הפעם אני פה בתור שואל...
אני מעדיף אתכם ולא לשאול בפורום עם נערים בני גילי וזאת מכיוון שפה האווירה ממש ממש מעולה ושם יש קטילות ופשוט אי נעימות... יש לי חברה (9 חודשים) ואני ממש ממש אוהב אותה. אנחנו שונים בהרבה תחומים - זה אף פעם לא מפריע אבל לפעמים זה מתנגש (למזלי היא מאוד מבינה) אני - עצלן וביתי. לא אוהב לצאת, אוהב את הבועה שלי וחי חיים עצלניים ורגילים. אני יכול לישון בכל מקום, גם באמצע כיתה רועשת וגם באמצע רעידת אדמה קטלנית. היא - ביתית, אבל לא יותר מידי. היא בנאדם כזה שאוהב את הפינה שלו, כמוני. אבל אני גרסא יותר מוקצנת. מה הכוונה? הכוונה היא שהיא אוהבת לצאת לפעמים, במועדים מיוחדים - היא ספונטנית כזו, היא אוהבת לטייל, להנות מהחיים. אני מרגיש שאני "תוקע אותה" בבית - כי היא יודעת שאני לא אוהב לצאת והיא לא רוצה שנצא בכוח (ואני גם לא אשקר לה ואגיד לה שאני באטרף לצאת כשאני לא) מספיק לה גם שנהיה רק שנינו, לא משנה איפה ואם יצאנו או לא. אבל לי מפריעה העובדה שלפעמים היא כן רוצה לצאת - ובגללי אנחנו לא עושים כלום... יש פה מצב של ניגודים, וזה ממש מפריע... מה אתם חושבים שכדאי לעשות? כדאי שאנחנו נצא? אפילו שבשבילי זה סתם להגרר?
אני מעדיף אתכם ולא לשאול בפורום עם נערים בני גילי וזאת מכיוון שפה האווירה ממש ממש מעולה ושם יש קטילות ופשוט אי נעימות... יש לי חברה (9 חודשים) ואני ממש ממש אוהב אותה. אנחנו שונים בהרבה תחומים - זה אף פעם לא מפריע אבל לפעמים זה מתנגש (למזלי היא מאוד מבינה) אני - עצלן וביתי. לא אוהב לצאת, אוהב את הבועה שלי וחי חיים עצלניים ורגילים. אני יכול לישון בכל מקום, גם באמצע כיתה רועשת וגם באמצע רעידת אדמה קטלנית. היא - ביתית, אבל לא יותר מידי. היא בנאדם כזה שאוהב את הפינה שלו, כמוני. אבל אני גרסא יותר מוקצנת. מה הכוונה? הכוונה היא שהיא אוהבת לצאת לפעמים, במועדים מיוחדים - היא ספונטנית כזו, היא אוהבת לטייל, להנות מהחיים. אני מרגיש שאני "תוקע אותה" בבית - כי היא יודעת שאני לא אוהב לצאת והיא לא רוצה שנצא בכוח (ואני גם לא אשקר לה ואגיד לה שאני באטרף לצאת כשאני לא) מספיק לה גם שנהיה רק שנינו, לא משנה איפה ואם יצאנו או לא. אבל לי מפריעה העובדה שלפעמים היא כן רוצה לצאת - ובגללי אנחנו לא עושים כלום... יש פה מצב של ניגודים, וזה ממש מפריע... מה אתם חושבים שכדאי לעשות? כדאי שאנחנו נצא? אפילו שבשבילי זה סתם להגרר?