הפחד מהמוות

[היתושה]

הפחד מהמוות

הדבר היחיד שמחזיק אותי בחצאית הזאת. תירוץ עלוב מצד אחד, ועם זאת - נימוק כל כך תהומי ומורכב. רק להעלות על דעתי את האפשרות שלאחר מותי לא יהיה המשך, זה יהיה הסוף המוחלט שלי, אחרי זה לא יהיה יותר כלום, כלום, כלום לנצח - המחשבה הזו כל כך מזעזעת אותי שאני מתחילה לרעוד ולבכות. אני בת 18, ופוחדת. ואת הפחד הזה מדכאת רק האמונה שיש משהו אחר כך - ושאני אשיג את המשהו הזה רק אם אעשה ככה וככה. איך אתם מצליחים להרגיע את הפחד מפני המוות? אני חייבת לדעת. כי אם יש דרך להרגיע את הפחד הזה, אני רוצה לדעת מה היא. נמאס לי להאמין רק מתוך אילוץ נפשי להכריח את עצמי לשקר לעצמי.

 

[Umberto Eco]

התגברות על מורטופוביה בשלבים:

1. תביני טוב טוב ותפנימי שאין חיים לאחר המוות. 2. עכשיו שסיכמנו שיש סוף מוחלט - תשאלי את עצמך איך עדיף להעביר את החיים. 3. תגיעי למסקנה שאם פשוט לא תחשבי על זה - תהיני יותר מהחיים. 4. תפסיקי לחשוב על זה!! נ.ב. ועכשיו ברצינות: אם הפחד הזה באמת גורם לך "לרעוד ולבכות", אולי זו בעיה לא רק פילוסופית. מחשבה אובססיבית על המוות היא אחד מהסימנים של דכאון- מצב נפשי שבהחלט ניתן לצאת ממנו. בהצלחה.

 

[מני באני]

והחצאית תגרום לך להשאר בחיים?

יקירתי אין קשר בין חצאית לבין חיים לאחר המוות. עם או בלי חצאית את יכולה להאמין בחיים לאחר המוות, בגלגולים ובכל שאר הדברים. זו לא המצאה של היהדות (כמעט שום דבר לא שייך רק ליהדות) תוכלי להאמין שתחזרי בגלגול כדי לתקן את מה שהחסרת או עיוותת בגלגול הזה, ותוכלי להאמין שתחזרי בגלגול מסיבות אחרות, תוכלי לחשוב שלחזור בגלגול זה יהיה נפלא, או להיפך. תוכלי להאמין שפשוט תמשיכי לחיות בעולם גבוה יותר. הרבה הרבה תרבויות מאמינות בדברים אלו. ואין לזה כל קשר לחצאיות.

 

[היתושה]

אימאל'ה!!!../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

התשובות שלכם כל כך מפחידות. אני לא עוסקת באובססיביות במחשבות על מוות. באמת שלא. אני בקושי חושבת עליו. אבל כשאני כן מעלה אותו בדעתי, האפשרות שהוא סופי נראית לי מחרידה ומזעזעת מכדי שאוכל להתמודד איתה. הלוואי הלוואי הלוואאאאאאאאאאאאאאי והייתי יודעת מה האמת האמיתית. האם יש חיים או שאין? איש לא יוכל לתת לי את התשובה, אני יודעת. אבל אני לא מסוגלת לעכל את זה. מצד שני, אני עוד יותר לא רוצה לחיות בשקר רק כדי לא לעכל משהו שכן יקרה. אימאאא.

 

[spag]

אתה בטוח אין חיים לאחר המוות? ../images/Emo12.gif

 

[uri80]

די בטוח. לא מכיר אפחד שחזר לספר לי

על זה. אתה מכיר?

 

[spag]

נו, באמת!

"לא ראינו" אינה ראיה. זה נחמד לדבר שאין חיים לאחר המוות. אבל להגיד בצורה מוחלטת "לא ראיתי מישהו שחזר לכן אין חיים" זה כמעט כמו לומר "לא ראיתי מי ברא את העולם - אז זה אלוהים". ואני חושב שלשנינו ברור מה השני רוצה להגיד...אז בוא נעצור את השיחה כאן.

 

[uri80]

בגלל זה כתבתי "|הדגש|די|סדגש| בטוח"

 

[uri80]

איזה בעסה. מסתבר שהדגשה לא

עובדת בכותרת. נו, אם לא מנסים אז לא מגלים.

 

[almog4]

מכיוון שיש יותר אנשים

מכיוון שיש (הרבה) יותר אנשים - על פני כדוה"א ש כן מאמינים בחיים אחרי המוות (למעשה רוב מוחץ...) - לחלקם אולי יש עיניים מלוכסנות משהו, וחלקם האחר אולי לא אוכלים בשר פרה, אבל עדיין רוב זה רוב... אז אני מקבל שסביר שיש חיים לאחר המוות. נכון - אני לא יכול להוכיח, אבל די מנחם אותי לדעת שחלק ממני ישאר פה גם אחרי שאלך. ואגב, אני מצטרף לדעתו של מני : ליהדות לא רק שאין מונופול על החיים שלאחר המוות - תרבויות אחרות גם מנסחות את זה כ"כ הרבה יותר טוב...

דני

 

[ללא גבולות כמעט]

הידעת?

הרבה מהעולם מאמין שהתנך נכתב על ידי ישות אלוהית, אז מה? רוב העולם מאמין באמונות טפלות. זה אל סיבה להאמין! כיון שאף אחד ממיליארדי המאמינים, לא מאמין בגלל הוכחה, אלא כי ככה אמרו לו.

 

[uri80]

נו? והרבה אנשים האמינו פעם שהעולם

הוא משטח ישר עם מפלצות בקצה במקום כדור, שהשמש מסתובבת סביב כדוה"א ולא להפך,שסטלין הוא באמת "שמש העמים", שאם רק ניתן להיטלר את צ'כוסלובקיה הוא ירגע ויעשה קולות של שובי-דובי סוף סוף, שיהודים מרעילים בארות ואחראים על הפצת המגפה השחורה, שחתולים שחורים הם משרתי השטן והמכשפות, שאם תיקח פרה אדומה חמודה ותהרוג אותה זה באמת יעזור לך לכפר על עוונותיך ושישו הוא באמת בנו של אלוהים ועוד יותר-שמריה באמת הייתה בתולה כשהרתה אותו ואני שואל- נו באמת? להמשיך?

 

[spag]

../images/Emo45.gif חזק ואמץ! ../images/Emo6.gif

 

[goylem]

אני מקנא בך

אם אתה באמת חושב שיש סיכוי סביר לחיים לאחר המוות אני מקנא בך. <רגע, גם לנמלה שדרכתי עליה כרגע יש חיים לאחר הלינץ` שביצעתי בה? או שרק מי ששוקל מ-60 קילו ומעלה ומנת המישכל שלו הוא טיפה יותר מהקוף זוכה לאותם חיי נצח נפלאים?>

 

[ללא גבולות כמעט]

אני בטוח,

באותה מידה שאני בטוח שעולם הקוסמים של הארי פוטר לא קיים. מהסיבה שפשוט לא ראיתי מישהו משם! זה לא שאני יודע שאין, אבל זה ברור לי במידה מספקת.

 

[udinor 2]

חכמים! אבל אם מישהו יבוא משם

ויספר לכם, זאת לא אמונה. אמונה אמיתית היא שיכלית ולא מתוך שמיעה. וחוצמזה נניח ויבוא הרי גם לא תאמינו לו.

 

[virgin mary]

נכון

באמת אם אתה לא מאמין במשהו, אתה תצליח תמיד להפריך כל "הוכחה" שתבוא או לשכנע עצמך במידה מספקת שזה מופרך.

 

[goylem]

הפחד מהמוות

כנראה המשבר האמוני פקד אותך ממש לא מזמן ולכן התחושות האלו מעיקות כל כך. אף אחד לא היה מצפה שהמעבר מאמונה בחיי נצח ועוד בגן העדן בקירבת האל לחיים עם משמעות ריאלית שאין חיים מחוץ לחיים יהיה קל. בכל זאת, מנסיון אישי אני יכול לומר לך שככל שעובר הזמן ומעכלים את זה, התחושות המעיקות האלו נעלמות. למה הדבר דומה לאחד שקם מחלום מתוק במיוחד שנשבר מול סלעי המציאות, הביאוס מהעובדה שהמציאות אינו תואם את החלום הנפלא נעלם לאיטו וכבר בשתיית קפה הבוקר אין זכר לחלום ולביאוס שבעקבותיו. זו גם הסיבה ש"כופרים ותיקים" לא מצליחים להזדהות עם התחושות המבואסות האלו מכיוון שהם נמצאים כבר הרבה לאחר שתיית הקפה אחרי שהספיקו כבר להשתחרר לחלוטין מחלום חיי הנצח.

 

[ללא גבולות כמעט]

אמנם אני לא מכיר כאלה, אבל נראה לי,

שגם אתאיסטים מלידה יכולים להיות מבואסים מההרגשה שאין חיים לאחר המוות, למרות שהם לא מכירים מציאות אחרת.

 

[אנדרנליסט]

קצת התבלבלת..

לא הפחד מהמוות מחזיק אותך בחצאית הזאת, אלא הפחד ממה שבא או לא בא אחריו. המוות עצמו, גם אם הוא איטי וכואב הוא חוויה שמוגדרת בזמן והיא עוברת בסופו של דבר, כך שאין סיבה לפחד מפניו. הפחד מפני הלא נודע אחרי המוות גורם לך לרצות להאמין שיש משהו אחרי המוות, עכשיו כל שנותר לשאול הוא : האם הרצון הסובייקטיבי להאמין שיש משהו לאחר המוות אומר שאובייקטיבית אכן יש משהו לאחר המוות?