איזה להקות עדין פעילות ויוצרות בימינו? (גם להקות חדשות וגם ישנות) אני יודע על ספוק'ס בירד ועל הפלאוור קינגס (לא בדיוק פרוג אבל סלחתי) ועל טראנסאטלנטיק (אין לי מושג איך לסווג את זה).
רוב הישנות ממחזרות את החומר הישן שלהן, אמנם. יס, ג'טרו טול וקינג קרימזון ממשיכות להקליט אלבום. על כל פנים, הלהקות שציינת הן להקות ניאו פרוג. כנס ללינק הזה, מאגר בלתי נלאה של מאגרים של להקות פרוג וכו.
לא פרוגרסיב בן זמננו. כמובן שלכל סגנון יש טווח זמן של פעילות מקסימלית\דומיננטית (במקרה של ניאו פרוג זה אמצע שנות השמונים) אבל גם הפלאוור קינגס לדוגמא עושים ניאו פרוג.
תמיד ישאר פרוג. ובגלל ש"חדש" זאת לא הגדרה מוזיקלית אז ניאו פרוג יכול בהחלט להיות פרוג סימפוני, או ארט רוק, או מה שלא יהיה. מין הסתם, כמו כל גל מוזיקלי היו לו דברים שייחדו אותו, ותתקנו אותי אם אני טועה, הניאו פרוג הוא ברובו סימפוני? ככה שאין באמת סתירה בין המושגים, או אפילו איזשהי בעיה נראית לעין.
ניאו-פרוג זה שם של תת ז'אנר של רוק מתקדם. למה קוראים לו חדש? מאותה סיבה שקוראים לו מתקדם, סתם. כי הוא נולד בשנות השמונים, ולא בשנות השבעים. אבל זה לא אומר שהוא לא שונה. ניאו-פרוג זה פשוט סגנון אחר, ואריאציה שונה של פרוג, שהייתה מספיק שונה על מנת לזכות בשם חדש. אני לא מבין למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים פרוג סימפוני וארט רוק.
ניו פרוג זה פרוג שנוצר בשנות השמונים, ולכן הוא בעצם יכול כעיקרון להיכנס תחת כל מטרייה מהרבות שיש בעולם המוזיקלי הזה, ולכן הדיון הזה די חסר פואנטה. NP- ozric tentacles- pyrmidion גם הם אגב, כתובים באולמיוזיק תחת (בין היתר) ניאו פרוג, ככה שבאמת הכל אפשרי. {וחוצמזה הם שולתים!1}
ניאו-פרוג הוא סגנון שנולד אחרי שנות השמונים. לא כל פרוג שנוצר אחרי שנות השמונים - הוא ניאו-פרוג! כשם שכל פרה היא בהמה, אך לא כל בהמה היא פרה, כמובן. לניאו-פרוג יש הגדרה מוסיקלית. המילה "ניאו" אינה מתייחסת להגדרה המוסיקלית per se, כי זאת לא המטרה שלה. כמו שמוסיקת בלוז היא לא באמת כחולה ושגראנג' לא עשוי מזבל ולרוק מתקדם אין רגליים והוא לא באמת *מתקדם* לשום מקום. ניאו-פרוג הוא תת-ז'אנר של פרוג כמו שפרוג-מטאל זה תת ז'אנר של פרוג.
בהסבר על הסיגנונות ב-AMG הם מבדילים נאו פרוג מפרוג במיטוט הזה: The music holds a much more lush sound than general rock, but lacks the sophistication of truly symphonic progressive bands like Yes or amel. Instrumentally, the bands tend to be characterized by a "noodling" approach that focuses on dynamic solos, and at its best, neo-prog lyrics are deep, insightful, and acerbic
שירי ניאו-פרוג (בדרך כלל) יותר קצרים, מכילים פחות מוטיבים, נוטים קצת יותר לפופ (בעיקר ספוק'ס בירד), פחות מורכבים, פחות מהפכניים, יותר שירה, קצת פחות אינסטרומנטלי, ובאופן כללי נוטה יותר למוסיקה קלאסית מוקדמת מאשר קלאסית-מודרנית.