הפרשי גילאים....

הפרשי גילאים....

מה זה הפרש גילאים "נורמאלי"?.... יש כזה בכלל? איפה עובר אצלכם ה"גבול"? נתקלתי ב 2 מקרים שונים. בחור בן 27 שהיה מוכן כמעט להתחתן עם מישהי בת 19. ובחור בן 27 שממש היסס.... וראה את עצמו נורא מבוגר בשביל קשר רציני - לא פסל את האפשרות. עם אותה הבחורה בת ה 19.
 

Zoharrr

New member
ho well...

לפני שאני אכליל את ההכללות שלי אני רוצה לומר:זה אינדיוודואלי. יש אנשים בני 30 שמתנהגים כמו ילדים בני 4 ויש אנשים בני 15 שמתנהגים כמו אנשים בני 30. כל מקרה,לגופו. אבא שלי ואמא שלי התחתנו כשהפרש הגילאים ביניהם הוא בערך 10 שנים(בערך כי לאף אחד אין את תאריך הלידה המדוייק של אבא שלי),הם חיים באושר כבר 37 שנים. אבל(!) אסור לנו לשכוח שזאת היתה תקופה אחרת,ושאבא שלי היתה בחורה דתיה...הם התחתנו כשהיא היתה בת 18. כי זה מה שהיא רצתה,להקים משפחה,וזה היה גם רצונו. אני חושבת שהיום,זה נורא קשה לחיות בהפרשי גילאים כאלו. בחורה בת 18 בד"כ רק מתגייסת או מתחילה שירות לאומי,וגבר בן 28 נמצא בשלב אחר לגמרי של החיים שלו. כשהייתי קטנה יותר,הייתי מהתומכות הנלהבות ביותר של קשר עם גברים שמבוגרים יותר ממני, ופשוט שתלתי את כל מי שחשב שזאת טעות.נורא נעלבתי מבחורים בני 22 שהמעיטו בערכי בגלל הגיל שלי. היום אני מבינה שטעיתי ובגדול,וזה מניסיון. כשהייתי בת 16 התחלתי לצאת עם בחור בן 21.הקשר הזה היה דפוק מהמון בחינות,אבל הפרש הגילאים דפק שם המון דברים... אני חושבת שיש גברים שמנצלים את ההתלהבות הנורא תמימה לפעמים(כמו אצלי) של בחורות צעירות. אכלתי חרא בקשר הזה כי התלהבתי,שהוא גדול ומעוניין בי ונראה טוב,והתאהבתי ברגע כי הוקסמתי מזה שהוא חייל ופה ושם...והוא ניצל את זה לטובתו... אני לא אומרת שזה לא קורה,וזה לא הגיוני,וכל גבר מבוגר מנצל בחורה צעירה וכל בחורה צעירה היא תמימה... יש גם מקרים הפוכים של בחורות צעירות שמנצלות את הבחור המבוגר בעל האמצעים... אני חושבת שבהכללה גורפת,זה לא רעיון טוב. מעבר לזה,כל מקרה לגופו.
 
שלושים..?

אני משתדלת לא לתת לגיל להשפיע.. סה``כ זה רק מספר. יותר חשוב מה עברנו, התחשלנו והחכמנו.. מה שיש בפנים. ולשאלתך, אני מותחת את הגבול ב32. אני מוצאת בגברים מעל גיל 30 דברים יותר מעניינים מאשר החבר`ה הצעירים.. שבהם אני בכלל לא מוצאת עניין לצערי. ולא, אין לי תסביך אבא.. או משהו כזה :)
 

Come Alive

New member
../images/Emo194.gif הממ.

אחרי שיצאתי כבר עם "בחורים" בגילי, נדלקתי על קטנים ממני, ויצאתי עם אחד בן 24, קבעתי רשמית את הגבול- לא יותר קטן ממני [בגיל הזה- זה קריטי], וכשגדול ממני- עד גיל 20. אח"כ זה כבר נהיה מסובך.. אם זה מבחינת נושאי השיחה שלרוב לא תואמים, או פשוט האי-נוחות הקטנה הזאת.. [אחותי בת 26, נגיד]
 
בתור אחת

שכבר הרבה שנים לא נמצאת בקשרים ה"נורמליים"... לדעתי אין דבר כזה. תלוי לחלוטין באנשים בהם מדובר. והניסיון האישי שלי - שני החברים האחרונים שלי גדולים ממני ב 12 שנים. עם הקודם זה נפל על משהו שהוא תוצאת לוואי של גילאים וזה הרצון לחתונה ולילדים (כשנפרדנו אחרי שנה וחצי ביחד הייתי כמעט בת 19 והוא בן 32). אבל מבחינה מנטלית הכול תקתק. עם האחרון הבעיה הזו של חתונה וילדים לא קיימת, ואנחנו ביחד כבר כמעט 4 שנים. אני היום בת 24 והוא בן 36 (כשהכרנו הייתי קצת מעל 20, בשלהי תקופת הצבא). וזה עובד, ועובד מצוין...\ גבולות באהבה זה מלאכותי בעיניי.
 

זכוכיות

New member
יהיה קצת אבסורד לומר שיש לי

"גבולות", אבל בשטח... אני רואה שיש לי. רוב בני הזוג שלי היו בגילי (פלוס חצי שנה, מינוס חודש... וכו'), היה רק אחד שהיה מבוגר ממני ב4 שנים, וזאת גם הסיבה שזה נגמר, הרגשתי כמו תינוקת מפגרת בקשר ההוא. עם יד על הלב, אני לא רואה את עצמי יוצאת עם גבר בן 27 בעצמי... ואני לא בת 19 אלה בת 22.
 

Lir האחת

New member
אהמ

זה משהו מאוד אינדיבידואלי. בכללי גם ככל שמתבגרים, ההפרשים "מצטמצמים". נער בתיכון סביר להניח לא ייצא עם ילדה ביסודי כשההפרש הוא נניח 6 שנים. אך בחורה בת 25 שתצא עם בחור בן 31...זה לא כזה מופרך. בגרות, תקופות חיים דומות, אופי, ניסיון חיים - הם החשובים. זה נכון שלרוב הגיל הכרונולוגי מצביע על המאפיינים הללו אך זה לא תמיד כך.
 
למעלה