בענין קנדי ואומץ.
אני חושבת שיותר קל לספר על מקרה שבו הצלחת לעצור מישהו, וגרמת לו לא לעשות לך משהו רע, מאשר לספר על מקרה של חוסר אונים וחוסר יכולת להתגונן. אני גם חושבת שהמקרה של קנדי לא ברור. נדמה לי שאם היא הייתה מסבירה לו בצורה עדינה, שהיא ציפתה רק לנשיקה ולא ליותר מזה, הוא היה מפסיק. זה עוד קטע שמראה כמה היא צריכה לשלוט על הכל, ואם מישהו עושה משהו שמערער לה את השיווי משקל היא ישר תוקפת ולא מנסה להבין את הצד שלו. כשאני הייתי צעירה, אם חיבבת איזשהו בחור, הוא עבר אצלי סדנא שלמה להבין שאני מכתיבה את קצב המיזמוזים. רוב הבנים חונכו להוביל ביחסים זוגיים, ולכן לא היה להם קל לקלוט את הרעיון, אבל אתם יודעים מה הם הסכימו להתפשר רק כי הם הבינו שזה נותן לי הרגשה טובה. אם העקשנים ביותר הסכמתי להתפשר, ונתתי להם לשלם עלי במסעדות, או לנפח מולי שרירים, או שטות אחרת, העיקר שירגישו "גבריים" כמו שהם אוהבים להיות.
