הפעם תורי
יש לי בעיה רצינית. באתי לפה לפני שנה, אולי שנה וחצי, מי סופר, והבטחתי להשאר רק כמה ימים. אבל לא עמדתי בהבטחה שלי, וכל הזמן רודפים אותי רגשות אשם נוראיים. מעבר ל"מה אני בכלל עושה פה?" הסטנדרטי ומעבר ל"אני בטח מפריע להם", ולהרגשת "מה הפסיכי הזה עושה בין הילדים?" אני מרגיש צורך עז להתנצל כל הזמן ומצד שני השאלה עולה "על מה, בעצם?". אז מה עושים? איך פותרים את הבעיה הקיומית הזאת? 1) פשוט מתנצלים. 2) פשוט הולכים. 3) פשוט לא עושים גלים 4) שום דבר לא םשוט
יש לי בעיה רצינית. באתי לפה לפני שנה, אולי שנה וחצי, מי סופר, והבטחתי להשאר רק כמה ימים. אבל לא עמדתי בהבטחה שלי, וכל הזמן רודפים אותי רגשות אשם נוראיים. מעבר ל"מה אני בכלל עושה פה?" הסטנדרטי ומעבר ל"אני בטח מפריע להם", ולהרגשת "מה הפסיכי הזה עושה בין הילדים?" אני מרגיש צורך עז להתנצל כל הזמן ומצד שני השאלה עולה "על מה, בעצם?". אז מה עושים? איך פותרים את הבעיה הקיומית הזאת? 1) פשוט מתנצלים. 2) פשוט הולכים. 3) פשוט לא עושים גלים 4) שום דבר לא םשוט