3 הדמויות של הנשים
מעצבנות ופתטיות: יושבות בדירה קטנה 3 נשים בנות גילאים שונים ומצבים משפחתיים שונים א) אפי אם חד-הורית ב) דפי, בת גילה של אפי, רווקה ג) אימא של אפי, בת 68, אלמנה ושלושתן בוכות (דפי ואימא של אפי בקול ובגלוי ואפי במסתרים): "חיי אינם חיים בלי גבר!!". דפי: בכלל לא רציתי להתחתן איתו. רציתי רק שיהיה כתוב בתעודת זהות גרושה. כאילו שאם כתוב "רווקה" זה חשוב כל כך או משמעותי כל כך שצריך להרוס את החיים לכמה אנשים ולהתחתן עם מישהו לא אהוב ולא רצוי ומגעיל ביותר. ואפי? מתחילה עם הומו ומציעה לו "להיות משפחה" ושהוא ילך עם גברים אחרים. כלומר, אישה חייבת גבר, לא יכולה בלי גבר, גם אם הוא הומו. מה זה צריך להיות? זה משקף את החיים ואת הבחירות של התסריטאית תמר מרום, את חיי חברותיה? או שזו קריקטורה מעצבנת? לא יודעת להחליט.