הפיק שלי ^^

הפיק שלי ^^

עוד מעט הפרק הראשון בהודעות.. בקובץ המצורף, זה הפרק הראשון+ההקדמה, לכל מי שפיספס..
 
ובהודעות =]

-פרק 1- "מיאו.." שיאורי מלמלה, המבחן שהיה להם שלשום במתמטיקה התיש אותה, ומחר יש לה מבחן על תרבות יפן העתיקה. "פסטיבל האביב קרוב...יאי!" היא מלמלה לעצמה.. "מחר זה הולך להיות יום ארוך..." שיאורי נאנחה בעייפות, והניחה לראשה לצנוח על הכר. עיניה נעצמו אט-אט, והיא שקעה לחלום.. "היי! נאקאנו-צ'אן.." קול עדין נשמע בראשה. 'זה הוא..' ליבה דפק בעוצמה. "כן?.. קאי-קון.." השם שלו התנגן בפיה כמנגינה צוהלת. "תרצי לבוא איתי לפסטיבל האביב?.." "בוודאי!!!..אר.. כלומר, אני אשמח.." "מצויין.. אני אאסוף אותך בשבע.." 'זה הולך להיות יום נהדר!!!' היא חשבה באושר. אך לפתע! ברק חתך את השמיים, ורעם הרעים. מול עיניה עמדה דמות.. "מצטערת להרוס לך את השמחה, שיאורי. אבל יש לך תפקיד." "אבל! פסטיבל האביב.. ו..קאי!" "תצטרכי לוותר על זה.. יש דברים חשובים יותר." "למה שאני אקשיב לך!!" "כי גורל העולם כולו, מונח על כף-ידך." ואז כמו מתוך קסם, הופיע על כף-ידה כוכב קטן.. "זה הכוכב שלי, תשמרי עליו... רק את, יכולה להשתמש בו, רק לך יש את הכוח.." "אבל..." "שש.. בלי אבל.. זה התפקיד שלך..." הדמות המעורפלת נעלמה בהבזק של אור. ושיאורי נותרה לבד, מביטה סביב על אדמה חרוכה, ועיר הרוסה. היא קמה בפתאומיות מהמיטה, 'זה רק חלום.. זה רק חלום..', היא התיישבה על המיטה, נוטפת זיעה. למרבה הפתעתה, מונח בתוך כף-ידה היה כוכב קטן... "או שלא.." היא פלטה בתדהמה. *** השבוע חלף מהר, בלי שום תקריות מביישות, חוץ מפעם אחת, שבה אקארי דחפה אותה-- בלי כוונה לפי דבריה-- לכיוונו של קאי, והיא כמעט מעדה ונפלה עליו. *** "היי שיאורי-צ'אן!! יש לך שרשרת יפה, מאיפה היא?.." מיאקו אמרה, מביטה על תליון הכוכב שהיה מחובר לשרשרת ורודה. "מה..מה??.." קולה של מיאקו הקיץ את שיאורי מחלומותיה. "כן, תליון הכוכב ממש יפה!" מיאקו חייכה במתיקות. "הו.. זה.." שיאורי הביטה על התליון שלה, ונזכרה שמרוב מהירות, היא שכחה להכניס אותו אל מתחת לחולצתה, "טוב אמ.. קיבלתי אותו, מקרובת משפחה!" שיאורי שיקרה, מחייכת. "הוא ממש יפה!!" מיאקו אמרה, מחייכת גם כן. "תודה.." שיאורי חייכה. אדון קינמוטו נכנס לכיתה, שיאורי הופתעה לראות אותו, לא היה אמור להיות להם שיעור מוסיקה.. אלא שיעור מתמטיקה. "צר לי להודיע לכם, שגברת שיניצ'ירו חולה, אז במקום ללמוד מתמטיקה, אנחנו נעשה חזרות לפסטיבל האביב שמתקרב.." הוא חייך אל התלמידים המתלחששים. "איזה יופי!!" שיאורי לחשה למיאקו, "בהחלט! כי שכחתי לעשות שיעורי בית.." הצטרפה אליהן אקארי. "חחח.. באמת אקארי.." מיאקו אמרה, צוחקת. "אנחנו נעבוד על השיר 'פריחת הדובדבן', שיאורי, את הסולנית.." אדון קינמוטו אמר, מחייך לעברה. כל הראשים הופנו לעברה, היא הסמיקה כשהיא ראתה שגם הוא-קאי, מביט בה.. "כל הכבוד, שיאו-צ'אן! את הסולנית, Good for you!" מיאקו אמרה, מחייכת אליה. "בואי נתערב שהארוקה-סאמה תהיה על הפסנתר.." מלמלה שיאורי, "שמעתי שהיא מנגנת מעולה! באיזו כיתה היא, בכלל?.." אקארי שוב הצטרפה אל השיחה שלהן. "היא בכיתה י', שנה מעלינו.. שמעתי שהיא זאת שתמיד מנגנת בכל הפסטיבלים, ושהיא למדה נגינה מגיל 7!" מיאקו אמרה, מביטה על אקארי ושיאורי ברצינות. "גם אני שמעתי את זה... אבל כעיקרון, היא בגילנו.. פשוט הקפיצו אותה כיתה." שיאורי השלימה את החסר בדבריה של מיאקו. "באמת??.. בטח היא גאונה.." אקארי מלמלה, "הלוואי עליי.." היא הוסיפה לאחר שנייה. שיאורי גלגלה את עיניה והחזירה את מבטה אל אדון קינמוטו, שהמשיך לספר מה התפקיד של כל תלמיד בפסטיבל האביב. "אקארי, את אחראית על התפאורה, ומיאקו, את אחראית על התלבושות.." ובכל הוא סיים את כל תפקידי התלמידים. "תתחלקו לקבוצות, לפי מה שכתוב על הלוח.. ולכו עם המורים שאחראים עליכם.." "כן, אדון קינמוטו!" כל התלמידים אמרו בבת אחת. השלושה ניגשו אל הלוח והביטו בו, מיאקו ואקארי צווחו בשמחה כשהתברר שהן באותה הקבוצה, ושהמורה שאחראית עליהן זו המורה לאומנות. "כיף לכן..." מלמלה שיאורי. היא חיפשה את שמה על הלוח, "אבל לי... יותר כיף!" היא פלטה, ועיניה בהקו. "וזה למה?.." אקארי שאלה בחיוך. "כי אני! כי אני!! עם קאי!..הוא מנגן על גיטרה.. הוא כל-כך מדליק!!" שיאורי אמרה, נוזלת לשלולית ורדרדה. "תהני!" אקארי קרצה לה, והלכה יחד עם מיאקו לכיתת האומנות...
 
יפה.....

זה באמת מעניין מאוד אבל חשבתי שזה פרק 2.... ודרך אגב הדמות המסתורית זו סאקורה לא?
 
תודה ^__^

אולי זו סאקורה, ואולי לא
חח.. לא, זה פרק 1, מקודם זו הייתה הקדמה :] כדי שתכירו אותם פחות או יותר.. ^^
 

h p g i r l

New member
יפה^^../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

ואם כבר פאנפיקים, פרק ב' של שלי יפורסם בקרוב...^^
 
למעלה