הפסקתי לעשן

Unsteady

New member
הפסקתי לעשן

שבועיים וקצת, הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" באמת שינה את דעתי לגביי כמה דברים, בנוגע לעניין של ריכוז, הרגעה וכו', מה גם שיש שם הרבה מאוד דברים הגיוניים שמסופר על סיטואציות שונות בחיים שבהם כל מעשן נתקל. העניין שבראש - הפנמתי והבנתי את הדברים, שבעצם כל עניין העישון הוא אשליה ושטיפת מוח (מסכימה עם כל מה שכתוב בספר לחלוטין!) העניין שמבחינה פיזית, גופנית הגוף לכאורה "דורש" את המנה של הניקוטין, מדי פעם זה בא והולך... אחרי כמה זמן בערך אמורה לעבור ההרגשה הזו של "דחף" מדי פעם? כאמור, בראש הכל מובן, אבל "מפלצת" הניקוטין מדי פעם מתעוררת אצלי מבחינה פיזית, לא מנטאלית. תודה מראש.
 
שאלה: איך את יודעת

מתי המפלצת היא פיזית ומתי מנטלית? יש המדברים על שלושה שבועות אבל אני בטוח שזה די שונה בין מכור למכור!
 
שלום לך יקירה

שמחה מאוד לשמוע שהפסקת, ועכשיו רצוי להתקדם עוד שלב, לעשות עוד חיבור לחיי היום יום. זה עובד ככה, כמעשנים, בגלל שהסיגריות מאמללות אותנו וגורמות לנו לאי שקט עצבנות ריקנות והרבה תחושות לא נוחות, כל פעם שאנחנו מדליקים סיגריה ההתמכרות לסם, המייצרת את אותן תחושות טיפה נפתרת לאותו רגע נתון, ואז במוח שלנו נוצר הקיבוע הרגשי, סיגריה פותרת את אותן בעיות. עכשיו, אנחנו מפסיקים, הסיגריה הפסיקה לאמלל אותנו, אבל יש את המצבים הרגילים של החיים שגורמים לאותן תחושות, ואז זה זורק אותנו לאותה אשלייה שסיגריה תוציא אותנו מהמצוקות. באותו רגע ניתן לבחור בין שתי אופציות: 1. להרגיש אומללה שאין לי סיגריה שבעצם תגרום לי להרגיש רע כל הזמן 2. לשמוח שלפחות ממשהו אחד שמאמלל כל יום כל היום ניפטרתי
התחושה הפיזית (מפלצת הניקוטין)מייצרת מצב מנטאלי לא נעים, שניתן לשלוט ולנהל אותו (בטח ובטח אחרי שהיא כבר מתה)!!! ובאמצעות זה להשתחרר מהכלא לתמיד, ספרי מה הולך...
 
למעלה