הפורום ואני

[lee_1]

הפורום ואני

לכל חברי הפורום שלום, (אני יודעת שההתחלה מאוד רישמית, סתם יצא לי ככה) אני כבר כמה חודשים חברת פורום, בין הותיקים אבל משהו מפריע לי... אני כבר לא מרגישה שייכת כמו פעם... אני לא יודעת אם שמתם לב, אני כבר כותבת הרבה פחות. אני יודעת למה אני לא מרגישה שייכת, זה מפנייי שרובכם אנשים עם משפחה ועבודה, וכל לכם להתחבר אחד לשני עם הבעיות שההתמכרות יוצרת, אבל אני... ילדה קטנה בת 15, שתאמינו או לא, ההתמכרות הזאת יוצרת לי המון בעיות בחיים, אבל אני בטוחה שאף אחד לא מסוגל להתחבר אליי עם הבעיות שההתמכרות יוצרת חוץ מאולי 2-3 חברי פורום בגילי וזה קשה להרגיש שייכת. אני מאוד אוהבת את הפורום שלנו, ולמרות שאני לא מרגישה שייכת, אני יודעת שתמיד אהיה חלק ממנו. אני לא מתכוונת לעזור את הפורום, כי כמו שאמרתי אני מאוד אוהבת את הפורום הזה, ומרגישה שאני מקבלת תמיכה ועזרה בכל פעם שאני מבקשת. אבל אם תהיינה לי תקופות שאני יכתוב כאן הרבה פחות אתם כבר יכולים להבין למה ב-

lee_1

 

[צעקה אילמת]

לי,לא מוותרים עלייך ../images/Emo24.gif

נכון,את בת 15,ואולי רובנו טיפטיפה יותר (למרות שגם בזה לא ממש בטוחה), בעלי משפחות ומציאות אחרת אז מה? בעיית ההתמכרות היא אותה בעייה עם אותם סימפטומים ואותן תחושות אצל כולם את מרגישה חסרת אונים למול המחשב?! את מרגישה נשלטת?! את מתרחקת מחברייך ה"אמיתיים" וממשפחתך?! את מזניחה את מטלות היומיום שלך?! את מבלה כאן שעות?! העיניים כואבות לך?! גם הגב?! מעדיפה בילוי כאן על פני סרט טוב או טלויזיה?! את מתה לצאת מפה אבל הטוסיק דבוק לכסא והעיניים למסך?! אם ענית "כן" על רוב השאלות, כי אז ,חביבתי, אני ואת,על כל 15 שנותייך,או 28 שנותיי,משייטות לנו על אותה הסירה,חוות אותן חוויות,מתוסכלות מאותו תסכול (וגם נהנות מאותה התמכרות,לעיתים...). נכון, נקודת המבט אולי שונה, ומן הסתם גם הנסיבות שהביאו כל אחד מאיתנו לכאן ,אז מה? אני מוצאת שזה רק הופך את הכל למעניין יותר,צבעוני יותר, ונותן לנו הרבה יותר מרחב להבין ולהתמודד עם הנושא. אז ליוש...יש לך את כל הסיבות שבעולם להרגיש שייכת!!! מותר לך,כמובן "לנוח" מהפורום מדי פעם.... אבל איך אומר איזה שיר אחד... "בית הוא מקום שאם אתה חוזר אליו תמיד פתוחה בו דלת לקראתך". (זה שיר "מהדור" שלי או שלך???...צוחקת...) תזכרי שזו משפחה...ובמשפחה יש מכל הגילאים ואת כל הבעיות...ובכל זאת כולם חיים יחד ויוצאים לא רע, בד"כ.. לילה/בוקר טוב.

 

[dead-men]

אני בגיל שלך ולא מרגיש שייך(עדיין)

וגם לי ההתמכרות נורא מפריעה. אנ בטוח שתיהיה תקופה שאת תרשמי פחותואני מקווה שלא רק את, גם אני וכל מי שההתמכרות מפריעה לו

 

[שירז**]

לי יקרה

לפעמים נידמה שהגיל מתחיל להפריע לנו על מנת להתקבל לאן שהוא, כאן בפורום או בנט בכלל אין לגיל משמעות, את כאן , את כותבת , ומקבלת את החברים החדשים,ועל זה אני שמחה מאוד כי האמת אם לא ידעתי שאת בת 15-לא היתי חושבת אותך לגברת קטנה, אל לך להצטער על הקשיים שלך , את מתמודדת איתם ואת תצליחי , גם שנידמה שאת נישברת, והלילות הם סיוט תמצאי שלא רק עבורך הם כאלה, החופש מקשה עלייך קצת יותר מחוסר תעסוקה , אני מאוד מקווה שתחזרי ללימודים המצב ישתנה קצת בכל אופן, אנו כאן לעזור לך , אבל גם את צריכה לעזור לנו לעזור לך, את רצויה כאן ותמיד תהיה, אבל אם תרגישי צורך אחרת נכבד אותך על כך . את מוזמנת לכתוב לי למייל ניראה לי שלא יזיק לך שיחה מסוג אחר. תחזיקי מעמד,אנו כאן רק תושיטי יד

 

[e-magine]

לי קראתי ואני מבין מה את אומרת

תראי, אני שיכנעתי את תפוז להעלות את הפורום הזה לאוויר, אחרי שהיה לי פורום פרטי על שרת דיבורים. ברגע שהוא עלה והופיע בדף של הפורומים של תפוז, הוא חשוף לעשרות אלפי אנשים. ניסיתי לפרסם גם מחוץ לתפוז אך זה לא היה אפקטיבי לכן הפסקתי עם זה. תביני, ברגע שהפורום באוויר, אני יכול להשפיע על התכנים שלו על האופי שלו ועל הצביון שלו. אני לא יכול לקבוע מי יבוא לכאן. לפורום יש חיים משלו. את זוכרת, בשבועות הראשונים היה כאן רוב לילדים בני 13 - 15, אחר כך באו גילאים אחרים, אני באמת לא יודע למה אותם ילדים עזבו, אחרי שכמעט השתלטו על הפורום, אחר כך מידי פעם באו אנשים בוגרים שפגשו אותי בפורומים אחרים או בחדרי צ´אטים, וגם עזבו ונשאר איזשהו גרעין קטן שהוא כמעט קבוע. אני לא חושב שזה תלוי כל כך בי, כלומר לא רק שאני לא גירשתי את הילדים, אני אפילו פירסמתי את הפורום הזה בפורום תיכוניסטים ובפורום לקראת גיוס, וזה הביא מעט מאד אנשים. אני בעצמי לא יודע למה, ההסבר שלי הוא שרוב המכורים לא רואים בזה בעיה, כי זה עוד לא התפוצץ להם בפרצוף, כלומר עוד לא קרא להם נזק רציני, אז הם חושבים שיהיה בסדר. אחרים חושבים שלבוא לכאן לא יעזור להם. אני רוצה לכתוב לך עוד, אבל אני צריך ללכת עכשיו לבית משפט, מה לעשות. אולי אחפש אותך גם באיי סי יותר מאוחר, אני רוצה להגיד לך משהו.

 

[Y@ir]

לי לי אל תלכי, חרוז ../images/Emo13.gif

סתם אז בקיצור, הבעיה הזו באמת נוגעת באופן שווה לכולנו אבל אני מבין אותך, זה נכון ש"אצלם" המבוגרים זה פוגע בדברים שונים ו"אצלינו" הילדים כביכול זה פוגע בדברים אחרים כגון לימודים ומערכות יחסים, אבל בסופו של דבר כולנו מכורים וזה מה שמייחד את כולנו כאן אז תישארי

בברכה יאיר

 

[e-magine]

לי ויאיר, שאלות והצעה ../images/Emo13.gif

זוכרים את השיר של כוורת? אני שואל: אתם מכורים ואתם נמצאים די הרבה זמן באיי סי קיו? אתם עונים: נכון. נכון שאתם פוגשים באיי סי קיו עוד חהרים בגילם? אתם עונים: נכון. אני שואל: נכון שכנראה יש בינהם מכורים או לפחות משתמשים כבדים מאד? אתם עונים: כנראה. אני שואל: אז למה אתם לא מזמינים אותם לכאן? ואתם עונים:אנחנו נזמין אותם. אז איך זה נשמע לכם?

 

[e-magine]

זה גם לדד-מן, כמובן

 

[Y@ir]

e-magine חומר למחשבה

אז אתה אומר לנו להביא את החברים שלנו שבאותו מצב, אז תבין שאנחנו כאן כי אין לנו חברים במצב הזה, אנחנו כאן כי אנחנו מחפשים עוד אנשים בגיל שלנו ובמצב שלנו להעביר חוויות ולנסות לפתור לנו את הבעיות ... מקווה שתבין ערב טוב בברכה יאיר איסיקיו 39374646

 

[ashlaya]

לי, ומה עם מפגש הצט? ומה בכלל?

קצת מפלא שזאת ההרגשה שלך בהחלט תמיד כתבת לעניין ותמיד ענו לך בגובה העניים מאיפה באה הפארנויה הזו?????? מקווה כמו כולם שלא תעזבי ובטח לא בכלל זה