הפריה חוץ גופית

[ilee]

הפריה חוץ גופית

האם זה נורמלי שהחזה מתנפח וכואב לפני שאיבות, כמו כן הקאות בחילות כאבים בבטן התחתונה וכל זה בשלהי קבלת זריקות ההורמונים לפני השאיבה?

 

[קייצית]

אני לא יודעת אבל לי היו גם

בעיות קיבה בכל טיפול עוד לפני השאיבה גם, אני זוכרת שזה נורא הלחיץ אותי ששאלתי את הרופא הוא אמר שלדעתו אין קשר. (לדעתי דוקא יש קשר...) כדאי לשאול את הרופא...

 

[ilee]

רופאים...

זה גם סוג של בעיה: אני מטופלת באיכילוב וקיבלתי המוני המלצות על צוות הרופאים שם יחד עם זאת עד כה (רק התחלנו) הרופא לא הרבה בלהגיב על שאלותינו בפירוט האמת היא שהוא מתיחס מאד בצורה מכנית לפגישות ולא משתדל כלל לפנות אליי כאל בן אדם ויישות.

 

[אולה *]

גם אני באיכילוב

המצב די דומה בכל בתי החולים הציבורים - יש מספר רופאים במחלקה, הרופא התורן הוא זה שמקבל אותך ואין לו שום תמריץ מיוחד להתחיל לעבור על התיק שלכם מהתחלה. עם הזמן תכירו את כל הצוות ותוכלו להעדיף רופא ספציפי. אני מטופלת פרטית אצל פרופ´ עמית - הולכת אליו לצורך קביעת הפרוטוקולים. ובשאר הימים - הרופא התורן עושה לי US. בהצלחה,

 

[קייצית]

מבינה את הקטע

לי אין הרבה ציפיות לגבי ייחס, יש משהו שמנחם אותי תמיד, שהבעייה שלנו כל כך נדושה יש כל כך הרבה נשים שעוברות את הטיפולים הללו, לנו זה נראה עולם ומלואו, וכל דבר קטן מקפיץ לנו את היישות, אבל לרופאים זה נדוש, מעצבן שגרתי ואפילו משעמם (כך נראה לי), לעיתים התחושה הזאת של להיות חלק מפס ייצור מנחמת ולעיתים זה פשוט מדכא. שהיה לכולנו במהרה הצלחה !!! קייצית

 

[מיכל25אב]

אין ברירה רק פרטי...אז יש להם זמן..

אני גם סבלתי מ5 דקות שיחת רופא ...הוא היה זורק לי את הבעיה בפרצוף ותתמודדי לבד...בשל מסוים הבנתי שאני לא יכולה ככה...הלחץ והתסכול מחוסר ההבנה חיבלו לי בטיפול ולכן למרות הקשיים הכלכליים....אני בטוחה שכולן יודעות על מה אני מדברת...החלטנו בעלי ואני שהיחס של הרופא חיוני כמו התרופות....ועברנו לפרטי...מיותר לציין..עוד אין תוצאות אבל ההרגשה אחרת לגמרי...ויש הרבה פחות לחץ..

 

[קייצית]

עצוב שזה נכון, אבל אני

לא יכולה להרשות לעצמי פרטי, חוצמזה אני חושבת שטיב הטיפול הוא זהה, רק היחס שונה, את את היחס אני מקבלת מאנשים אחרים... או פינוקים קטנים אחרים. אני חושבת שברפואה הפרטית יש פחות פיקוח מאשר בציבורי, יש יותר מקום לפרצות... אבל זוהי דעתי ואולי אני מתאימה את העובדות למציאות שלי. (דיסוננס קוגנטיבי )

 

[מיכל25אב]

קייצית ליחס החם ולסבלנות יש אותנו..

 

[מרב.]

מיכל,

זה לא חייב להיות ככה, ואפשר לעבור תהליך שלם של טיפולים עם רופא ציבורי. איתא מזלכם, ונפלתם על רופא גועלי- הרי הם אנשים, מאחורי החלוקים שלהם. יש רופאים "ציבוריים" רבים שמעניקים את מלוא תשומת הלב, סבלניים ואיכפתיים. אל תשכחי, שאותו רופא שדמקבל אותך בערב פרטי, עוטה בבוקר חלוק לבן ומקבל פציינטיות בקופ"ח או בית חולים. יש רופאים רבים מומלצים שמקבלים בקופ"ח, ובוודאי תקבלי המלצות אם תבקשי ותצייני איזור מגורים וקופ"ח. אני אישית חושבת שחבל לזרוק כ"כ הרבה מאות שקלים כאשר עוד לא צברת קילומטראז´ על מסלול הפוריות, ורופא פרטי כדאי כאשר יש לך תיק גדול ושמן והרבה כישלונות טמונים בו- ואז דעת מומחה או ניהול התיק ע"י מישהו פרטי בהחלט מתבקשת. וזו דעתי בלבד... כמובן- שכדאי לשמור את הון הכסך הזה (וזה באמת הון) למקרים שבהם זה באמת דרוש (להתייעצות מדי פעם, או- עם קצת אופטמימות- לבדיקות היקרות הפרטיות בהריון...) הרבה הצלחה בדרך, מרב

 

[נועם@בת]

כן, נורמלי מאוד

בעלי טוען שהחזה המתנפח זה שני היתרונות הבולטים של ההורמונים

כאבי בטן ולחצים בבטן תחתונה נגרמים מהתנפחות השחלות. לגבי בחילות והקאות- לא נתקלתי באופן אישי, אבל זה יכול להיות התחלה של גירוי יתר שחלתי. אם הבטן נפוחה וכואבת, זה מעיד על גירוי יתר של השחלות. בכל מקרה- לשתות המון המון מים כדי למנוע נזקים של הגרוי. במידה והכאבים בבטן יחמירו- להרים טלפון למחלקה או לגשת למיון. "סתם" כאבים שנסבלים- זה בהחלט צפוי. בהצלחה

נועם

 

[ilee]

תודה לכולכן

ובכן אני לאחר שאיבה ראשונה. בנושא היחס החלטתי שאכן עדיף להמתין ולוותר על היחס האישי לבינתיים, אין לי אפשרות להתפנק על טיפול פרטי ואינני יודעת כמה יתמשך התהליך. יש לי תחושה שבעלי מאד בונה על קליטה בפעם הראשונה - אני לא עד כדי כך אופטימית. לגבי הכאבים אינני יודעת מה זה אומר כאב סביל אך במילא בעוד יומיים עליי להיות שוב באיכילוב להחזרת עוברים. זה שהוציאו 5 ביציות זה אומר כמות יפה? וזה שכוס הזרע לא היתה סגורה כראוי ונאלצנו לתת זרע שוב (רק שהפעם כבר לא היתה כמות סמיכה ויפה כמו בבוקר) זה אומר פחות סיכוי? אני "הדיוטית" עדיין בנושא...

 

[ilee]

הכחשה או מציאות???

בנות שלום. הצטרפתי לפורום הזה סה"כ שלשום ואני מתחילה לפחד (לא פחדתי כל כך עד רגע זה). אני שומעת כאן על נסיונות ושוב נסיונות ושוב ושוב ו... אלוהים אנחנו לא מקבלות אפילו דיאגונזה ספציפית המורה מדוע לא נקלט - סתם לא נקלט וסתם צריך לנסות שוב ושוב ו... הצילו, האם עליי להכין את עצמי נפשית שכך הדבר ?

 

[עמית@]

לא

מהסיבה הפשוטה שכאן נמצאות אכן אלה שלא מצליחות ואחרי זמן מה את מתחילה לראות אגם את אלה שרק מגיעות ומייד מתעופפות מכאן בהריון וגם את אלה שמנסות ומנסות ובסוף מצליחות- ואף מקרה לא מעיד על רעהו- אבל אין מה לעשות- אכן צריך לנסות שוב ושוב ושוב לרוב אין שום דרך שבעולם לדעת מדוע לא נקלט. בהצלחה

 

[קייצית]

מזכיר לי קצת את וודי אלן

שלא רוצה להיות חבר במועדון שמקבל אנשים כמוהו

... אבל ברצינות אנחנו כולנו באותה סירה אם לשייט קצרצר ומי לארוך יותר בסוף כולנו נגיע לחוף מבטחים, מאחלת לך שיהיה לך קצר קצר ותעופו במהרה לפורום השכן. ובכל מקרה אנחנו כאן החדשות והותיקות ביחד ננצח

 

[ilee]

../images/Emo25.gif פאנן אני בעד

אולי ניצור פורום וירטואלי עם העוברים העתידיים, נספר להם כמה אנו רוצות אותם ואיזה כיף כאן במדינה שלנו, אף פעם לא משעמם וכד´. סתם בצחוק (על הארץ לא נספר). .....

.....

.....

 

[לי חן]

../images/Emo32.gif עידוד קטן ../images/Emo32.gif

היום שמעתי על מישהי שהיא בהריון עם תאומים, אם חד הורית והיא בת 50, ראיתם מה זה?! בת 50! לא יאומן מה שאפשר לעשות היום! (כל הכבוד לטכנונולוגיה של היום)

אז נא להתעודד...

לי חן

 

[נועם@בת]

חס ולחלילה , זאת לא המציאות שלך

האם כל אחד שמגיע לרופא עם כאבי בטן צריך להכין עצמו לניתוח להרחקת גידול ממאיר? הרי אנשים שעוברים ניתוח התחילו עם כאב בטן... מי אמר שאת תצטרכי לנסות שוב ושוב ושוב? כולנו כאן כי אנחנו לא מצליחות להכנס להריון. בעצם לא כולנו, למרבה השמחה חלק כבר הצליחו אבל עדיין שייכות למשפחה. יש כאלה שעושות דרך ארוכה, ויש כאלה שלפני שמספיקות ללמוד איך אומרים איקקלומין, כבר מקטרות על הצרבת וכאבי הגב בהריון. גם בני המזל שיש להם דיאגנוזה למה זה לא נקלט- לא מרגישים טוב יותר, כי גם הם חייבים לנסות שוב ושוב

אז תנשמי עמוק ותשכנעי את עצמך שיש לך דרך קצרה, ומהירה. ובקשה טכנית קטנה, כדי שלא יגמרו לנו דפים מהר מידי, אנחנו מעדיפות לשרשר הודעות. בהצלחה

נועם