
וברור, שבבית משותף מזמינים גנן, ול'גננים' הללו יש את השיטות שלהם לקצר תהליכים,
להרעיש, כדי להוכיח נוכחות ולייצר תוצאה שתיראה כסבירה על פניה.
לא אתווכח אתך אילו זני דשא יש אצלכם, אבל סביר שבת היבלית הדרומית פורחת
ממש כך. אז אם הדשא נראה סביר, ולא תראי בו קרחות וטלאים של משהו שונה,
סביר שזה מה שנשתל וסביר שאלה התוצאות.
יתכן גם, שבמהלך השנים הגיעו עוד ספיחים, אבל כדי להבחין בהם, תצטרכי לצלם
תקריבים או לשאול אדם מנוסה מה נהיה שם.
על פניו, הכל נראה לי תקין, וזוהי פריחה של "הדשא האמיתי" שגדל שם.
 

מיכי 10

Member
אה, מעולה. אז באמת הבוקר בדיוק התחילו ה"גננים" ברעש גדול

לעבוד לידנו, כדי שאתעורר מוקדם (אעפ"י שבגלל הצום, רציתי לישון כמה שיותר). וכרגיל, אחרי כל הרעש, השאירו הכל כמו שזה, ועברו לדשא מרוחק, ששייך לקבוצת בניינים אחרת.
ורק בשתיים וחצי אחה"צ, חזר אחד מהם אל הדשא שלנו, עם מכסחת חשמלית, והוא עובד במרץ, ומיד יגיע גם אל כל בנות היבלית הפורחות כאן, ויעשה סוף לפריחה היפה.
*~*~*~*~*~*
גם הדשא בגינה של הוריי היה בופאלו, ונכון, לפעמים הוא פרח, ודווקא אהבתי את הפריחה המשונה שלו. אבל תמיד קִנאתי במקומות שבהם היה דשא רך, כי הבופאלו אומנם צומח יפה, אבל העלים שלו די חדים. ואנחנו בילינו המון המון בישיבה ובהתגלגלות על הדשא עצמו. וגם בהשקאת הדשא או בהשתעשעות בבגדי ים על הדשא תוך כדי ההשקייה שלו. {וכן, גם השקאה וגם השקיה - שתיהן צורות תקניות בעברית!}.
וההורים שלי ישבו כל יום בקיץ על כסאות נוח על הדשא, עם הקפה של אחה"צ. ואז היו מצטרפים לפעמים גם שכנים.

אז הדשא הזה היה חביב ויפה, אבל חד. והייתי שמחה לו במקומו היה לנו דשא רך, כמו בגינות ציבוריות.

אני מסכימה עם כל מה שכתבת לגבי הדשא והכיסוחים שלו. התנסיתי בכך הרבה. אגב, גם כשכבר היתה לנו המכסחת הידנית הקטנה, עבור הקצוות של הדשא, בעיקר הקרובות לשביל המרוצף של הכניסה לבית, או סביב שיחים, היינו משתמשים במספרי הדשא הגדולים.

ואת הגדר החיה, היינו גוזמים בחלקה בעזרתם, ובחלקים המעוצים - במזמרה, ששמורה אצלי עד היום. בה גזמנו גם את שיחי הוורדים ואת החוטרים של עצי הרימון, ההדרים והגואיבה.
עבדתי המון בגינה, ונהניתי מכך מאד במשך כל השנים.
והכי הכי, מזריעה ושתילה של פרחים וירקות, ומקטיף שלהם ושל פירות מהעצים.

 

מ ש ה 53

Well-known member
הבופאלו היה דשא מוצלח גם אם היה דוקרני (והציק לעור פניי).
אלא שבמהלך השנים, הוא החל לפתח רגישות לאיזו פטרייה שיצרה על עליו נקודות חומות
עד כדי הרג. הדשא הרך שהיה נפוץ באותה תקופה היה הקיקויו, ומסתבר שרן משבח
אותו עד היום. הקיקויו טוב לדריכה רבה, אבל מניסיוני, בגינה הפרטית הוא מתפרע
וצומח מהר מדי. קשה להיפטר ממנו, ויש לכסחו לעתים די תכופות.
בהמשך החלו להיכנס כל הזנים הרכים ודקי העלים, כמו האלטורו, הסנטה אנה הלא
ממש מוצלח, הפספלום ועוד כמה. יחד איתם הופיעה גם בת היבלית הדרומית
(דרבן), שנותנת תוצאות די סבירות באזורים חצי מוצלים, ובמקביל, בא גם הבופאלו הננסי מאיה.
 

מיכי 10

Member
ברמת גן מצאתי בשני מקומות שונים, דשא ממש מתוק, מרוב שהוא יפה

ונעים. אני לא יודעת את שמו, וחושבת שהוא בא ביחד עם דשא רך רגיל, כמו הקיקויו. לדשא הזה יש עלים קטנטנים עגלגלים. אם אני זוכרת נכון, יש להם גם באביב או מתישהו פרחים פצפונים צהובים.

ראיתי אותם בשדרת הצנחנים ברמת חן, ובשדרות הקונגרס ברמת גן.
 

מ ש ה 53

Well-known member
ובאיזו זכות את מעזה להכניס פוסט מבלי לצרף צילום?
אני חושב שאת מדברת על דיכונדרה.
יש ירוקה ויש כסופה.
לא ממש אוהבת שדורכים עליה, אבל שורדת דריכה מדי פעם.
יפה לשימוש ככיסוי בין אבנים ומעניקה רוך למדרכות שרוצפו מתוך כוונה למלא איזה
עשב בין האבנים.
לעתים היא צומחת בתוך דשא, לאחר הדשא קמל וניסו למלא משהו "במקום".
השילוב הזה נפוץ וראיתיו יותר מפעם גם אם אינו מוצלח במיוחד.
https://www.google.com/search?q=דיכ...AKHaKFBH0Q9QEwAHoECAcQBA#imgrc=uY8wtiWi0Uh80M:
 

מיכי 10

Member
צילמתי לפני שנים אחדות, אבל זה היה בטלפון הקודם שלי, שהתקלקל

ברור שכשאגיע לשם שוב, אם זה לא יהיה בשבת או בחג, אצלם.
אני חושבת שאתה צודק, ושזאת דיכונדרה, אבל רק ירוקה, ולא כסופה.

בשדרות גיבורי מלחמת יום הכיפורים, שברמת חן, היא צומחת להפליא, כי עשו שם הגבהות של האדמה. כאילו גבעות קטנות לצידי השבילים המתפתלים. ונראה לי שלא דורכים שם הרבה על הדשא, כך שהכל נראה ירוק, יפה ומטופח.
 

מ ש ה 53

Well-known member
כשדיכונדרה תופסת היא תופסת. לא תמיד זה "הולך". בכל אופן,
נראה שניחשתי. ונכון. הירוקה נפוצה הרבה יותר מהכסופה.
 

מיכי 10

Member
סליחה, טעיתי. אומנם יש ברמת גן גם שדרות הצנחנים, אבל הן לא

ברמת חן, ולא אליהן התכוונתי.
התכוונתי אל שדרות גיבורי מלחמת יום הכיפורים שברמת חן.
 

מיכי 10

Member
כן, תודה שמוליק. ובינתיים יצאתי אל חניית הבניין,

כדי לנצל את היותי בצוֹם, ולעשות משהו שאני דוחה כל הזמן: לטפל קצת באוטו שלי (מלאתי מים ירוקים לקירור המנוע, ומים רגילים למגבים של השמשות, בדקתי שמן, הדבקתי את מדבקת הטסט לאוטו, שעשיתי כבר באפריל, וכו' וכו').
ואז ראיתי שבתחתית הצינור של אחד ממזגני הדירות, צמחו עשבים שוטים.

האם אתה מזהה אותם במקרה, או שאחפש שוב בין העשבים ממשפ' הדגניים. זוכרת שראיתי שם גם עשב כזה, כשחיפשתי את בת היבלית המצרית.

 

מיכי 10

Member
האם זאת, לעיל, פשוט יבלית?

ואגב כך, שאלה:

ידוע לי ש-יבלית, זה אחד העשבים הגרועים ביותר לחקלאות, ובין הקשים ביותר לעקירה מושלמת.

האם בת יבלית (מצרית או דרומית או כלשהי) אינה נחשבת לעשב רע, אלא לדשא? אותה קל לעקור, למשל?
 

מ ש ה 53

Well-known member
בת יבלית מצרית והעשב שצילמת לעיל הם עשבים עונתיים. נכון
שהם משתרשים וקשה להיפטר מהם, ונכון שהם גם זורעים את עצמם מאד.
אבל הם לא שולחים שלוחות עמוקות אל תוככי האדמה. לכן, אם האדמה בוצית, אפשר
להיפטר מהם די בקלות.
גם בת היבלית הדרומית קלה יחסית לעקירה. יש לה שלוחות עיליות שאגב מכערות
אותה, וכיסוח עמוק עלול לפגוע בהן ועל כן גם בדשא עצמו, אבל אם וכאשר רוצים, אפשר
להיפטר ממנה די בקלות.
היבלית היא עשב שגדל בשדות וגם בקייצים לא מושקים היא שורדת בשל יכולתם של
שורשיה העמוקים להשיג מים למחייתה. ברור שבאזור מושקה היא תתפתח הרבה
יותר טוב, אבל באמת שקשה להיפטר ממנה. אפשר לרסס, אבל נדרשים מספר סבבי
ריסוס, כדי שהתוצאה תורגש.
 

מיכי 10

Member
זכור לי שבעבודות החקלאיות, גם בקיבוץ וגם בחצר הביתית,

שני העשבים הכי שנואים עלינו, היו היבלית וגומא הפקעים.
שתי צרות צרורות.

ועכשיו קטפתי כמה ענפים מהעשב שצילמתי קודם, ושחשבתי שהוא יבלית, אבל לא בטוחה (כי הוא יפה מדי:)).

 

מ ש ה 53

Well-known member
איני "חבר" של הדגניים ואיני מזהה אותם כראוי. בכל מקרה, מדובר
בעשב עונתי. הוא משתרש והוא מתפשט והוא גם זורע את עצמו מאד. אבל אפשר להיפטר ממנו.
ונכון. יש את היבלית וגומא הפקעים. שניהם רעים מאד, ולדעתי, גומא הפגעים רע מהיבלית.
 
למעלה