יקירתי, שתחפש לה הרופאה..
הרי אם יש משהו שאנחנו יודעים שמשותף לרוב החולים [כי אין משהו שבאמת משותף לכלל החולים פה בגורף...]
זו חרדה.
יותר מזה- חלק מתבנית הטיפול המשולב כולל טיפול התנהגותי [CBT] שעוזר לזהות דפוסי התנהגות מעוררי טריגר להתקף פיברו, רבים הם..זיהוי חרדות, תמלול שלהן וההבנה שלהן כדי למזערן בעתיד.
כך שכן- חרדה היא בראש פרמידת התסמינים הפיברואיים.
לי היו תקופות חרדה נוראיות, שפשוט שיתקו אותי ברמת ה"לא יוצאת מהבית, לא מוכנה להכנס לרכב עם אף נהג חוץ מX או Y." כן, שניי אנשים שהסכמתי שיסיעו אותי.
גם סיפרתי לא מעט על כמה מהחרדות האלו אני עצמי לא קלטתי עד שעברתי לעיר שבה לא התפוצצו עשרות אוטובוסים.
אני חושבת שחרדה ודיכאון הם כמו תת"כ ופיברו,
ושמאוד קשה להפריד בינהן, כאשר האחד מגיע השני מצטרף ממש בקלות.
כך שהרופאה הזו שהעזה להעלות על פניה הבעת פיקפוק, שתיזהר שלא תיתקע עם כזה פרצוף.
את יודעת ממה את סובלת, ועם מה את חיה. ואיש מקצוע שלא מאמין לך ומפקפק בדרך שעברת עד עכשיו- לא צריך להישאר איש המקצוע שלך.
בכלל,
התגעגענו אלייך!