הפה, הטלפיים, ואני

mulon1984

New member
הפה, הטלפיים, ואני

אוקיי חבר'ה, זה הזמן והמקום להתרפק על הזיכרונות שלכם מהלהקה ולחלוק בחוויות שלכם. שאתחיל? האלבום האהוב עליי הוא "בחלל". זה ידוע שככל שהאלבומים התקדמו עם הזמן (אני מדבר רק על השלושה הראשונים כרגע) כך הסאונד שלהם הפך ליותר "רך" וקל לשמיעה, ופחות מחוספס וצומרני. האהוב עליי ביותר הוא "בחלל", אם כך, כי יש בו מידה נכונה של חיספוס ו"פסיכודליות" וגם כמה להיטים חזקים במיוחד. לא שהאחרים לא אהובים עליי, להיפך. היתה לי תקופה קשה לפני כמה שנים אחרי פרידה ממישהי מיוחדת. באותה תקופה הכרתי את הפה. השיר "סטארט טפ" הוא כל כך חזק ועצוב, שבמשך שנים (לא צוחק) לא העזתי להקשיב לו מרוב פחד. לקח לי המון זמן עד שהתגברתי עליה ועד שהצלחתי להאזין לשיר הנפלא הזה מבלי לפחד שהוא יהרוג אותי. לדעתי, הפיספוס הכי גדול של הלהקה הזאת הוא שבאלבום הם הקליטו את השיר "התחבטות" עם מילים שונות מהטקסט המקורי. מי שהיה בהופעות של רם כשהוא ביצע את השיר הנפלא, בטח שם לב שהוא שר: בלעדייך אין סיכוי, השמיים רחוקים והם נראים כמו נשיקה שמכוסה בדם. מישהי מחייכת, צוחקת שותה, היא לא חושבת כרגע על מותה לסינים אין עיניים..." שזה, אגב, הטקסט כמו שהוא מופיע בחוברת האלבום המקורי. אבל בשיר באלבום הם שרים: בלעדייך אין סיכוי, השמיים רחוקים והפרות מתעופפות מאחורי הכפר. מישהי מחייכת, צוחקת שותה, ובקשה של הלחם יש ביצה לסינים אין עיניים..." .
 
למעלה