הערפל התבהר.

הערפל התבהר.

יש דברים שגם אם היו מגלים לי לפני לא הייתי מאמינה. כמו שהיה לי איתך. חשבתי שלאהוב אותך זה לנצח. שזה משהו שטבוע בי ובחיים לא יצא מתוכי. היו ימים שחשבתי שאני כבר לא שולטת בעצמי, והיו ימים שגיליתי שיש איברים בתוכי שנושמים לבד, מוזר, אני כבר לא זוכרת את ההרגשה הזאת. עכשיו כשאני מסתכלת עלייך אני מנסה למצוא את ההרגשה שהייתה לי. ואני לא מצליחה. אז אני מסתכלת ישר לעיניים הירוקות שלך ,בוהה בך מבפנים,חושבת לעצמי- עוד רגע זה יגיע, יכה בי מבפנים ולא יעזוב- כמו שקרה לי פעמים רבות קודם. אבל לא, אני נשארת עומדת, בוהה בך, את עדיין יפה, אבל לא מושלמת כמו שחשבתי. היום אחרי העבר, אני מבינה שלקחתי את הבסיס שלך ובניתי דמות שרציתי להאמין שהיא אכן קיימת. ובאמת זמן רב האמנתי שאת קיימת.שמי שאני מסתכלת עליה ומקשיבה לה זאת אותה הדמות שדמיינתי שמבוססת עלייך. ואז קרה משהו. התחלתי לראות באמת. הבנתי שאת לא מי שחשבתי שאת. וזה היה ממש קשה, אבל רק בהתחלה. והיו ימים שהייתי מאוכזבת, לא יודעת ממי יותר, מעצמי או ממך. כרגע הכל בסדר. אני מסתכלת עלייך ורואה את מי שאת באמת. את לא חסרת פגמים כמו שחשבתי, וזה אפילו בסדר. אני אגיד את זה במילים כי משום מה כיף לי לכתוב את זה, אני לא אוהבת אותך כמו שאהבתי. חזרתי לראות.
 

princhipeta

New member
וואוו איזה ידיעה ברורה..

זה קרה לי גם, באופן מפתיע רק לאחרונה ממש. יש בזה הקלה גדולה ואובדן גדול לא פחות.
 
למעלה