הערה אחרונה

גור42

New member
בטווח הארוך - אכן לא צריך קצבאות או מסגרות מיוחדות.

אבל כדי להגיע לנקודה הזאת צריך תשתית תומכת רחבה: הסברה לציבור, חקיקה שמעגנת את זכויות האזרח של אוטיסטים (למשל - בשוק העבודה), מרכזי מידע מקוונים שיסייעו לאוטיסטים ללמוד את כל מה שהם צריכים ללמוד על העולם בדרך המתאימה להם, ועוד.

כפי שאת יכולה לתאר לעצמך, זה לא משהו שיתגשם מחר וגם לא בשנה הבאה. אבל זו צריכה להיות המטרה בטווח הארוך. ואם באמת הדברים יתנהלו כמו שתיארתי, אז לא יהיה יותר צורך בקצבאות. ולגבי מסגרות מיוחדות - הכי פשוט, הכי נכון והכי זול, שיתנו להורים לחנך את ילדיהם בבית, במקום להתעקש ולכפות את "חוק חינוך חובה" על ילדים שבית-הספר רק מזיק להם.
 

ענתנוי

New member
לא מדויק

לא לגבי חינוך, ולא לגבי ההנחה שכולם פשוט יסתדרו בעצמם אם יהיו תשתיות מתאימות.
 

arana1

New member
ברור שלא

המחשבה שהענקת זכויות שוות או אפליה מתקנת לאוטיסטים בשוק העבודה מתעלמת ממהות העניין
שאוטיסטים בניגוד לשחורים או נשים או ערבים לא תופשים את עצם משמעות העבודה כמו כולם
בדיוק כשם שהם לא תופשים לימודים כמו כולם
ולזה צריך להתייחס
ולכן מה שנחשב כהשוואת תנאים הוא לא יותר מהנצחת האפליה ועצימת עין מול מה שהכי יפה והכי קשה באוטיזם
 

גור42

New member
ברור שזה לא פתרון קסם. כל השאר - זה כבר התפקיד שלנו.

תפקידו של כל אדם ואדם - אוטיסט או לא - הוא למצוא את דרך החיים המתאימה לו. וזה כולל גם את עניין הפרנסה (וכיום יש הרבה אפשרויות, מלבד עבודה "רגילה").
 

arana1

New member
בדיוק

מה שפוגם באיכות החיים האוטיסטים או אפילו בזכותם לחיות אינו הפלייתם לרעה כקבוצת מיעוט אלא עצם המבנה החברתי שמנציח בכל מקום ובכל צורה את התפישה שלפיה יש רוב נורמטיבי ומעצם היותו רוב כולם חייבים להתיישר עם כלליו ולאמץ את כליו
זה מה שרצחני בטירוף לאוטיסט שפשוט לא חושב בצורה כחנית והיררכית אלא זקוק להכלה והכללה שתאפשר פרשנות ומצע לקיום שאינו אגוצנטרי אלא רק קולי ורב היבטי
קיום שבלווא הכי טוב לכל החברה ולא רק לאוטיסטים
 
למעלה