הפרת הסכם גישור - חוסר תום לב

הפרת הסכם גישור - חוסר תום לב

כאשר בני זוג פונים להליך של גישור,מועלה מידי פעם החשש שאחד הצדדים ייגיש במהלך הגישור תביעה לבית המשפט/לבית הדין. במקרים של גישור לגירושין, לצעד זה יכול להיות השפעה מרחיקת לכת, וזאת בגלל השיטה הקיימת במדינה ישראל, של מירוץ הסמכויות, לפיה, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני. הסמכות הראשונה אליה פונים - זוהי הסמכות אשר תדון בתיק. נושא זה גורם למתח בין הזוגות אשר נמצאים במחלוקת קשה, ולעיתים חשש זה גורם לכך שתוגש תביעה רק כדי ל"תפוס" את הסמכות הרצויה. אולם, בכתבה המצ"ב מדובר בזוג אשר פנה לגישור לגירושין. נחתם ביניהם הסכם כי לא תעשה כל פעולה חד צדדית מבלי ליידע האחד את השני ומבלי ליידע את המגשר. במהלך הגישור פנתה האשה לבית המשפט והגישה בקשה ליישוב הסכסוך. על-פי התקנות לישוב סכסוך, בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניה ליחידת הסיוע. הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר. במקרה זה, בית המשפט הרבני קבע כי צעד זה, של פנייה לבית המשפט נחשבת הפרה של חוסר תום לב ועלתה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט. הנשיאה דורית ביניש קיבלה את קביעת בית-הדין הרבני, וקבעה כי אכן הבקשה לישוב סכסוך הוגשה בחוסר תום לב. עם זאת, השופטת ציינה כי לא כל הפרת הסכם בין בני-זוג תעלה בהכרח כדי חוסר תום-לב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו. אולם במקרה הזה הפרת הסעיף בהסכם הגישור לפיו כל פעולה משפטית חד-צדדית מחייבת הודעה בכתב ומראש, אינה עולה בקנה אחד עם כוונה כנה ליישב את הסכסוך הזוגי בדרכי שלום. אשמח לשמוע את דעתכם, ודרכי ההתמודדות שלכם, כמגשרים, בסוגייה זו. לאלו שאינם מגשרים , נשמח לקרוא את תגובותיכם לנושא.
 

שילה1

New member
ראשית-חיבת להודות כי למדתי דבר מה חשוב,ומהיום

בזמן חתימה על הסכמה להליך גישור,הכולל חסיון וכו',בעיקר בין בני זוג,אוסיף את הסעיף עליו דנה הכתבה. אהבתי את קביעת בית הדין וקביעת השופטת,ובכך אני רואה נתינת לגיטימציה להליך הגישור על כל המשדתמע ממנו,מגמה חיובית ללא ספק. מסכימה גם כי לגישור יש להגיע "בידים נקיות",כלומר:ברצון אמיתי וכנה לפתור את הסכסוך.
 
רעיון טובת שילה - גם אני למדתי משהו

באמת רעיון טוב להוסיף זאת בהסכם כניסה לגישור, זה מונע מתיחות מבני הזוג. אם הפורום הזה תורם - עשינו את שלנו.
 

שילה1

New member
איריס יקרה!לא רק בין בני זוג.

בכל הליך גישור יש להוסיף סעיף ובו הסבר כי כל עוד מתקיים הליך גישור,הצדדים מתחייבי לא להגיש תביעות משפטיות באותחו נושא,כמובן.נראה לי מאוד הוגן,חואולי אפילו יוצר קרקע פורייה לגישור,מבחינת תחושת הנוחות וחוסר האים של הצדדים. בהחלט נושא חשוב על השלכותיו,העלית כאן.
 
חשוב להוסיף גם "תקופת צינון"

בין סיום הגישור והגשת התביעה, על מנת לכסות מצב בו יום לאחר ההודעה על סיום הגישור, תוגש תביעה מורכבת לבית המשפט.
 

שילה1

New member
בנושא זה-עם תום הגישור,לכאן או לכאן,

אין לנו השפעה על מהלכי הצדדיםץ אם נלך לפי שיטתך,הרי שאנחנו קובעים לצדדים מחויבויות שאינן עולות בקנה אחד עם וולנטריות הגישור,ועם זכותם הלגיטימית להגשת תביעה. עם תום התהליך,זכותם הלגיטימית להגיש כל תביעה שיחליטו,בכל עניין ובכל זמן,ולנו כמגשרים אין ואסור שתהיה כל שליטה על כך.
 
אני לא מבינה מדוע אי אפשר

זה דווקא יכול להיות רעיון טוב להציע תקופת צינון, כי יכול להיות מצב שבו צד אחד ישתתף בהליך גישור כדי להשיג זמן להכין כתב תביעה. אנחנו יכולים להציע לצדדים את הרעיון הזה, ייתכן ויקבלו ויתכן ולא. אבל צריך להיות מאוד זהירים, כי אם צד אחד מתנגד להליך הזה, של מתן תקופת צינון זה כבר יכול ליצור תחושה של אי אמון, וזה יכול לקלקל ולהפריע.
 

שילת של

New member
גמני חושבת שהצעה כזו יכולה

לעורר תחושה של אי אמון, ומאד יתכן שאם הצדדים לא יגיעו להסכמה או לפשרה הדבר יעורר בהם טינה מיותרת נוספת.
 

שילה1

New member
הצעה כזו שוללת מאדם זכות יסוד-הגשת תביעה

בבית המשפט ,במדינה דמוקרטית.סבורה כי אין לשלול זכות זו. מסכימה עם שילת(וברוכה הבאה לפורום) לנושא הגברת הטינה ואיתה אוליי גם הרחבת הפערים בין הצדדים.
 

שילת של

New member
איני טוענת שיש לשלול זכות זאת

אני טוענת שחידודה תרחף בעת הגישור ומאד יתכן שתמנע מאחד הצדדים, בכל זאת את הרעיון שפשרה יכולה רק להועיל. אופציות נוספות תמיד טובות, אך אליה וקוץ בתוכן (בה) הן לא תמיד טובות לכל אדם, בעיקר לכאלה שמטרתם להפסיד הכי מעט שאפשר. מטרת הגישור בשונה מבית המשפט היא לתת לצדדים, בין ביתר גם תחושה טובה שיכולה לשקם מערכת יחסים עכורה, וגם להיפרד בצורה מתורבתת וללא פגיעות נוספות, טוב בעיקר כשמדובר במשפחה בה מעורבים ילדים. תודה על הברכה המלבבת.
 
אנחנו מדברים כאן על תום לב

וגם פסק הדין עסק בזה. שוב, לא מדובר על תקופת צינון של חודשים, אלא של ימים - שמטרתה לא למנוע זכות יסוד של פניה לבית משפט, אלא להבטיח ניהול הליך גישור ברוגע (יחסי, כמובן...), בלי שצד אחד חושש שהשני "מבשל" תוך כדי הגישור תביעה אותה הוא יגיש יום לאחר שיפסיק את הגישור. מבחינה זו אני לא רואה הבדל בין הגשת תביעה יום לפני סיום ההליך להגשתה יום אחרי. בשתיהן יש בעייתיות בנושא תום לב.
 
זה באמת מאוד עדין

כמובן שלא מדובר על תקופה של חודשים אלא תקופה קצרה, שהגשת תביעה במהלכה תעיד בהכרח שהתביעה הוכנה במהלך הגישור עצמו, כלומר שהיה חוסר תום לב בשימוש בזמן הגישור על מנת להטעות את הצד השני. בנוסף, זו לא מחוייבות ש"אנחנו קובעים" לצדדים, אלא מחוייבות שהצדדים עצמם לוקחים על עצמם בהסכמה, על מנת לאפשר התקדמות אמיתית בתוך חדר הגישור. בכל דרך אנו עוסקים בצמצום הסיכונים ולא במניעתם (לפחות כל עוד אין פסיקה מחייבת בעניין).
 
אושרית שלום

ברוכה הבאה לפורום. נכנסתי לקישור וראיתי שאת מגשרת הגרה בארה"ב. אשמח אם תעדכני גם את הפורום כאן בחדשות שיש שם, בכנסים השונים ובהתפתחויות. אני בטוחה שזה יוכל להועיל ולהעשיר את כולנו.
 
למעלה