הפרעות בכיתה

[amuz1]

הפרעות בכיתה

שלום חברים כבר מכיתה א הבחנו שלבת שלנו ישנן בעיות התנהגותיות בבי"ס היום היא בכיתה ג, ואנו נפגשים לעתים קרובות עם המחנכת עקב הפרעות של הבת בשעורים. הילדה לא יכולה לשבת כל השעור ולהקשיב , אלא כל הזמן עוסקת בדיבורים עם ילדים אחרים ומציקה להם . מה ניתן לעשות ? שוחחנו איתה והיא רוצה לעבור כיתה או בי"ס ואומרת שזה בגלל ההורים היא מתנהגת כך . ( אנו די תוקפנים אליה)

 

[דליה.ד]

שלום וברוך/ה הבא/ה../images/Emo171.gif

מהדברים אני מבינה שלבת יש הפרעות התנהגות בזמן השיעורים. רציתי לוודא האם יש לה הפרעות התנהגות גם מחוץ לזמן השיעור? האם היא מסתבכת בתגרות? האם היא מקובלת? האם יש לה חברים? האם היא הולכת לחברים וחברים באים אליה? ברור לי שלילדה יש בעיה, אבל איזו ומה הרקע, את זה צריך לברר. אתם אומרים שאתם תוקפניים כלפיה. במה באה לידי ביטוי התוקפנות? האם מעירים לה כל הזמן? מטיפים לה מוסר? כועסים: מכים? ברור לי שאם הילדה מרגישה מאוימת כל הזמן ושכל הזמן היא לא בסדר ובאים אליה בטענות זה יגרום להפרעות התנהגותיות על רקע רגשי. ילד, קשה ככל שיהיה זקוק מאוד לחיזוקים, עידוד, תמיכה ומחמאות. ללא זה הוא אינו יכול לבנות ערך עצמי חיובי. כלומר שאם אנחנו לא נעשה זאת היא תמשיך להיות טראבל מייקר נצחית. ואני משוכנעת שגם לה לא טוב במצב הזה. יש לפניכם כמה אפשרויות: 1. אם יש בנוסף להפרעות התנהגות גם קשיים לימודיים - הייתי מציעה לפנות לאבחון. 2. עליכם להתחיל למצוא את היכולות הטובות בביתכם ואיתם להתחיל לעבוד ולהאיר את עצמה (כן, מלשון אור) האם היא מציירת יפה? אוהבת לשיר? האם יש לה חוש הומור? אני משוכנעת שיש לה כמה וכמה דברים יפים שאתם יכולים לעזור לה לראות אותם בעצמה. 3. להוריד את כמות הביקורת ממנה ולהתחיל לברר איך עוזרים לילדה ולא איך מתנגחים בה (עוד מעט גיל ההתבגרות....) 4. לבלות עם הילדה זמן של כיף והנאה, זמן חיובי לכולכם שתוכלו למצוא דברים משותפים לעשות ושיהיה לכם טוב אחד בחברת השני. זה מאוד חשוב לבניית הקשר המשפחתי. 5. בהחלט לפנות לפסיכולוג ולבקש עזרה בטיפול משפחתי, זה ינקה את האוירה ויעלה אתכם על דרך המלך. בהצלחה!

 

[אפרת@הבית]

שלום וברוכים הבאים!../images/Emo140.gif

קודם כל בואו נדגיש שתוקפנות היא גישה מטעית ולא משנה מה הבעיה שממנה סובלת הילדה, אני בעד ניצול סמכות הורים אך לא בעד נוקשות (ויש כמובן הבדל

) מכל מקום צדקה דליה באמרה שהשלב הראשון הוא אבחון, הילדה תקועה בין בית הספר לבית ולפי כך מאשימה בבית את המערכת ובבית הספר - את ההורים, בסופו של דבר היא כנראה ילדה חכמה ויודעת שכדי לשמור על שקט יחסי היא צריכה לרצות את כל הגורמים המעורבים (כלהכבוד לה אגב על האינטואיציה הבריאה

) גשו לאבחון פסיכודידקטי, אולי אפילו תגלו כמה הפתעות נעימות...

 

[shiraa]

ל- amuz1

ל-amuz1 מה שאת מתארת מעיד על כך שלילדה יש קשיי קשב וריכוז. כיוון שכך- היא עסוקה בכל מיני דברים אחרים שמן הסתם מפריעים לילדי הכיתה והמחנכת. אין טעם כי תהיו תוקפנים כלפיה. קחו אותה מיד לאבחון . חבל לכם על הזמן. כל דיחוי רק יכניס את הילדה לנישה של ילדה מפריעה ובעייתית . גם ההורים וגם הילדים מהר מאוד ידביקו לה תווית של מפריעה. ילדים יתרחקו ממנה או מרצונם או מרצון הוריהם. אצל הילדה יתפתחו רגשי נחיתות, חוסר בטחון וחוסר אמון בעצמה. רצונה לעבור בי"ס או כיתה זו בריחה מהמצב. ניתן לאפשר לה זאת אך בתנאי אחד וברור, שבמקביל יוחל בתהליך אבחון וטיפול. ככל שיעבור הזמן ותדחו את הטיפול כך הבעיה תעצים, הילדה תצבור פערים בלימודים. סליחה על הגישה הפסימית, אולם אנחנו היינו בסרט הזה והיום לאחר תהליך ארוך וממושך של אבחון אנחנו והילד מאושרים. שיהיה לכם בהצלחה