קים וסאמר
פרק מעניין במיוחד היום, שעריכה טובה שלו הצליחה להעמיד את שתי הנשים מול עצמן, מול הסיפורים שלהן לעצמן. קים ובעיית הבגדים, הלבוש והאיפור שבבת אחת מובלת לעימות ישיר עם איאנלה. העימות הזה לא היה מקרי, הוא נבנה על ידי איאנלה בקפידה רבה, תוכנן כך שיהא פיצוץ, ונראה לי גם שתוזמן עם הביקור של הבנות שלה, כך שתוכלנה לראות את אמן בפגיעות שלה. מי ששם לב לסוף הפרק בטח שמע את קים אומרת: צריך להעמיד פנים, עד שתקבלי את מה שאת רוצה . זה אחרי העימות עם איאנלה, הפגיעות, ההיפתחות. שנים של הרגלים לא נעלמות בבת אחת. סאמר עשתה את תרגיל הצדקנית הקלאסית. היא בסה"כ רצתה לעזור לאיאנלה, היא בסה"כ רצתה להציג את קים בתמונה המלאה שלה. צריך לשים לב שהשיפוט שלנו אינו השיפוט של המאמנות, או אסור להן להיות "שיפוטיות" במובן "מאשימות". המטרה היא לברר את הסיבות, להשאיר את המאומנת במצב של ביטחון, כדי למנוע הסתגרות, התרחקות ו/או היאטמות. רק במצב של בטחון רגשי, של פתיחות אפשר לשנות הרגלים ישינים ולהתחיל ליצור חדשים. שימו לב איך סאמר השתמשה בדיוק בסיבה הזו, ניסיתי התנהגות חדשה. אמרתי לקבוצה את דעתי, לא ניסיתי למצוא חן בעיני אף אחד, ואיך רונדה אישרה את העצמאות אבל הבירה שיש מחיר לכל דבר שסאמר לא לקחה בחשבון, במיוחד את הנזק שהיא גרמה לעצמה, או איך היא השתמשה ב"חיטוט בדברים של קים" כדי לפגוע בעצמה, לא רק בקים. מאוד הפתיעה אותי התלונה של רונדה על כך שסאמר לא התקשרה אליה לפני שהחליטה לחטט בתיק של קים. יש משהו מוזר מאוד בתהליך האימון של רונדה. מחד שיקוף בלתי פוסק ומצד שני קצת שתלטנות בלתי נסבלת. היא אמרה לסאמר: אם היית מתקשרת אליי הייתי מציעה לך דרכים אחרות להתמודד, וזה לא היה קורה". נכון שכמאמנת היא לא מחוייבת לאתיקה של דר' כץ, הפסיכולוג, שרק ניסה לשקף בהצלחה מועטה ביותר את הכישלון של סאמר, ולכן היא תוקפנית וישירה יותר. אני מצטרף לאחרות כאן שטוענות שרונדה יותר מענינת כדמות טלוויזיונית מאיאנלה.
