הפורום כתודעה.

ינוקא1

New member
הפורום כתודעה.

הרבה פעמים נכתבו כאן תגובות על כך שפורום מדיטציה איננו "מייצג" מדיטציה , אלא בעיקר "רעש" מחשבתי

שלא לדבר על הטרול היקר שמכבד אותנו בנוכחותו ומוסיף לרעש.

ועם זאת , כנראה שהאמת היא הפוכה , כנראה שמה שמתחולל בפורום מאוד מאוד דומה למה שמתרחש בתודעה.
(בן כתב הודעה ברוח זו גם בימים האחרונים).

ויש בזה גם יתרון עצום עבורינו.
כי כאשר נדע מהו "פורום בריא" , נדע מהי תודעה בריאה.
ממילא כאשר נדע איך לטפל בהודעות , נדע איך לטפל במחשבות.

או במילים אחרות :
הפורום יכול להיות מעין "מעבדה" לחקר התודעה


למשל , יש לי ידידה שיש לה כל הזמן מחשבות טורדניות כמו - "בגלל שהיא חשבה כך וכך , אז קרה כך וכך".
אם נשווה את הפורום לתודעה , אז זה מקביל לכך שיש לה "טרול מחשבתי" ששותל לה מחשבות אשמה.
אז היא הלכה למטפלת שאמרה לה "להכיל ולחבק" את המחשבות הללו.
אני חושב שרובינו נסכים שלפחות בפורום , "חיבוק טרולים" לא עובד.
ממילא גם עבור אותה תודעה , כנראה שזה לא יעבוד.
לעומת זאת , רוב אנשי הפורום מסכימים שהגישה לטיפול בטרולים היא התעלמות - וכנראה שזה בדיוק מה שאותה ידידה צריכה לעשות.


דוגמה נוספת :
רובינו דנים בפורום זה כיצד לפתח את התודעה \ כיצד להגיע להארה וכדומה.
אז אם נשווה את התודעה לפורום , אז עלינו לשאול את עצמינו פשוט
כיצד מפתחים פורום ?


אז מהו פורום בריא ?
אני חושב שרובינו נסכים שזהו פורום ש :
1. נשאלות בו הרבה שאלות.
2. יש בו דיון לגופו של עניין כמה שיותר (ופחות אגו).
3. שיש בו הרבה מגיבים עם גישות מגוונות ושונות.


וזוהי גם תודעה בריאה


ניתן לפתח עיקרון זה של "השוואה בין פורום לתודעה" עוד ועוד.
 

ינוקא1

New member
גם ברור שכל מגיב בפורום

הוא כמו "תת אישיות" של ה"אישיות הכללית" של הפורום.
וכל מגיב מביא תגובות שונות הראויות ליחס שונה.

תגובות של טרול , למשל , ראויות ליחס מסוים , ואילו תגובות של "שואל שאלות" ראויה ליחס אחר.

כמו כן נחשוב על הרעיון של מדיטציה :
כמו כן , ברור שפורום ש"צופים בו בלי להגיב" , זהו פורום "חולה" וגוסס , ואותו כנ"ל תודעה שאין בה תגובות ודיון עניני היא תודעה חולה.

מהי תודעה בריאה ?
כמו פורום בריא -
תודעה שיש בה דיון עניני והרמוני , דיון שאיננו מונע על ידי יצרים , אלא לטובת העניין וההבנה.

אני מאמין שמדיטציה בריאה מביאה למקום הזה
 
הפורום כתודעה...יפה

אבל למה להאכיל את הטרול? הוא כל כך קטן ואתם מפטמים אותו.
נפתחו כאן כבר מספר הודעות בקשר אליו, הוא מקבל יותר מדי תשומת לב (ורק לצורך זה שתבינו את הנקודה אני גם נותנת לו צומי).. מי מתייחס בכלל למה שהוא כותב? ברצינות! אפילו אם הוא כותב דברים אישיים ו"מעליבים", למי אכפת?! שיפתור ת'בעיות שלו עם עצמו, זה הרי ברור לכולם פה שאין לקחת ברצינות את הדברים שהוא אומר, אז למה לתת לו בכלל במה? או התייחסות? ואני לא מתכוונת לכך שיש להתעלם ממנו, זה הרי ברור, אלא בכלל למה לחשוב מה לעשות לגביו, ולהתלבט כל כך הרבה, ועוד על גבי הודעות?! אולי נפתח פורום חדש לכבודו של הטרול וזהו? סליחה אם זה נשמע קיצוני, אבל אני לא אוהבת כשנותנים במה אפילו קצת למי שלא צריך. ממש לא ברור לי. טרול יקר, אני מרחמת עליך מאוד.

וכך גם בתודעה,
האמת, לא כל כך הבנתי את ההשוואה בין הידידה שלך לטרול, כי שני המקרים נראו לי שונים , אבל מילא, בטח אתה מוצא את הדמיון.. אני לא בעד התעלמות בד"כ, מבחינתי התעלמות כך סתם היא הכחשה, של משהו שיעלה מאוחר יותר. אני תמיד בעד לדעת מה הבעיה, וברגע שלא מזדהים איתה יותר, אז לבחור להתעלם ממנה.
והפורום לדעתי, הוא בהחלט תודעה מסויימת, הוא שיקוף. וגם על זה אפשר לכתוב עוד הרבה................................... לילה טוב :)
 

ינוקא1

New member
ההודעה הזו איננה קשורה לטרול ישירות

כי הטרול כאן מופיע כדוגמה.
הוא לא נושא ההודעה שלי , הנושא שלי זה מה אפשר להקיש מפורום על התודעה.

(בין השאר ניתן להקיש
מהיחס הראוי ל"טרול בפורום" , אל היחס הראוי ל"טרול בתודעה".
כי לכל דבר בפורום , יש מקבילה בתודעה).

והרבה יותר קל לנו לדעת , מה תהיה גישת הטיפול הנכונה ב"פורום" , מאשר בתודעה.
כי פורום זה דבר חיצוני לנו , ותמיד קל יותר לראות "מה נכון" על משהו חיצוני לנו.
לכן אני אומר ש"פורום" זוהי "מעבדת תודעה" מושלמת.
ניתן לראות כאן בשידור חי ובהגדלה , את מה שקורה אצלינו בתודעה בקטן.


ומה שקורה עם הידידה שלי , זה בדיוק "טרול" מחשבתי (פסיכולוגים מגדירים את זה כOCD מחשבתי ).
כי זה כמו "מישהו" שבא ו"שותל" נגד רצונה כל מיני מחשבות בתודעתה ומטריד אותה.
מה ההבדל בין זה לבין טרול בפורום ?


ממילא גם הטיפול הנכון צריך להיות דומה.
וכמו שברור לכולנו שגישה שתגיד "לחבק ולהכיל את הטרול" , זוהי גישה שלא תעבוד בפורום , והגישה הנכונה תהיה בדרך כלל "התעלמות" , אותו הדבר נכון לגבי הידידה שלי.
הטיפול הנכון ב"מחשבות הטורדניות" שלה , הוא קודם כל התעלמות.
 
זו בדיוק הנקודה!

"כי הטרול כאן מופיע כדוגמה.
הוא לא נושא ההודעה שלי , הנושא שלי זה מה אפשר להקיש מפורום על התודעה."

עצם העובדה שהבאת דווקא את הטרול כדוגמה, בעוד העולם מוצף בדוגמאות, מעיד משהו. קשה לך לראות זאת, כיוון שזו התודעה בה הינך נמצא (וזה סבבה), אך כבר 3 אנשים צעקו "ברווז".
 

ינוקא1

New member
מצידי שכל העולם יצעקו "ברווז" , זה לא בדיוק מזיז לי.

הרבה פעמים בהיסטוריה , הצודקים היו במיעוט.
מילדותי אני יודע שמעטים האנשים שמסוגלים להבין אותי , וזה בסדר גמור.

אם אנשים היו מבינים מה שאני כותב , וצועקים ברווז , אז זה בסדר.
אבל הרוב לא מבינים (גם אם הם חושבים שמבינים) וגם המיעוט שמבינים מפחדים מרעיונות חדשים.



נ.ב.
ואם אחד מהשלושה הוא "רועי החושב" , אז אני לא בדיוק מחשיב אותו.
(הבן אדם פשוט חולה נפש , זה די ברור).
 
לא מדוייק

הגישה הנכונה להתנהלות בפורום, בכל פורום ובכל שיחה בכלל, היא לדבר על מה שמעניין אותך ולשתוק על מה שלא מעניין אותך.
זה נכון בלי קשר לדובר השני. הדובר השני יכול להיות טרול או אפילו קוף מטורף שמתקתק על המקלדת ג'יבריש חסר משמעות.
אם אתה מבקש להתעלם ממשהו זה אומר שיש בו גם חלק שמעניין אותך ולכן אתה בקונפליקט.
אם משהו לא מעניין אותך אז ממילא הוא לא משמעותי מבחינתך ולכן מה אכפת לך מה יגידו.
הבעיה שלך, פרתי, היא שאת מופרעת. את פרה מופרעת ששיגעו אותה עם דינמיקות שבהן הכבוד חשוב. אילפו אותך, ע"י שכר ועונש, להחשיב את כבודך באינטראקציות עם אחרים ולכן הכרתך מעורפלת ומבלבלת בין אמת לבין כבוד.
תאוות הכבוד שלך מגורה תמידית והינדסו לך תסביכי נחיתות ופחדים מדחיה. התוצאה היא שאת כל כך פוחדת שיקחו ממך את כבודך במכת פתע עד שאת אומרת תודה לחלל האויר כשאת אוכלת עשב. התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית של נימוס כלפי חפצים דוממים מעידה על פחד קיצוני על סף הפראנויה. את בטוחה שזה עשב? ;)
 
התגובה שלך מוכיחה שקלעתי בול :)

על ראש הגבעה
עומדת פרה
אוכלת הדייסה ומפליצה
אז בא הסילוף
מרביץ בה אילוף
וכך נולד אצלך הטירוף
 

ינוקא1

New member
תדמיין מה שאתה רוצה , פסיכי.

הדמיונות שלך כל כך רחוקים מהמציאות שאינני רואה צורך להגיב ענינית לחולה נפש.
 

ינוקא1

New member
תרגול ביחס לאנשים מאתגרים , ובעיקר מאותגרים ....

כאן למשל , זה יצור שהוא אוויל גמור אך חושב את עצמו לחכם כשלמה המלך.
זה מאוד מעניין להבין איך דבר כזה עובד.
זה כמו מדיטציה , רק כלפי חוץ.
החוכמה זה להיות שווה נפש כל הזמן , ולא משנה מה הוא כותב.
זה תרגול מעניין מאוד
 
למעלה