הפינה השבועית - War

[שבלוז]

הפינה השבועית - War

חברי להקת "היצורים" The Creators אח"כ "משמרות הלילה" Nightshift היו אמנים צעירים ומוכשרים שביצעו במהלך שנות ה 60 כיסויים ללהיטי ה R&B. הרעיון שלהם היה לאסוף הרבה אמנים מוכשרים מרקע שונה ולייצר ביחד משהו משותף. זו אחת הסיבות שלקראת סוף שנות ה 60 הם צירפו את Thomas Sylvester "Papa Dee" Allen , מתופף ג'אז שהצטרף לגרעין הקשה של הלהקה : Leroy "Lonnie" Jordan Morris "B.B." Dickerson, ו Charles Miller. לקראת סוף שנות ה 60 הם צברו מוניטין מספק כלהקה מוכשרת ואף מולטי אתנית ומולטי-מוזיקלית בשביל למשוך את עינם של ציידי כשרונות שחיברו אותם ל Eric Burdon. בורדון, הסולן של להקת הרוק Animals, היה בקטע של טיולים והרפתקאות אליהן צירף אליו נגן מפוחית יליד דנמרק בשם Lee Oskar, המשותף לכל הללו היה שהם רצו להתחבר ל R&B, בעוד ה"יצורים" היו זקוקים למוזיקאי משופשף כמו בורדון, כמו שאמר לוני ג'ורדן, "אריק לימד אותי המון", ככה שביחד נוצרה War. להקת "מלחמה" לא שרדה עם בורדון הרבה, הוא התקשה להתמקד וטייל בין פרוייקטים מוזיקליים, מאידך הוא כן הופיע איתם לעיתים רבות, והשתתף בשני סבבים מוצלחים בבריטניה ובארה"ב ממש בתחילת שנות ה 70. הנסיון שצברו סייע להם להניח רגליים במקומות שונים על הגלובוס, עוד לפני שיצאו לדרך העצמאית שלהם עצמם. העובדה שהיו תחת ספק מנהיג ספק מישהו שלא נמצא היא אולי סיבת המפתח לכך שמעולם לא היה להם מנהיג אחד דומיננטי. מרגע שבורדון עזב, הם היו חבורה של כשרונות מאחורי הצל של עצמם, ולא להקה שמונחית ע"י סולן כלשהו. הדבר רק שיבח את המוזיקה שלהם והפך אותם לייחודיים ביותר, ולגמישים מוזיקלית. הגרובים שלהם נשמעו ממש ככה, כמו להקה , יותר אולי מכל להקת פ'אנק אחרת. מי שרוצה להמשיך מכאן, מוזמן.

 

[דוויק]

הנה ביקורת על האוסף שלהם שכתבתי

מזמן מזמן מזמן WAR – The Best Of… - הד ארצי (Avenue/Rhino) WAR, למי שלא מכיר, הם אחד הרכבי ה-Fאנק הטובים ביותר שהוציאה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הרכב עם המון נגנים, שמושפע מהלטינו, מה-Fאנק ושהלך ושכלל את עצמו לאורך השנים עד להתפרקות לפני כשבע שנים. מדובר בהרכב רב גזעי – לטיני, שחור ולבן – שניסה לתפוס וליצור צליל אחר וייחודי. ההרכב עבר תהפוכות רבות בשנים שחלפו מהקמתו. נגנים התחלפו, סולנים באו והלכו – בהם גם Eric Burdon, איש ה-Animals ("House of the Rising Sun"), שלמעשה נתן להרכב את שמו, קודם קראו להם Night Shift, והשיג להם חוזה בחברות תקליטים בארה"ב. לאחר שעזב את ההרכב החלו WAR בדרכם העצמאית. ההתחלה, האלבום הראשון שלהם למעשה (1971), היה כישלון ובהתאם לכך הוא אינו מבוטא באוסף זה. לעומת זאת שורת האלבומים שלאחר מכן, עד לשנת 1977 היו הצלחה מסחררת ו-WAR מיצבו עצמם כאחד הרכבי ה-Fאנק החברתיים והמובילים בארצות הברית. ב-1978 חטפה הלהקה מספר זעזועים כאשר Charles Miller, הסקסופוניסט ואחד הזמרים נרצח במהלך שוד, הבאסיסט דיקרסון עזב, וצורפה זמרת חדשה להרכב. למעשה כל שנות ה-80 היו ניסיון של הלהקה להתייצב, לחזור לתהילה ולהצליח. הדבר לא עלה בידם ורק לקראת 1994 הצליחה הלהקה כמעט לעלות על ההצלחה, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. ההרכב התפרק כאמור בשנת 1997. WAR לאורך השנים ניסו להביע את זעמם על עוולות חברתיות, זהו ניסיון תמים ויפה (ויש שיגידו מוצלח) להעביר דרך ה-Fאנק את הזעם של קבוצות בחברה האמריקאית מהבלאקספלוטיישן (ניצול המצוקה השחורה לצרכים כלכליים), האפלייה של הלטינים, והניתוק של הלבנים והמחסור במחאה שלהם לכך. הם הצליחו להביע לאורך השנים את המסר שלהם בעצם קיומם כקבוצה רב-גזעית מוסיקלית. אמנם הם לא נגעו בשמיים באופן מלא ודרכם הייתה מלאה חתחתים, אך הם עשו ניסיון כנה ואמיתי להרים את האמירה שלהם ולהביא אותה לאוזניים האמריקאיות באשר הן. האוסף הנוכחי מציג מסע מוסיקלי מתחילת דרכם של WAR עד לאלבומם האחרון. הוא נותן הזדמנות לקהל מאזינים חדש שאינו מסוגל לקנות את כל 18 האלבומים שלהם, להכיר את ההתפתחות המוסיקלית, מההתחלה השמחה לסוף העגום. במידה רבה האוסף הוא סקירה של דיסקוגרפיה ולא מיפוי של הלהקה כמו שפעלה באמת, אלא כמו שרצתה שישמעו אותה. אין כאן קטעים מהופעות חיות, אין כאן ראיונות או ציטוטים. זה אוסף של שירים מהרפטואר שלהם ותו לא. יש כאן בובה של שירים, להיטים אחד-אחד. אני אוהב Fאנק, ורואה בו לחם קודש מוסיקלי, אז מן הסתם אני אוהד את האלבום הזה. אך עדיין קשה לי שלא להסתיר את אכזבתי מכך שאנשי Avenu/Rhino, לא נתנו אנתולוגיה מוסיקלית מגוונת יותר, הכוללת בוטלגים.

 

[שבלוז]

../images/Emo127.gif

 

[Flawskee]

שאלה

זה WAR שאחראים לשיר Me and baby brother? אחחחחח הבורות

 

[Kaplan3]

חח די בטוח שכן.

 

[שבלוז]

המשך...

ההשפעה של אריק בורדון על "מלחמה" באה לידי ביטוי גם באלבומים הראשונים בלעדיו, הראשון שבהם "War” , שהוקלט באפריל 1971. יחד עם השילוב של השפעות הג'אז וה R&B של שנות ה 60 נתקבלה תוצאה שיותר משוייכת לג'אז-רוק מאשר פ'אנק, כאשר הגרובים מתארכים. בנובמבר 1971 הוקלט האלבום All Day Music שנשמע יותר מודרני , השירה הובלטה הרבה יותר, הגרובים נשמעו טוב יותר, והוא לא נשמע כמו אסופת קטעי ג'אז כמו האלבום War. האלבום הביא לפריצה של הלהקה למצעדי המכירות, הן לאלבום ולמספר להיטים ממנו. עדיין "מלחמה" במידה מסויימת חיפשו כיוונים, ניתן היה לשמוע הרבה השפעות ממוזיקה לטינית Santana וג'אז עד פ'אנק R&B ורוק. רק ב1972 כשייצא האלבום The World Is A Ghetto , אפשר לומר שהגרוב שופר מספיק בשביל להשמע במוקד, אולי אלבום הפ'אנק הממשי הראשון שלהם. זה לא פגם בהשפעות הג'אז והמקצבים הלטיניים שהורגשו היטב, אבל הפעם הם סומפלו לתוך הקונטקסט של ה R&B בצורה טובה יותר מהאלבומים הקודמים, כולל אלמנטים של מחאה.The Cisco Kid היה השיר המוצלח ביותר שלהם מאז שהחלו , וההצלחה של האלבום היתה בקרב קהילות רבות כולל ובעיקר הלטיניים. האלבום גם עיצב ואפיין את הלהקה כלהקת שמדבר לקהל הפ'אנק אמנם אך בעיקר ללאטיניים. מה שסנטאנה עשה ברוק הם רצו לעשות ב פ'אנק וזה תפס היטב. הלהקה בנתה את עצמה מאלבום לאלבום, עד שהגיע לשיא הפופולאריות ב 1975. האלבום Can't We Be Friends כבש את המצעדים , כאשר השיר Low Rider שנשמע כמו פ'אנק לאטיני כבש את פסגת המצעדים. בנוסף, השפעות של הרגאיי וג'אז נשמעו באלבום הזה. זהו האלבום הראשון שלהם מאז הרגאיי פרץ את גבולות ג'מאייקה ב 1973, ו"מלחמה" כרגיל לא פיספסו הזדמנות לשלב צלילים חדשים למוזיקה שלהם, גם כאשר זה בא על חשבון צליל ייחודי שמזוהה בקלות רבה יותר. Platinium Jazz, אולי האלבום הג'אזי ביותר ייצא ב 1977. במידה מסויימת ניתן לומר כי "מלחמה" מעולם לא היו להקת פ'אנק טהורה, הם השתמשו בגרובים של פ'אנק ועוד רעיונות של הפ'אנק, אבל ג'אז היה חשוב להם לא פחות, והקהל הלאטיני שלהם אהב את ההשפעות הלאטיניות שהם שילבו בנוסף לרוק. Youngbloods שייצא ב 1978 הראה חזרה לקונטקסט היותר פ'אנקי של הלהקה מהאלבום הקודם עם הכיוונים ה ג'אזים. בעיות אישיות של חברי הלהקה ,הדיסקו שפרץ וחוסר במנהיג כאריזמטי היו חלק מהסיבות ש "מלחמה" לא זכו לשחזר את הצלחות השיא שלהם משנות ה 70 בשנות ה80. גם אם הצליחו זה היה בקטן יותר, לא כמו ההצלחה של שנות ה 70.

 

[שבלוז]

אני לא אוכל השבוע

לעסוק בפינה השבועים מי שרוצה מוזמן לפתוח את הפינה השבועית במקומי. עם כמות המומחים שיש פה זה לא צריך להוות בעייה.

 

[Kaplan3]

אני אנסה לחשוב על משהו..../images/Emo13.gif