הפגישה
לפני קרוב לשש שנים, עת הייתי בדרכי לישיבת פוניבז´ - זו היתה הפעם הראשונה, כולי אפוף קדושה וטהורה, מלא וגדוש בציפיות עד אפס מקום. והנה, להפתעתי, אני פגש בחבר ילדות ותיק, ששנים היינו יחד, כשהוא גלוי ראש, נחרדתי, הייתי בשוק, מה? ממש חילוני? עשיתי את עצמי כאילו לא שמתי לב, והמשכתי בדרכי - הוא - לצערי, לא ממש אהב את זה, היה לו נורא חשוב אני דווקא כן יראה אותו, הא ניגש אלי, כולו מסמיק מבושה ואומר שלום, לאן פניך מועדות, "לפוניבז´" עניתי, הוא לא הסתיר את התפעלותו, אני, כדכי בקודש, לא הנחתי לו - אם כבר אז כבר - שאלתי אותו שאלת על גבי שאלות, מ עשית, איה אתה גר, מה אתה ל מאמין? למה? מאמתי, אתה מרגיש בסדר? בא לך לחזור? אל תשים על אפחד. הוא שאל אם אני רגיש לא נוח להסתובב איתו, אמרתי מה פתאום, חשבתי שלא יהיה לך נעים לפגוש אותי, אבל אם לך זה סבבא אז גם לי. החלפנו טלפונים, קבענו שנהיה בקשר, מאז, כלום. אתמול, יצא לנו במקרה שוב להיפגש, והפעם כשזקן בראשית צמיחתו מעטר את פניו הצעירות - הוא חזר בתשובה - הוא לאהיה נחמד אלי כמו שאני הייי אליו בשעתו (כך נראה לי) הוא חקר וחקר, דיברנו המון, הוא בטוח שאני עוד יחזור... אולי הוא השתנה כליל, הוא כבר לא חרדי מבטן, הוא "חוזר בתשובה" האים גם אני יהיה "חוזר בתשובה"? רק מלחשוב על זה אני מקבל צמרמורת. < הסיכוי שאני יחזור בתשובה שווה לסיכוי שיש אלוהים. בתרגום חופשי, אין סיכוי >
לפני קרוב לשש שנים, עת הייתי בדרכי לישיבת פוניבז´ - זו היתה הפעם הראשונה, כולי אפוף קדושה וטהורה, מלא וגדוש בציפיות עד אפס מקום. והנה, להפתעתי, אני פגש בחבר ילדות ותיק, ששנים היינו יחד, כשהוא גלוי ראש, נחרדתי, הייתי בשוק, מה? ממש חילוני? עשיתי את עצמי כאילו לא שמתי לב, והמשכתי בדרכי - הוא - לצערי, לא ממש אהב את זה, היה לו נורא חשוב אני דווקא כן יראה אותו, הא ניגש אלי, כולו מסמיק מבושה ואומר שלום, לאן פניך מועדות, "לפוניבז´" עניתי, הוא לא הסתיר את התפעלותו, אני, כדכי בקודש, לא הנחתי לו - אם כבר אז כבר - שאלתי אותו שאלת על גבי שאלות, מ עשית, איה אתה גר, מה אתה ל מאמין? למה? מאמתי, אתה מרגיש בסדר? בא לך לחזור? אל תשים על אפחד. הוא שאל אם אני רגיש לא נוח להסתובב איתו, אמרתי מה פתאום, חשבתי שלא יהיה לך נעים לפגוש אותי, אבל אם לך זה סבבא אז גם לי. החלפנו טלפונים, קבענו שנהיה בקשר, מאז, כלום. אתמול, יצא לנו במקרה שוב להיפגש, והפעם כשזקן בראשית צמיחתו מעטר את פניו הצעירות - הוא חזר בתשובה - הוא לאהיה נחמד אלי כמו שאני הייי אליו בשעתו (כך נראה לי) הוא חקר וחקר, דיברנו המון, הוא בטוח שאני עוד יחזור... אולי הוא השתנה כליל, הוא כבר לא חרדי מבטן, הוא "חוזר בתשובה" האים גם אני יהיה "חוזר בתשובה"? רק מלחשוב על זה אני מקבל צמרמורת. < הסיכוי שאני יחזור בתשובה שווה לסיכוי שיש אלוהים. בתרגום חופשי, אין סיכוי >