הפורום מעט התרדר...
אז החרכתי את עצמי לכתוב עוד פרק היום כדי לנסות להעלות את המוראל!!! תהנו פרק 17 סינרוטימון תוקף את מייאנמון "לאן הוא הלך?" שאל טקואי הוא וראיהנ הביטו לכל הכיוונים כשנאייקי ניראה מנסה לטפס על הצוקים כדי לחפש מלמעלה, לריאנה ולטקואי לא היה שום דרך להתווכח איתו, אז הם לא ניסו להזהיר אותו "אני לא מבינה ריאנה" אמרה מייאנמון "מלקולמון ניצח את רוקטמון לא? מה כל המהומה עכשיו?" ריאנה הביטה בה "טוב, אבל נראה כאילו משהו רע קורה עכשיו למלקולמון" אמר פוקסנמון "טקואי, אתה חושב שהוא התכוון לפגוע בנו?" "לא" אמר טקואי "אני חושב שהוא קיבל כוח מיוחד ועיבד שליטה" נאייקי צעק למלקולמון מלמעלה "מסכן, בטח קשה כשהדיג'ימון שלך תוקף אותך" אמרה ריאנה "לי זה לא יקרה! אני לא אתקוף את טקואי!" אמר פוקסנמון וקפץ על טקואי "כנ"ל" אמרה מייאנמון וחיבקה את ריאנה נאייקי הביט למטה וראה את הארבע צוחקים, הוא קפץ למטה "מה מצחיק!? שהדיג'ימון שלי שונא אותי?!" הוא צעק "לא נאייקי, זה.." אבל נאייקי צעק "לכו עם הדיג'ימונים יפי הנפש שלכם ותחזרו הביתה לאמא! אני הולך לחפש את מלקולמון!" והוא רץ לבדו אל החלק המואר "אוף איזה עקשן" אמר טקואי "אבל הוא צודק, אין לנו מה לעשות פה עכשיו שרוקטמון הובס, בוא נחזור לטירה של מיורקימון, טרוניאמון בטח כבר שם!" אמרה ריאנה ושניהם פנו אל האזור המואר בעקבות נאייקי. "לא, טרוניאמון לא פה" אמר מיורקימון כשהם נכנסו "אבל הבסנו את רוקטמון!" אמרה ריאנה "למלקולמון קרה משהו, הוא הפך לסוס מטורף, ושבר את הגלאי של נאייקי, וניצח את רוקטמון במכה אחת!" "מכה אחת?!" כל השומרים קפצו, וגם מיורקימון "איך?!" "מין אור כחול" אמר טקואי "וגם היה שם דגי'מון בצורת כדור עשן קטן" פתאום הגלאי של ריאנה צפצף, והיה שם תמונה של היצור, כאילו הגלאי ענה לה "סינרוטימון-דרגת ???-רמה???" "מה?" אמר טקואי "זה הכל?" פתאום הגלאי שוב צפצף, והיה כתוב באותיות אדומות "האהבה בסכנה! האהבה בסכנה!" "נאייקי!" שניהם רצו מתוך הטירה נאייקי רץ לכיוון הטירה ונראה מותש לגמרי, ואחריו רץ מלקולמון הסוס כשלידו טס סינרוטימון "פונדומונים! הסחה!" קרא מפקד הפונדומונים, וכולם קפצו לעצור את מלקולמון אבל סינרוטימון קפץ ועטף את כולם בעננים שחורים עד שלא ראו כלום "פוקסנמון! איפה אתה?!" קרה טקואי מתוך העשן ונשמעה צרחה "ריאנה? מייאנמון??" טקואי פילס דרך והעשן התחיל להתפזר הוא ראה את ריאנה אוחזת במייאנמון הפצועה "מה קרה?!" שאל פוקסנמון שיצא מהעשן גם הוא "ירו עליי משהו היא הצילה אותי" אמרה ריאנה עם דמעות בעיניים. העשן התפזר, וטקואי ראה משהו מוזר, כמה הבזקי אור קטנים בצבע ירוק, והפונדומונים הפכו לדובים גדולים ומפחידים, בדיוק כמו שקרא למלקולמון, וברחו לכל הכיוונים "אוי לי" אמר מיורקימון "הדיג'ימון הזה מעורר חיתיות אצל דיג'ימונים! אסור שהוא יגע בכם! קדימה! הכנסו!" "לא!" צעק נאייקי "לא אוטכל להשאיר את מלקולמון ככה!" והוא רץ לכיוון מלקולמון שצהל בזעם "זה אני מלקולמון! אתה לא זוכר???" צעק נאייקי, וכשמלקולמון הבחין בנאייקי, הוא נתן לו בעיטה עם אחת הפרסות "נאייקי!" צעקה ריאנה ומייאנמון קפצה לה ישר מהיידים בקול שאגה "מייאנמון?" מייאנמון זינקה על מלקולמון ואחזה בראשו בזמן שהסתחרר בבלבול "גיבורה א משוגעת?" שאל טקואי "לא זה ולא זה! תראו אותה!" צעק נאייקי מייאנמון הייתה מאוד מפחידה, והעיניים שלה השחירו לגמרי סינרוטימון צווח מצחוק, וירא לכיוון מייאנמון בועה שחורה שתפסה אותה והרימה אותה לאוויר "לא! מייאנמון!" צעקה ריאנה ורצה לכיוונה אבל טקואי תפס אותה "אין מי שיגן עלייך שם! חייבים לברוח! אי אפשר לעשות כלום!" ריאנה אמנם עצרה, אך לא הסכימה לזוז אחורה, רק הביטה באימה על מייאנמון, שהחלה משתנה כמו מלקולמון "לא!!!!!!!!" היא צרחה אבל מייאנמון כבר נחתה, על ארבע רגליים.
אז החרכתי את עצמי לכתוב עוד פרק היום כדי לנסות להעלות את המוראל!!! תהנו פרק 17 סינרוטימון תוקף את מייאנמון "לאן הוא הלך?" שאל טקואי הוא וראיהנ הביטו לכל הכיוונים כשנאייקי ניראה מנסה לטפס על הצוקים כדי לחפש מלמעלה, לריאנה ולטקואי לא היה שום דרך להתווכח איתו, אז הם לא ניסו להזהיר אותו "אני לא מבינה ריאנה" אמרה מייאנמון "מלקולמון ניצח את רוקטמון לא? מה כל המהומה עכשיו?" ריאנה הביטה בה "טוב, אבל נראה כאילו משהו רע קורה עכשיו למלקולמון" אמר פוקסנמון "טקואי, אתה חושב שהוא התכוון לפגוע בנו?" "לא" אמר טקואי "אני חושב שהוא קיבל כוח מיוחד ועיבד שליטה" נאייקי צעק למלקולמון מלמעלה "מסכן, בטח קשה כשהדיג'ימון שלך תוקף אותך" אמרה ריאנה "לי זה לא יקרה! אני לא אתקוף את טקואי!" אמר פוקסנמון וקפץ על טקואי "כנ"ל" אמרה מייאנמון וחיבקה את ריאנה נאייקי הביט למטה וראה את הארבע צוחקים, הוא קפץ למטה "מה מצחיק!? שהדיג'ימון שלי שונא אותי?!" הוא צעק "לא נאייקי, זה.." אבל נאייקי צעק "לכו עם הדיג'ימונים יפי הנפש שלכם ותחזרו הביתה לאמא! אני הולך לחפש את מלקולמון!" והוא רץ לבדו אל החלק המואר "אוף איזה עקשן" אמר טקואי "אבל הוא צודק, אין לנו מה לעשות פה עכשיו שרוקטמון הובס, בוא נחזור לטירה של מיורקימון, טרוניאמון בטח כבר שם!" אמרה ריאנה ושניהם פנו אל האזור המואר בעקבות נאייקי. "לא, טרוניאמון לא פה" אמר מיורקימון כשהם נכנסו "אבל הבסנו את רוקטמון!" אמרה ריאנה "למלקולמון קרה משהו, הוא הפך לסוס מטורף, ושבר את הגלאי של נאייקי, וניצח את רוקטמון במכה אחת!" "מכה אחת?!" כל השומרים קפצו, וגם מיורקימון "איך?!" "מין אור כחול" אמר טקואי "וגם היה שם דגי'מון בצורת כדור עשן קטן" פתאום הגלאי של ריאנה צפצף, והיה שם תמונה של היצור, כאילו הגלאי ענה לה "סינרוטימון-דרגת ???-רמה???" "מה?" אמר טקואי "זה הכל?" פתאום הגלאי שוב צפצף, והיה כתוב באותיות אדומות "האהבה בסכנה! האהבה בסכנה!" "נאייקי!" שניהם רצו מתוך הטירה נאייקי רץ לכיוון הטירה ונראה מותש לגמרי, ואחריו רץ מלקולמון הסוס כשלידו טס סינרוטימון "פונדומונים! הסחה!" קרא מפקד הפונדומונים, וכולם קפצו לעצור את מלקולמון אבל סינרוטימון קפץ ועטף את כולם בעננים שחורים עד שלא ראו כלום "פוקסנמון! איפה אתה?!" קרה טקואי מתוך העשן ונשמעה צרחה "ריאנה? מייאנמון??" טקואי פילס דרך והעשן התחיל להתפזר הוא ראה את ריאנה אוחזת במייאנמון הפצועה "מה קרה?!" שאל פוקסנמון שיצא מהעשן גם הוא "ירו עליי משהו היא הצילה אותי" אמרה ריאנה עם דמעות בעיניים. העשן התפזר, וטקואי ראה משהו מוזר, כמה הבזקי אור קטנים בצבע ירוק, והפונדומונים הפכו לדובים גדולים ומפחידים, בדיוק כמו שקרא למלקולמון, וברחו לכל הכיוונים "אוי לי" אמר מיורקימון "הדיג'ימון הזה מעורר חיתיות אצל דיג'ימונים! אסור שהוא יגע בכם! קדימה! הכנסו!" "לא!" צעק נאייקי "לא אוטכל להשאיר את מלקולמון ככה!" והוא רץ לכיוון מלקולמון שצהל בזעם "זה אני מלקולמון! אתה לא זוכר???" צעק נאייקי, וכשמלקולמון הבחין בנאייקי, הוא נתן לו בעיטה עם אחת הפרסות "נאייקי!" צעקה ריאנה ומייאנמון קפצה לה ישר מהיידים בקול שאגה "מייאנמון?" מייאנמון זינקה על מלקולמון ואחזה בראשו בזמן שהסתחרר בבלבול "גיבורה א משוגעת?" שאל טקואי "לא זה ולא זה! תראו אותה!" צעק נאייקי מייאנמון הייתה מאוד מפחידה, והעיניים שלה השחירו לגמרי סינרוטימון צווח מצחוק, וירא לכיוון מייאנמון בועה שחורה שתפסה אותה והרימה אותה לאוויר "לא! מייאנמון!" צעקה ריאנה ורצה לכיוונה אבל טקואי תפס אותה "אין מי שיגן עלייך שם! חייבים לברוח! אי אפשר לעשות כלום!" ריאנה אמנם עצרה, אך לא הסכימה לזוז אחורה, רק הביטה באימה על מייאנמון, שהחלה משתנה כמו מלקולמון "לא!!!!!!!!" היא צרחה אבל מייאנמון כבר נחתה, על ארבע רגליים.