היי ג´ינג´ית
לא הייתי פה אתמול. קיבלתי הודעתך, ושלחתי גם. ועכשיו: עומד בחצר הבקתה, רוכן מעל הגדר, צופה אל השביל. יודע שעוד רגע אראך עולה בו, כתם אדמדם באופק... ומפליג במחשבות: לא אצא לקראתך, אשאר כאן, נועץ מבט, ארגיש את המרחק המחושמל הולך ומתקצר. ארגיש את מבטך על עיני, סורק את גופי. עד תגיעי אל השער. ואת תפתחי אותו לקראתי... דימדומים, האויר קריר... ועוד מפליג: איך ארגיש את חום גופך האדמוני, גוף פוגש גוף, פיות מתערבבים. ידיים קרות נשלחות, ("ומסען ארוך ומפותל") מרגיש את השדיים הרכות החמות, עטופות בצמר, ואת החום העולה מעבר לכפתורי הג´ינס, וקרירות, מגששות את גבי... מתחיל כבר להחשיך, ועדיין רק ירוק בקצה השביל.