ייתכן ויש בידי דברים לך לאמור
מראש אני מתנצל על ההקדמה, אך נראה לי כי הינה הכרחית. במשך שנים, הייתי מכור לאופיאטים, שהפסקת צריכתם הובילה להתמכרות לאלכוהול (איך אפשר שלא משולבת במעט אופיאטים לחיזוק, ואה..כן, הרבה ניקוטין), אך לא בכך עסקינן...כתוצאה משימוש אינטנסיבי בחומרים פסיכואקטיביים, סבלתי מדמנציה, ואף עלה חשש לסכיזופרניה...העניין הוא שבמהלך כל נסיונות הגמילה סבלתי באופן קבוע ממניה דיפרסיה, שאותותיה ייתכן קיימים בי גם היום, אך אני מחלים ומשתקם ממנה וקיומה הוא במידה אפסית. בשלב מסוים, לאחר התקף פסיכוטי, ונטילת תרופה לטיפול בסכיזופרניה, הבנתי שעלי להפסיק לשתות ובטח לצרוך סמים מסוכנים (ע"פ הגדרת החוק, אע"פ שניקוטין הינו אחד המסוכנים רק אינו ברשימה), וכיום, לאחר תובנה שעלתה בי לילה אחד בו שתיתי למרות השימוש בתרופה, אני אלכוהוליסט לשעבר באופן רשמי, זה יותר מחצי שנה בהצלחת הפסקת השימוש באלכוהול ובאופיאטים, ההפסקה הייתה מיידית, כאשר הלך הרוח היה פשוט אחר מאלה שבנסיונות הגמילה שקדמו. אוכל לתאר זאת כמאבק ספונטני במלוא הכח שכשל, אל מול טקטיקת מלחמה החלטית ומתוכננת מראש שהביאה אותי להצלחה, או אפילו להרעיב את האויב למלחמה, עד כי תפרוץ בו מלחמת אזרחים ויקרוס. והדרך להשיג זאת הייתה קלה ופשוטה, על אף מצבי הדמנציה והמניה דיפרסיה בהם הייתי שרוי (ועל אף כי שיכחה עמוקה אצלי הצליחה לבלגן לא מעט החלטה להפסיק התמכרות לעישון למשל, אך עדיין איני רואה בה סיבה לא להצליח). כיום, אומר לך בוודאות, כי אין כל קשר בין המצב הנפשי שבזמן הגמילה לחוסר המצאותו של הגורם הממכר, ומנסיוני אני מתכוון להתמכרויות קשות לא פחות אם כי כלל לא בהכרח הרסניות יותר בסופו של יום, כי אם התניות הנוצרות במוחנו, המקשרות את המצב הנפשי למושא ההתמכרות. בהתמכרויות, העניין הוא בגלולה היוצרת את המחלה (ואפילו תרופות פסיכיאטריות מן הדור החדש מושתתות על העקרון ההפוך). מאחר וכיום אני מביט באור הנכון על ההתמכרויות הללו, כי למרות הפסקת ההתמכרויות ההרואית שחוויתי, צלם האנוש שבי היה פחות מחצי שהינו כיום; זאת בנוסף, בעזרת ספרו של אלן קאר (שמנסיון יכול לדבר גם אל ליבם של נרקומנים, כי מה אנחנו המעשנים אחרי הכל?), והמנחים בסדנאות של הרשת, וכעת בעזרת הגילוי של הפורום הנפלא הזה, מתחילה להבשיל בי ההארה, סתם כי אני מרגיש שתובנה לא מספיקה לי, וזה ייתכן בהחלט רק תירוץ עלוב לדחות את הפסקת העישון (כמכור אשפתות מפואר אחרי הכל נותרתי חסר כל
) ואני מניח כי זה רק עניין של זמן עד שאשליך ממני את חפיסת מקלוני העשן לאלתר. שורה תחתונה, הדיכאון ומפח הנפש הקשורים לגמילה, קשים ועמוקים ככל שיהיו, הינם פועל יוצא של התמכרות, ולא של ההפסקה שלה,...בפסיכיאטריה נטען שמחלת הנפש היחידה שלי היא הסכמה למעשים הנתעבים הללו נגד עצמי. עוד אבקש לציין כי פרט להיותי לקוח של רשת אלן קאר, אין לי כל קשר מסחרי אחר לזו שלעיל. אם כי אני תומך נלהב של הגישה הנאורה מבחינתי לפחות, המצריכה מועמדות לפרס נובל לשלום על גילויה ותרומתה לבריאות האנושות ברובד הנפשי לא פחות מן הפיסי. כי ללא דעת אין כל דרך אחרת לעבד ידע; וללא ידע, אין כל יכולת לעשות, או לא לעשות...בהצלחה!
בהצלחה..