הפסקנו את הריטלין
לאור דיווחים חוזרים ונשנים מהמחנכת על כך שהבן שלי סגור ומכונס בתוך עצמו, והתסכול האדיר שאני חשה בכל פעם מחדש בגלל חוסר הידע מה לעשות, המחנכת העלתה רעיון לקחת את יום שישי לפני כשבוע וחצי ולנסות לא לתת ריטלין, היא הבטיחה שתתן לי דיווח מדוייק, היא אמרה שהרי ממילא לבני אין בעיות התנהגות והוא ילד שקט, מנומס וממושמע. (תזכורת, מינון הריטלין שקיבל SR 20 מ"ג, וחצי כדור ריטלין רגיל.) ללא הריטלין, הדיווחים ביום ראשון היו חיוביים, אין יותר התכנסות וסגירות, הילד מלא בשמחת חיים, כאילו שהוא נפתח, עברו עוד יומיים, כמובן עדיין בלי הריטלין, ובבוקר יום שלישי שעבר בני איחר לביה"ס, המחנכת קלטה אותנו והיא רצה אחריי כדי לדווח לי באושר שהיא ממש רואה שינוי מבחינת הפתיחות של בני, היא אומרת שעד כדי כך הוא השתנה שהיא חוזר כל הזמן על דבריה של הילדה שיושבת לידו, והיא, המחנכת צריכה להעיר לו על כך מידי פעם. המחנכת אמרה לי שהיא היתה חייבת לומר לי את זה כדי לתת לי הרגשה טובה. כמובן שזה עשה לי את היום ומאד התרגשתי, אך, אני עדיין לא רואה שינוי מבחינת כתיבת שיעורי בית ביומן, לא רואה שהוא כותב הרבה בכיתה. אתמול למשל הוא חזר הביתה עם שני דפי עבודה בתורה, כשעבדנו על השיעורים, הוא כל כך שיתף פעולה והסביר לי בדיוק מה שהמחנכת מדברת איתם בכיתה, הוא הספיק לכתוב אולי תשובה אחת בכיתה. זו הבעיה, שהוא בקושי עושה משהו, השאלה איך ניתן לדרבן אותו? היום יש אסיפת הורים, יש אילו שהם המלצות שאוכל לתת למורה כיצד לעבוד עם בני כדי שישתף פעולה? שיפתח יותר? הוא נורא בישן, יש לו איזושהי רתיעה מאנשים מבוגרים לפי מה שאני מבינה ובביה"ס לא ממהרים בכלל עם התראפיה באומנות שאני כל כך מתחננת כבר מתחילת השנה.
לאור דיווחים חוזרים ונשנים מהמחנכת על כך שהבן שלי סגור ומכונס בתוך עצמו, והתסכול האדיר שאני חשה בכל פעם מחדש בגלל חוסר הידע מה לעשות, המחנכת העלתה רעיון לקחת את יום שישי לפני כשבוע וחצי ולנסות לא לתת ריטלין, היא הבטיחה שתתן לי דיווח מדוייק, היא אמרה שהרי ממילא לבני אין בעיות התנהגות והוא ילד שקט, מנומס וממושמע. (תזכורת, מינון הריטלין שקיבל SR 20 מ"ג, וחצי כדור ריטלין רגיל.) ללא הריטלין, הדיווחים ביום ראשון היו חיוביים, אין יותר התכנסות וסגירות, הילד מלא בשמחת חיים, כאילו שהוא נפתח, עברו עוד יומיים, כמובן עדיין בלי הריטלין, ובבוקר יום שלישי שעבר בני איחר לביה"ס, המחנכת קלטה אותנו והיא רצה אחריי כדי לדווח לי באושר שהיא ממש רואה שינוי מבחינת הפתיחות של בני, היא אומרת שעד כדי כך הוא השתנה שהיא חוזר כל הזמן על דבריה של הילדה שיושבת לידו, והיא, המחנכת צריכה להעיר לו על כך מידי פעם. המחנכת אמרה לי שהיא היתה חייבת לומר לי את זה כדי לתת לי הרגשה טובה. כמובן שזה עשה לי את היום ומאד התרגשתי, אך, אני עדיין לא רואה שינוי מבחינת כתיבת שיעורי בית ביומן, לא רואה שהוא כותב הרבה בכיתה. אתמול למשל הוא חזר הביתה עם שני דפי עבודה בתורה, כשעבדנו על השיעורים, הוא כל כך שיתף פעולה והסביר לי בדיוק מה שהמחנכת מדברת איתם בכיתה, הוא הספיק לכתוב אולי תשובה אחת בכיתה. זו הבעיה, שהוא בקושי עושה משהו, השאלה איך ניתן לדרבן אותו? היום יש אסיפת הורים, יש אילו שהם המלצות שאוכל לתת למורה כיצד לעבוד עם בני כדי שישתף פעולה? שיפתח יותר? הוא נורא בישן, יש לו איזושהי רתיעה מאנשים מבוגרים לפי מה שאני מבינה ובביה"ס לא ממהרים בכלל עם התראפיה באומנות שאני כל כך מתחננת כבר מתחילת השנה.