הספה - פרק א'
- שלום לכם גבירותיי, רבותיי, גמדיי, טרוליי, ערפדיי, דרקוניי ועוד יצורים מוזרים, וברוכים הבאים לפרק הראשון של "הספה" - תוכנית הריאליטי הגדולה ביותר (והיחידה) בעולם הדיסק. ברגעים אלו ממש השדונים הקטנים בתוך המסך שלכם מעבירים אליכם אותי בשידור חי מהאולפן שלנו! וכעת, לפני שאנו מתחילים, נעבור להודעה קצרה מפי נותני החסות שלנו.
- אוהבים נקניקיות?!
- כן!
- חדש ברשת דוכני "נקניקייה בלחמניה קנו אותן מהר מהר כשהן חמות זה עולה רק שני דולר ואני ח.ג.ב.י", נקניקייה במילוי בשר!
- וואו, הנקניקייה הזאת, ממש טעימה! באמת!
- ניתן להשיג בכל דוכן של "נקניקייה בלחמניה קנו אותן מהר מהר כשהן חמות זה עולה רק שני דולר ואני ח.ג.ב.י", ברשות דיבלר את דיבלר בע"מ.
- כן! חזרתם אלינו לתוכנית הריאליטי "הספה", בה נארח כל פעם כמה מהדמויות הפסיכוטיות ביותר בעולם הדיסק, וננסה לברר מה הן הבעיות הנפשיות שלהם. הם, כמובן, לא יודעים כלום, הם חושבים שהם באים לפגישה רגילה עם אחד מהפסיכיאטרים הרגילים של אנק מורפורק... הם לא יודעים שהם מצולמים במצלמה נסתרת. עכשיו ששש... אני חושב שמגיע ראשון המטופלים שלנו.
- שלום אדוני.
- שלום.
- כן, אפשר לעזור לך?
- אההה... קבעתי פה פגישה...
- כן, מה השם?
- השם הוא סתמרוח, סתמרוח... אה, סתם סתמרוח.
- שם משפחה?
- אמרתי, סתם סתמרוח.
- שם המשפחה שלך הוא סתם?
- לא, לא, פשוט אין לי שם משפחה.
- הו, אני מבינה, אדוני... כבר נתקלנו במקרים כאלה.
- לא, את לא מבינה, באמת אין לי שם משפחה.
- בוודאי, אדוני. אני מיד מכניסה אותך אל הדוקטור.
- וזכרו, אנחנו גם מקבלים שאלות מהצופים. יש לי פה באוזן קופסה, ואתם יכולים תמיד להתחבר ולהגיד לי באוזן שאלות לשאול את המטופל שלנו. מי יודע, אולי אפילו תוכלו לעזור לו עם הבעיות שלו. אתם זוכרים את המספר שלנו - 979 דרקון.
- מה דרקון?
- הו! שלום לך! מה השם?
- סתמרוח.
- סתמרוח מה?
- אוך, פשוט סתמרוח.
- פשוט סתמרוח? זה שם מעניין. ובכן, אדון פשוט...
- לא, לא, זה רק סתמ... הו, לא משנה.
- כן, כן, בוודאי. סתמרוח, קודם כל חשוב שתבין, שאני הוא הידיד שלך, אני פה כדי לעזור לך, אתה באת לפה בתקופה קשה של החיים שלך...
- לא, אני לא.
- המממ... לא?
- לא במיוחד... היו לי תקופות הרבה יותר קשות... הייתה לי תקופה שהייתי במימד מלא ביצורים מעוותים שרוצים להכחיד את המציאות.
- בוודאי שהיית, בוודאי.
- באמת! תגיד, למה יש לך פה מכשיר גדול ומרובע עם עדשה של זכוכית?
- מה? הו, זה, זה סתם קישוט שקיבלתי במתנה מאחד מהמטופלים שלי.
- מטופלים? אתה רופא?
- אני פסיכיאטר.
- אההה... אז אני מניח שאין לך הרבה מה לעשות איתי.
- הממ?
- אני בריא בנפשי, בפעם האחרונה שבדקתי.
- באמת? שום בעיות?
- שום דבר.
- הו, זה מאוד מעודד לדעת, בהחלט. אני מצפה שתוכל לעזוב אותנו... כלומר, אותי, את המרפאה, בקרוב. אכפת לך, אגב, אם אני אחטוף לי משהו לאכול? הקריינות ה... כלומר, עושה אותי נורא רעב.
- לא, מה פתאום.
- חכה רגע.
- הלו! מזכירה?!
- כן דוקטור, אין צורך לצעוק, אני שומעת אותך מעולה.
- בסדר!!! מזכירה, תוכלי להביא לי משהו לאכול?!?!
- אין בעיה, אני כבר אביא את זה למשרד שלך.
- בסדר!!!! אני סוגר עכשיו!!!!!
- הנה, דוקטור, האוכל שלך.
- תודה רבה. בדיוק דיברתי עם אדון פשוט כאן והוא סיפר לי שהוא כבר מזמן בלי שום בעיות נפשיות.
- בוודאי, דוקטור.
- אההההההה....
- המממ?
- אההההה... ת... ת.. ת...
- אני לא שומע אותך, דבר ברור.
- ת.. תפ... תפוחי אד.. ד...
- מה? הו, כן, אלו תפוחי אדמה.
- ד... ד.. ד... מההההה...
- אהה, כן, בוודאי. בכל מקרה, מאחר ואין לך שום בעיות, אני חושב שעכשיו נעביר את השאלות לצופים בבי... כלומר, אני אחשוב על עוד שאלות, שקולות ילחשו לי בראש.
- תת... ת.. ת... אאאהההההההה....
- כן, אממ... אני מחכה לשאלות מהבית.
- תפוח... חי... א... ד.. ד... ד...