הפלופ הגדול.

[המוזרה]

אילו רק שאלת..

אבל אם אתה רוצה המלצה - בדיוק כתבתי למטה על שני ספרים ששכחתי בשרשור הספרים הטובים. שניהם מומלצים מאד

 

[המוזרה]

../images/Emo32.gif וואי איך שכחתי בטובים !!!!../images/Emo12.gif

שני ספריו של ברנהרד שלינק שתורגמו לעברית - נער קריאה - ממש מופלא, נהניתי עד מאד ואהבות מוברחות - סיפורים קצרים משובחים

 

[שבולת ירוקת העין]

הזקן והים?

אני דווקא מאוד אהבתי. ולעומת זאת את פונטנלה לא הצלחתי לחבב, ואחרי מאמצים שנשאו פרי של בערך 20 עמודים נטשתי. עניין של טעם (פלפל, מוסקט, פפריקה) וגם, כנראה, של מצברוח

 

[אטיוד5]

גם אני אהבתי ...

אע"פ שהוכרחתי, כמו נאטמג. נכון, היו שם כמה קטעים משמימים. אבל הסה"כ מהנה.

 

[אטיוד5]

מה יש לכם כולכם ...

נגד האלכימאי? פשוט, פשטני, נכון. אבל גם לא מתימר להיות יותר מזה. לדעתי מקסים בפשטותו. כמו ספר לילדים. בעצם, לא כמו. נו, אז מה? תרומתי הצנועה לרשימה כבר הורמה - המאהב. אה, וכמובן, יונה וולך. כבר אמרתי שאני לא מבין מלה שירה, נכון? אז ניסיתי בכל זאת להפריך את התיאוריה הזאת. שלפתי את וולך מהספריה העירוני. ללא הועיל. שירה ואני לא נפסע יד ביד לעבר השקיעה.

 

[hillelg]

../images/Emo124.gifשירה!

לא יפה, איך שמדברים עלייך פה...

 

[Idan91]

אה, וואלה,

גם את "הנסיך הקטן" לא אהבתי. שמעו קטע: למרות שנאי לא קוראת ספרים השנה, התחלתי לקרוא אתמול ספר. שכבו אצלי על הרצפה שלושה ספרים שלקחתי מהספרייה לפני כמה זמן (והתכוונתי להחזיר בלי להתחיל), אבל מאחר שהשבוע עמוס יל בנסיעות, החלטתי לקחת אתמול אחד מהם. שלפתי בלי להסתכל. לספר קוראים "המקווה הלוהט" (אני כמעט בטוחה שלא שמתי לב לזה כששאלתי אותו). התייאשתי בערך בעמוד 17, הפעם היו אלה תיאורי הדרשות, ולא תיאורי הנוף.

 

[shellyland]

יונה וולך

משוררת ענקית. השירה העברית הנשית לא היתה מה שהיא ללא יונה וולך. נכון, היו לה (הרבה) התפלקויות לא ראויות, ממש כמו לדוד אבידן, אבל הן לא הצליחו להעיב על שיריה הטובים. * וזה לא מה ש ישביע את רעבוני לא זה לא מה שיניח את דעתי לא זה לא זה.

 

[nutmeg]

עם וולך לא מפריכים

עם פגיס לעומת זאת אפשר להתחיל לחבב שירה.

 

[shellyland]

בטח שכן! מה נהיה לך? וולך מלכה../images/Emo47.gif

(שיבולת - שתקי!) הנה כמה מהיותר עדינים וקלים לעיכול שלה: * את גרגר האני עטפה צדפת הרגש בציפוי פנינה ולא הרגישה עוד ולבה אטום חתום ואין באני שלה לנגוע ככה היא זאת אני יודעת באני החי שבקרבי אבוא אליה ואלך. * גם הים נסוג ויש לו אולי רגשי אשמה כמו לי פתאום והכל חוף ויש צדפים לאסוף וחיות וצריך לחזור מהנסיגה ולאסוף. שירי הנוף והסמלים הגדולים מן הטבע חוזרים לאט: מוכנים כמו צדפות על חוף לאסוף. * שים סכר גדול ליד מעיינות הכאב אגֹר אותו כמו מים שמֹר עליו שלא יתפזר כי הוא חייך. שיר בנקיק נסתר בצוקים אילה שותה מים מה לי ולה אלא צוקי לבי אלא מעיין חיי אלא נסתר אילה מה לי ולה אלא אהבתי.

 

[nutmeg]

אני מאוד אוהבת את וולך

רק חושבת שמי שרוצה להתקרב לשירה מכיוון שעד היום שירה לא היה כוס התה שלו(בלשון המעטה), וולך היא לא מקום טוב להתחיל. דעתי בכולופן

 

[Idan91]

או! נפלא!

1. באדולינה, כמובן. זה אכן לווה בכמה וכמה ויכוחים עם חברים שמשום מה אהבו את הספר. 2. בעל זבוב. הייתי צריכה לקרוא אותו לספרות לפני שנתיים, וזה היה אחד הדברים המעיקים. כלומר.. היו קטעים שהחלטתי שז בעצם ספר חכם ומעניין, אבל בסה"כ, זה לא. בטח יש עוד, אבל אני צריכה לחשוב על זה.

 

[or99]

אמת מארץ תצמח - הרב סבתו...

תיאום כוונות לעומת זאת מומלץ. (למרות שעדיין לא קראתי את כולו.)

 

[hillelg]

מה??? ספר נפלא!

יותר מ'תיאום כוונות', לענ"ד.

 

[or99]

טוב... עניין של טעם.

אני לא יכולתי לקרוא יותר מכמה עמודים.

 

[אוֹחַ]

"למי צלצלו הפעמונים" להוציא הפתיח (

אין אדם אשר הוא אי כליל בתוך עצמו...) - השעמום חוגג!

 

[שושן פרא]

"התחלתי ולכן אסיים" ../images/Emo141.gif

מין דפוס מעיק, שגורם לי להמשיך לקרוא ספרים שדיברו עליהם הרבה, גם אם אני ממש לא נהנה מהם. לפני כחודש קיבלתי מתנה את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", ושרדתי 100 עמודים לפני שהלכתי לסטימצקי לממש את פתק ההחלפה. כזה נודניק.

 

[אטיוד5]

טוב שאתה אומר לי ....

אני בעמוד 12, ותוהה אם להמשיך.

 

[giulietta]

ממממ... איזה שירשור שובב

מוצא חן לי

עד כמה זה יהיה חילול הקודש לומר שלא עלה בעפעפי לצלוח את "רומן רוסי" של מאיר שלו? כן...כן...אני יודעת, ספר עטור תשבחות. אבל, מה לעשות, כל תאורי האגרונומיה הרדימו אותי... ניסיתי פעמיים. נדמה לי שהגעתי לעמוד 30 בכל פעם...

 

[גנגי]

חילול הקודש, אכן,

ויותר מזה - ההפסד כולו שלך, כי זה ספר נפלא. ואגב החמצות של ספרים נפלאים - אני מכירה מישהו שלמרות המלצותיי והפצרותיי לא הצליח להגיע אפילו לעמוד עשרים ב"דברי ימי מנזר" של סרמאגו..