הפרולוג שלי
אני כבר אומרת שזו הודעה שתהיה במספר פורומים שהייתי בחלקם לפני שנים או במשך שנים
ואני יודעת שחלקכן משתתפות בכמה מהן גם כן אז תסלחו לי על הכפילויות
אחרי שלושה לידות קיסרי לידה שקטה אחת לפני שבע שנים ואין ספור הפלות אני רוצה לומר להעניק בחזרה מעט מעט אם אוכל.
אני מצרפת כאן סיפור שהוא לא סיפור לידה כי אין לי אפשרות לספר מה היה בצורה שלא תפחיד או תגבול בגרוטסקיות
ואני לא יכולה לא לומר מילה כי בכל זאת יש סיבה שאני מרשה לעצמי לכתוב כאן,
אז נתחיל באושר והוא שילדתי את הבת המתוקה שלי בשמיני לעשירי בקיסרי חירום שלישי במספר,
ונמשיך בכך שהיה ניתוח קשה בגלל מגוון סיבות החל מאפלה וסוכרת טייפ 2 וכלה בכך שהשילייה עשתה בעיות
ועצם העובדה שזה קיסרי שלישי ולפני הזמן ועוד כמה דברים שהיו יחד הכל הוביל גם לפוסט לא קל שאני עדיין עוברת
ושיקח לו עוד תקופה עד שאחלים. אני סיימתי בניתוח את היכולת שלי להרות שוב כי העשור האחרון הספיק לי לכל החיים, ואני שלמה עם עצמי
כי באמת שמתחתי את החבל עד הגבול הרצוי אם לא מעבר.
המסקנות שלי אחרי שטופלתי במחלקת היי ריסק של בית חולים אחד ועברתי למחלקתו של פרופסור קופרמינץ,
שלא מספיק כמה שאומר הלל עליו הציל את חיי ואת חיי בתי, שאתן חייבות לעמוד על שלכן, אם משהו לא נראה לכן אם משהו לא מסתדר
אם החוש הפנימי שלכן עומד על הרגליים האחוריות אל תוותרו ותמשיכו הלאה גם אם אתן לקראת סיום ההריון, זכותכן המלאה לסיים בידיים מלאות.
גם אם אתן בטיפולים והרופא נחמד ולא נעים לכן, אבל משהו לא מסתדר לכן
זכותכן להמשיך הלאה לדרוש טיפול מקיף יותר נכון יותר, אל תתנו לאיש להגדיר אתכן כסובלות מחרדה שמפריעה לכושר השיפוט או לא יודעת מה,
אתן מכירות ויודעות מספיק טוב את עצמכן, ויש מבין הרופאים שמתעלים על אחרים גם בדרך הטיפול וגם ביכולת שלהם להבין את המטופלת. אתכן.
אני מסיימת בהודעה הזו עשר שנים שבהן הריתי באמת כמעט ללא הפסקות, שנים טרופות
שרדפתי אחרי חלום בלי לאות, חלק מהשנים מתוך הדחקה מושלמת וחלק מהן מתוך המודעות שאני חייבת כרגע ועכשיו
כמו שתקראו זכיתי ואני אימא, אבל גם זכיתי בחברות (ואני מרשה לעצמי להיקרא חברה שלהן למרות שהן לגמרי בסקאלה אחרת
גם מבחינת יכולת ההכלה שלהן וגם מבחינת
הידע והרצון והיכולת לעזור)
מעין ברכה עינב וזהו שבזכותן הגעתי אל תחת ידיו של הפרופסור קופרמינץ המדהים עם המחלקה הכל כך מיוחדת שלו, שנתנו לי להרגיש
חשובה ומוגנת, בלעדיהן לא יכולתי להיות כאן כי כבר הייתי מוצפת ועוד הן הוסיפו והגדילו ויחד עם מקום בלב, תמכו בי רגשית כל כך כשבעצמן מי מהן היו עסוקות עד מעל לראש או כמו עינב בעצמן חוו הריון קשה ומתיש ועדיין תמכו בי כמו שלעולם לא הייתי מסוגלת בעצמי,
ולכן לא משנה מה עברתי ולא חשוב אם כאב או היה קשה ולא רלוונטי אם היה סבל או לא היה כי מבחינתי זכיתי כל כך
ואת המזל הזה שלי אני מעבירה לכן כדי שתדעו שגם אתן אהובות וחזקות ותגיעו לסוף הטוב כי הוא מגיע בסוף מי אחרי שנה מי אחרי שלוש שנים מי אחרי עשור, בסוף זה מגיע וזה כאן.
מוסיפה לכן שיר שתמיד גרם לי לשלווה
ברגעים הכי קשים וברגעים הכי יפים שלי
אני שמחה כל כך לסיים את הסיפור הזה שעוד אשוב לספר אותו לילדיי כשאומר להן שאימא עשתה הכל הכל כדי שיהיו שלה
בינתיים אני סוגרת את הכריכה ומניחה אותו בצד, ומתחילה את חיי הרגילים ושולחת לכן המון אהבה וכוחות.
http://www.youtube.com/watch?v=g_gFnDyi2Ho
אני כבר אומרת שזו הודעה שתהיה במספר פורומים שהייתי בחלקם לפני שנים או במשך שנים
ואני יודעת שחלקכן משתתפות בכמה מהן גם כן אז תסלחו לי על הכפילויות
אחרי שלושה לידות קיסרי לידה שקטה אחת לפני שבע שנים ואין ספור הפלות אני רוצה לומר להעניק בחזרה מעט מעט אם אוכל.
אני מצרפת כאן סיפור שהוא לא סיפור לידה כי אין לי אפשרות לספר מה היה בצורה שלא תפחיד או תגבול בגרוטסקיות
ואני לא יכולה לא לומר מילה כי בכל זאת יש סיבה שאני מרשה לעצמי לכתוב כאן,
אז נתחיל באושר והוא שילדתי את הבת המתוקה שלי בשמיני לעשירי בקיסרי חירום שלישי במספר,
ונמשיך בכך שהיה ניתוח קשה בגלל מגוון סיבות החל מאפלה וסוכרת טייפ 2 וכלה בכך שהשילייה עשתה בעיות
ועצם העובדה שזה קיסרי שלישי ולפני הזמן ועוד כמה דברים שהיו יחד הכל הוביל גם לפוסט לא קל שאני עדיין עוברת
ושיקח לו עוד תקופה עד שאחלים. אני סיימתי בניתוח את היכולת שלי להרות שוב כי העשור האחרון הספיק לי לכל החיים, ואני שלמה עם עצמי
כי באמת שמתחתי את החבל עד הגבול הרצוי אם לא מעבר.
המסקנות שלי אחרי שטופלתי במחלקת היי ריסק של בית חולים אחד ועברתי למחלקתו של פרופסור קופרמינץ,
שלא מספיק כמה שאומר הלל עליו הציל את חיי ואת חיי בתי, שאתן חייבות לעמוד על שלכן, אם משהו לא נראה לכן אם משהו לא מסתדר
אם החוש הפנימי שלכן עומד על הרגליים האחוריות אל תוותרו ותמשיכו הלאה גם אם אתן לקראת סיום ההריון, זכותכן המלאה לסיים בידיים מלאות.
גם אם אתן בטיפולים והרופא נחמד ולא נעים לכן, אבל משהו לא מסתדר לכן
זכותכן להמשיך הלאה לדרוש טיפול מקיף יותר נכון יותר, אל תתנו לאיש להגדיר אתכן כסובלות מחרדה שמפריעה לכושר השיפוט או לא יודעת מה,
אתן מכירות ויודעות מספיק טוב את עצמכן, ויש מבין הרופאים שמתעלים על אחרים גם בדרך הטיפול וגם ביכולת שלהם להבין את המטופלת. אתכן.
אני מסיימת בהודעה הזו עשר שנים שבהן הריתי באמת כמעט ללא הפסקות, שנים טרופות
שרדפתי אחרי חלום בלי לאות, חלק מהשנים מתוך הדחקה מושלמת וחלק מהן מתוך המודעות שאני חייבת כרגע ועכשיו
כמו שתקראו זכיתי ואני אימא, אבל גם זכיתי בחברות (ואני מרשה לעצמי להיקרא חברה שלהן למרות שהן לגמרי בסקאלה אחרת
הידע והרצון והיכולת לעזור)
מעין ברכה עינב וזהו שבזכותן הגעתי אל תחת ידיו של הפרופסור קופרמינץ המדהים עם המחלקה הכל כך מיוחדת שלו, שנתנו לי להרגיש
חשובה ומוגנת, בלעדיהן לא יכולתי להיות כאן כי כבר הייתי מוצפת ועוד הן הוסיפו והגדילו ויחד עם מקום בלב, תמכו בי רגשית כל כך כשבעצמן מי מהן היו עסוקות עד מעל לראש או כמו עינב בעצמן חוו הריון קשה ומתיש ועדיין תמכו בי כמו שלעולם לא הייתי מסוגלת בעצמי,
ולכן לא משנה מה עברתי ולא חשוב אם כאב או היה קשה ולא רלוונטי אם היה סבל או לא היה כי מבחינתי זכיתי כל כך
ואת המזל הזה שלי אני מעבירה לכן כדי שתדעו שגם אתן אהובות וחזקות ותגיעו לסוף הטוב כי הוא מגיע בסוף מי אחרי שנה מי אחרי שלוש שנים מי אחרי עשור, בסוף זה מגיע וזה כאן.
מוסיפה לכן שיר שתמיד גרם לי לשלווה
ברגעים הכי קשים וברגעים הכי יפים שלי
אני שמחה כל כך לסיים את הסיפור הזה שעוד אשוב לספר אותו לילדיי כשאומר להן שאימא עשתה הכל הכל כדי שיהיו שלה
בינתיים אני סוגרת את הכריכה ומניחה אותו בצד, ומתחילה את חיי הרגילים ושולחת לכן המון אהבה וכוחות.
http://www.youtube.com/watch?v=g_gFnDyi2Ho
